במאי האחרון, חודש לפני הבחירות בטורקיה, התפרסמה ברשתות החברתיות תמונה של תיק שרכשה אמינה ארדואן, אשתו של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן. לצד הצילום, צוין שמחירו של התיק, שנמכר במהדורה מוגבלת, הוא 50 אלף דולר. וכבר היו מי שעשו שם את החשבון שהסכום שווה לשש משכורות חודשיות של הנשיא. בכל אופן, הצילום של הגברת הראשונה המתהלכת ברחובות לונדון עם התיק הזה, בעוד רבע מאוכלוסיית טורקיה חיה בעוני מחפיר, גרר הדים רבים, שרובם לא החמיאו לנשיא ולרעייתו.
"זה היה פרסום חריג", מסבירה ד"ר גליה לינדנשטראוס מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "בדרך כלל גם האופוזיציה וגם התקשורת בטורקיה חוששות לגעת באמינה ארודאן. אבל הפעם, בלהט הבחירות, הדברים דלפו. במשך כמה ימים נפוצו ברשתות החברתיות צילומים של התיק שאמינה נשאה איתה כשהצטרפה לביקור של בעלה בבריטניה. ציוץ של אחד מתומכי האופוזיציה לגבי שווי התיק זכה להרבה שיתופים ותגובות, והנושא כבש את הכותרות".
למה? זה בסך הכל תיק.
ד"ר אפרת אביב, מומחית לטורקיה מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר אילן: "כן. אבל במצבה של טורקיה היום המחירים רק עולים, ורבים מתקשים לקנות אפילו תפוחי אדמה ובצל. מישהו שם ישב ומצא שמחיר התיק הזה שווה עבודה של שנים במשכורת מינימום. קטלו אותה בנושא הזה. ומאז באמת היא לא נראתה יותר עם התיק הזה. אבל זו לא הדוגמה היחידה", מוסיפה ד"ר אביב. "הפזרנות של אמינה היא נקודה המושתקת אמנם בעיתונות הטורקית, אבל היא מאוד מוכרת. ברשתות החברתיות מגדירים אותה כ'שופוהוליקית' – חולת קניות, שאוהבת לבזבז כסף יותר מכל דבר אחר. היא אוהבת לרכוש בגדי מעצבים וחפצים יקרים. למשל, סופר עליה שביקרה בבזאר בוורשה וביזבזה שם 50 אלף דולר על 'ענתיקות'. עוד סיפור היה שבביקור בבריסל לפני כשנתיים סגרו במיוחד בשבילה קניון שיש בו ריכוז גדול של חנויות מעצבים. זאת, בזמן שבעלה נפגש עם ראשי האיחוד האירופי כדי לדון בבעיית הפליטים".
"לפני שנים אחדות", מספרת ד"ר אביב, "עשו עליה סרט תיעודי שצולם בארמון הפאר שבנה בעלה באנקרה. היא רצתה להציג את עצמה כאישה החיה בצניעות. בסרט היא הדגימה איך היא לוקחת תפוחים ועושה מהם חומץ, כדי להראות איך היא חוסכת ולא זורקת אוכל. בתום התצוגה הזאת שאל אותה המראיין מה המאכל האהוב על בעלה ארדואן, והיא סיפרה שהיא מגישה לו בעיקר תה המכונה 'תה לבן'. מישהו עשה בירור וגילה שהתה הלבן הזה שמיובא מסין יקר מאוד, ומחירו עשוי להגיע ל־1,500 יורו לקילו. זה כמובן הרס את תצוגת הצניעות־כביכול שלה. גם על זה דיברו רק ברשתות החברתיות. פה הנקודה הבעייתית מבחינת אמינה: ארדואן טיפח תדמית של איש עממי. הוא לובש הרבה פעמים בדי משבצות, מפני שזהו הלבוש של מעמד הפועלים. חשוב לו להראות שהוא צמח מתוך העם. והנה אשתו באה ומחלישה את התדמית שהוא מנסה לייצר".
מה, בגלל התה היקר?
"לא רק. הארדואנים זוכים לביקורת על אורח חייהם, הסותר את התדמית הצנועה לכאורה שלהם. מעצב אופנה טורקי ידוע (ברבוס סאנסל יינג – א.ל) הידוע בביקורת שהוא מותח על הממשל, הפנה את תשומת הלב לסיכה בצורת פרפר שאמינה ענדה. לדבריו, היא שווה 15 אלף דולר".
מחוץ לרשתות החברתיות, נושא הבזבזנות שלה עלה בבחירות?
