המכשפות של ימינו

"ציד המכשפות" נכתב בשנות החמישים על ידי המחזאי האמריקאי ארתור מילר כתגובה אמנותית לתקופת מקארתי בארה"ב. מילר כתב על טירוף המכשפות שאחז בעיירה סאלם בסוף המאה ה־17, אבל התכוון להגיד משהו על ההיסטרייה האנטי־קומוניסטית שאחזה בארצו. היוצרים שעומדים מאחורי ההפקה החדשה בתיאטרון הקאמרי ניסו לבנות אנלוגיה דומה, כשבמקום הוועדה של מקארתי העמידו את הממסד הדתי החרדי של היום כנמשל של הסיפור.

הדבר בא לידי ביטוי מובהק בעיצוב התלבושות שיצרה אורנה סמורגונסקי, הנראות כמעין שילוב של בנות בית יעקב וש"סניקים מודרניים. לכאורה זו השוואה לגיטימית בין שתי חברות סגורות ואדוקות (הפוריטנית והחרדית), אך לטעמי, ההעברה התקופתית מחלישה את המסר, כי היא ממקדת את העניין שלנו בשאלות של דת ואמונות טפלות, בעוד שמילר התכוון שנבין את המחזה כמשל יותר נרחב.

הבמאי גלעד קמחי יצר הפקה מרשימה ודינמית, השומרת על קצב טוב, ומצליחה להחיות את הדרמה המשפטית האל־טבעית ולהפוך אותה לממשות בימתית מותחת. היא גם נהנית מעבודה מחויבת של צוות שחקנים גדול, הכולל בין היתר את אביגיל הררי, נטע גרטי, רמי ברוך, יצחק חזקיה, עירית קפלן, מרים זוהר, אורי רביץ ואלי גורנשטיין. כולם עושים עבודה טובה. איתי טיראן מרתק ככומר הייל, המתחיל כמאמין אדוק בסיפורי המכשפות אך בהמשך מתפכח ומנסה לתקן את המצב. מעל לכולם בולט דן שפירא, בתפקיד ג'ון פרוקטור, האיכר הפשוט הנאבק על האמת ומוכן להקריב הכל, אך לא את שמו הטוב, כדי להשיב את הסדר. הוא מגיש ביצוע אנרגטי, אמין ומדויק, הנבנה בהדרגה לשיא מרשים ביותר. בזכותו הופכת הדרמה לטרגדיה חריפה ומרגשת, המדברת בקול חזק וצלול כנגד כוחות הרשע, הטמטום, הפחדנות והאטימות, החיים ובועטים בכל חברה, לא רק הדתית.

ההצגה תעלה בקאמרי היום ב־20:30, בשישי ב־12:00 ו־21:00, ובשבת בשעה 21:00