הסערה סביב הפארודיה האנטי־ישראלית על השיר "Toy" בהולנד עולה מדרגה: שגריר ישראל בהולנד שלח מכתב מחאה לתחנת הטלוויזיה ששידרה את המערכון. לא הגזמנו?
"סאטירה היא סאטירה, וזה בסדר לצחוק. זה מאוד לא מועיל להגיב בצורה קיצונית".
במכתב המחאה כתב השגריר שהסאטירה הכילה גם רמזים אנטישמיים.
"זה מה שקורה כשאתה מגיב, אתה לוקח את הלכלוך מהמרפסת לסלון ומגדיל את הרעש סביב אותו עניין. אבל הסאטירה היא חלק מהמשחק".
איפה עובר הגבול?
"סאטירה תמיד חיה במרווח של 'אין לכם ביצים' לבין 'הפעם הגזמתם', אך הגבולות מאוד ברורים — אם אדם הוא נבחר ציבור, זכותי המלאה לעשות ממנו צחוק, הוא עובד אצלי ואני משלם את שכרו ומותר לי לצחוק. אם הוא אדם פרטי אז הוא לא חייב לי דין וחשבון, כך שאין טעם לצחוק עליו".
לגיטימי לכתוב סאטירה על מדינה אחרת?
"אני לא הייתי עושה את זה. זה מגוחך. לא הגיוני שהם ישבו על כס השופטים וינסו להטיף לעם אחר. סאטירה על הפלסטינים מאוד מפתה אבל זה לא תפקידנו. תפקידנו הוא לבקר את עצמנו ולשפר את עצמנו".
קרה לך ששחקן סירב להשתתף במערכון?
"מעולם לא כפיתי על שחקן לעשות משהו שמנוגד לדעותיו. לפני הרבה שנים אחרי רצח רבין עשינו מערכון שעסק בפולחן סביב רצח רבין. טוביה צפיר אמר שהוא לא רוצה לעשות את זה, ולא הכרחנו אותו, פשוט לקחנו שחקן אחר".