"מעט מאוד. צריך לזכור ש־90 אחוזים מכלי התקשורת בטורקיה נשלטים על ידי הממשלה. מי יכול להגיד מילה רעה עליה? ברשתות החברתיות אומרים יותר. אבל אלה קבוצות קטנות שאין להן השפעה על ההמונים בטורקיה. זה חמור במיוחד על רקע המצב הכלכלי הקשה, האינפלציה הדו־ספרתית, האבטלה הגואה והמשכורות הנמוכות. אבל גם אם דעת הקהל כלפיה מאוד שלילית, כמו שראינו זה לא גרם לארדואן להפסיד בבחירות, וזה גם לא פגע בתמיכה בו".
עוד אחת מנקודות השבר בתדמית שבני הזוג ארדואן ניסו לבנות לעצמם קרתה לפני ארבע שנים. אז נחנך באנקרה הארמון החדש שבנו, על פי הנטען בעיתונות הטורקית, בעלות של מאות מיליוני יורו. בארמון למעלה מאלף חדרים, קירותיו מכוסים בנייר משי ודלתות החדרים מעוטרות בקישוטים ובידיות מזהב.
"ביקרתי באנקרה לפני חצי שנה וראיתי את הארמון הזה", מספר ד"ר אלון ליאל, שגריר ישראל בטורקיה לשעבר ומנכ"ל משרד החוץ לשעבר. "זה לא ייאמן. יש לארדואן שם מסגד ענק שבו הוא מתפלל עם האורחים שלו. המבנה עצום בגודלו, והוא מוקף יערות".
המבקרים טוענים שארדואן הבטיח שהארמון ייבנה מחומרים המיוצרים בטורקיה, אבל בפועל גג הארמון נבנה בגרמניה, חלק מהרהיטים הגיעו מבריטניה, מצרפת ומאיטליה. צמחים רבים בגינה הגיעו מהולנד והשיש בחדרי האירוח המפוארים הוטס מהודו. גם לאמינה ארדואן חלק ניכר בעיצוב הארמון; היא רכשה שטיחים, חפצי אמנות ועתיקות במיליונים ואלה פוזרו בין חדריו ועל רצפתו. אבל למרות ההשקעה העצומה בארמון הלבן באנקרה, מתברר שבני הזוג ארדואן מבלים שם רק חלק מזמנם. כמי שגדלה באיסטנבול, אמינה מרגישה כנראה נוח יותר בעיר הגדולה, וחלק גדול מזמנם הם מעבירים באחוזתם המפוארת בשכונה יוקרתית השוכנת על גדות הבוספורוס.
מאיפה יש להם כל כך הרבה כסף?
"בטורקיה לא שואלים מאיפה הכסף, בטח שלא בקול רם", קובע רפאל סאדי, ישראלי בעל אזרחות טורקית, ועיתונאי בעיתון הטורקי “odatv”. "זו לא מדינת ישראל. לבנם יש חברת ספנות. האוניות שלו הובילו בין השאר את הנפט הכורדי לישראל. בטורקיה קשה לדבר על הבזבזנות שלה. הציבור פה מאוד צייתן. הם אומרים, אם הזוג ארדואן עשה את זה, זה בטח בשם אללה. אז אנחנו מוותרים".
"בטורקיה זה עניין ידוע שמשפחת ארדואן מושחתת", אומר פרופ' דרור זאבי מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן־גוריון. "הטענה שם היא שהם השיגו מיליארדים בעסקאות מושחתות. וידוע גם שהם בזבזנים. בשעתו פורסמה סדרה של שיחות טלפון, שבהן המשפחה מדברת עם קבלן שקיבל זיכיון לבנות כמה וילות ליד הים האגאי. שתיים מהווילות האלה כנראה הובטחו לארדואן. יש שיחות של הבת שלו ושל אמינה, שבהן הן הוקלטו כשהן אומרות לקבלן 'אנחנו רוצות ככה, אנחנו רוצות ככה'. ואז הקבלן התקשר לארדואן ואמר לו, 'תוריד אותן ממני, אני לא יכול כבר, כל יום הן רוצות משהו אחר'".
בתמונות הניצחון מליל הבחירות האחרונות נראית אמינה ארדואן לצד בעלה, כשהיא לובשת שמלה מוזהבת ומעליה מעיל משי בצבע שמנת. ביד אחת היא אוחזת ביד בעלה ובידה השנייה מנפנפת לעבר ההמון. "אין ספק, זו אמינה אחרת לגמרי מזו שהייתה בתחילת דרכה", אומר ד"ר אלון ליאל, "יש שדרוג בהופעה שלה, היא נראית טוב. מאופרת, לובשת בגדי מעצבים. זו כבר לא הרעלה מהכפר. תסתכלי על תמונות שלה מ־2002 כשהוא מנצח בבחירות ותסתכלי על תמונות שלה היום. ההבדל עצום. בזה שהיא משתמשת בבגדי מעצבים, אולי היא חושבת שהיא מסמלת את רמת החיים שעלתה בטורקיה. אבל אין ספק שהיא עברה דרך ארוכה בשנים האחרונות".
איך היא מתקבלת בעיני נשות טורקיה?
"צריך לזכור שארדואן תמיד טען שתפקידה הראשון של כל אישה הוא קודם כל להיות אמא", אומרת ד"ר אפרת אביב, "כך שאין לו שום אינטרס לחשוף אותה יותר מדי. היא אולי מהווה השראה לנשים דתיות מוסלמיות בשכבה מסוימת, אבל עבור נשות טורקיה בכלל, היא לא מהווה שום סמל. ממש לא. גם בתוך החברה הנשית המוסלמית אין אחידות דעים כלפיה, בגלל המוחצנות שלה".
אמינה ארדואן (63) גדלה עם ארבעה אחים גדולים ממנה. המשפחה, צנועה ומסורתית מאוד, חיה בפרובינציה סיריט שבדרום־מזרח טורקיה, כחלק מאוכלוסייה גדולה שמוצאה ערבי. אחיה, חסן גולברן, סיפר בעבר בראיון לעיתון הטורקי "Milliyet", כי משפחתם "חיה בצניעות ממשכורת אחת של האבא, אבל הייתה לנו סביבה משפחתית נחמדה מאוד בעוני הזה. שיחקנו הרבה כדורגל. גם אמינה רצתה להשתתף במשחקי הבנים ולא שיתפנו אותה. היא כעסה. היא גדלה עם ארבעה אחים. זה כוח. היא הייתה מלכת הבית, אבל זה היה בית דל".
ד"ר צמרת לוי־דפני, מנהלת הפורום לחוקרי טורקיה במכון ון ליר, מספרת שבהמשך משפחתה של אמינה עברה לשכונת פאתיח שבאיסטנבול, שנחשבה לשמרנית. אחר כך עברה המשפחה לרובע אוסקודר. שם סיימה את בית הספר היסודי, אבל לא את התיכון. כשהייתה בת 15 אחיה הגדול גרם להוצאתה מבית הספר ולהחזרתה הביתה – צעד שהשפיע עליה קשות מבחינה רגשית. נקודת המפנה בחייה קרתה בשנות ה־70, עם הצטרפותה לתנועת ״ארגון הנשים האידיאליסטיות״. שם פגשה, באחד הכנסים, את ארדואן. השניים נישאו בשנת 1978. הרקע שלהם דומה. גם הוא בא ממשפחה קשת יום באיסנטבול. בהיותו נער אף התפרנס ממכירת לימונדה וסימיט, כעכי שומשום, ברחובות העיר.
"היא באה מרקע דתי", מספרת ד"ר אביב, "אבל השמועה אומרת שאמו של ארדואן לא רצתה אותה בכלל בהתחלה. היא העדיפה עבור בנה כלה העוטה על עצמה 'צ'אדור' – כיסוי גוף מלא. ואילו אמינה נוהגת לכסות רק את ראשה בחיג'אב – כיסוי ראש בלבד. אמינה מנהלת אורח חיים דתי ושמרני. היא מקפידה מאוד על כיסוי הראש, על צומות, על נוכחות בבגדים ראויים בחגים ובאירועים מיוחדים. היא אמנם לוחצת ידיים לגברים, אבל כועסת מאוד אם שותים אלכוהול בסביבתה. כל מערך הדעות שלה קשור לאיסלאם. היא מצטטת פסוקים ומבטאת את ערכי האיסלאם המוכרים".
דיפלומט מערבי ששהה בטורקיה עד לתקופה האחרונה מספר שיש לאמינה דעות מוצקות בנושאים אלה. "היא משפיעה עליו, אבל מאחורי הקלעים", הוא אומר, "היא כל הזמן ברקע, מדי פעם מצטלמת עם בעלה באירועים ומופיעה איתו במרפסת מול קהל ההמונים. אין ספק שבתחומים שונים היא משפיעה עליו. רק שהכל בחדרי חדרים".
באילו נושאים היא משפיעה?
"למשל, בנושא היחס לנשים. אין ספק שהמדיניות שלו מושפעת מאוד ממנה, לטובה כמובן. ארדואן היום מדבר נגד אלימות כלפי נשים, והיא מושכת בחוטים ברקע".
ואיפה היא משפיעה בחדרי חדרים?
"בנושא הדת. צריך להקדים ולומר שאצל ארדואן האיסלאם אינו מטרה, אלא מכשיר בדרך להשגת היעד של הניאו־עותומניזם – החזרת העטרה של האימפריה העותומנית ליושנה. אצל אמינה האיסלאם הוא דת, והוא מאוד חשוב לה. אין ספק שיש לה השפעה בחיזוק תהליך האיסלאמיזציה בטורקיה והיחס לעולם הערבי, גם ברמה התדמיתית וגם בשיח הפנים־משפחתי".
על יחסה של אמינה ארדואן לעולם הערבי אפשר ללמוד בין השאר מראיון שנתנה ב־2013 למגזין הנשים "נניס־אל־כדור". שם אמרה כי, "לטורקים ולערבים קווי דמיון רבים וקשרים היסטוריים, תרבותיים, דתיים ואתניים. אנחנו כמו אצבעות של יד אחת. קרובים מאוד אחד לשני. אני עוקבת אחרי ההתפתחויות בישראל, ובמיוחד בעזה. אנחנו שולחים סיוע לעזה ואני אישית עובדת במשלוח הסיוע. אף על פי שהעולם כולו עוזב את פלסטין ועזה, אנחנו לא עוזבים אותה. ננסה להציל את עזה מהכלא שבו היא נמצאת".
בשנת 2017, בפגישה באיסטנבול עם נשות עסקים פלסטיניות, סיפרה ארדואן על תחושותיה בעקבות התקרית המפורסמת של בעלה עם הנשיא שמעון פרס בוועידת דאבוס שאירעה בינואר 2009, אחרי מבצע "עופרת יצוקה". כזכור, ארדואן עזב אז בזעם את הוועידה, אחרי נאומו של פרס בזכות הלחימה בעזה. בין היתר אמרה אמינה לנשים הפלסטיניות: "דבריו של פרס גרמו לי לבכות. יא אללה, איך אפשר לעמוד מול כל העולם ולשקר? אמרתי, אלוהים, תשתיק את האיש הזה. אחר כך התחלתי גם אני לבכות, ולא יכולתי להפסיק".
"לבכי של אמינה ארדואן יצאו מוניטין", מציין ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה ממרכז דיין באוניברסיטת תל־אביב. "בתקשורת הטורקית יש המון כתבות על הבכי שלה. זה עניין של יחסי ציבור. בשביל העם הטורקי הבכי זה משהו מאוד חשוב. היא לא סתם אישה, אלא אשת הנשיא, המסמלת את האישה החזקה ביותר. כשהנשיא או אשתו בוכים, אז לעם הטורקי יש איזושהי מחשבה: 'אה, גם הם אנשים כמונו. גם הם אנושיים'. החילונים באופוזיציה הטורקית רואים בזה מניפולציה, אבל תומכיה בטוחים שהבכי שלה נובע מהלב".
אמינה היא מוסלמית סונית. ההשפעה שלה מורגשת בעיקר בנושאים של חברה, מגדר, זכויות האישה, נישואים מוקדמים של ילדים ועוד. אחד הנושאים שהיא הובילה למשל היה ביטול החוק שאסר על נשים לעטות כיסוי ראש, בשנת 2013. לאמינה הייתה השפעה גדולה בעניין. היא עצמה לא נפרדת מהטורבן שלה מאז גיל 15".
אחיה חסן גולברן סיפר בעבר בראיון שנתן כיצד אחיה הבכור, חוסיין, כפה על אמינה לעטות כיסוי ראש. "במשך כמה ימים היא בכתה והייתה נסערת מאוד. הוא אמר לה: 'מעכשיו לא תלכי לבית הספר ותשבי בבית אם לא תכסי את הראש'. לבסוף היא הסכימה לשים את כיסוי הראש, ומאז מעולם לא הסירה אותו".
ד"ר נמרוד גורן, ראש מכון "מיתווים" למדיניות חוץ אזורית ומרצה באוניברסיטה העברית, מסביר ש"כיסוי הראש של אמינה משרת את הנרטיב שארדואן הוביל מלכתחילה. אשת נשיא עם כיסוי ראש, זה דבר שלפני עשר שנים הצבא כמעט התערב בגללו בבחירות. ב־2007 כשעבדוללה גול, שותפו של ארדואן בתחילת הדרך, רץ לנשיאות, אשתו הייתה אמורה להיות הראשונה שנכנסת לבית הנשיא עם כיסוי ראש – דבר שהיה אסור במשך שנים. זה גרם לצבא, באמצעות אתר האינטרנט שלו, לקרוא לציבור לא לעטות כיסוי ראש – צעד שלא הצליח. מאז התחולל שינוי גדול, ואין ספק שלאמינה היה חלק עצום בהובלתו".
ד"ר אלון ליאל: "התמונות של אשתו של עבדוללה גול ושל אמינה ארדואן, כשהן מכסות את ראשן לצידו של הבעל – זו הייתה רעידת אדמה בטורקיה, ממש הפרה של כללי היסוד של המשטר של אטאטורק, מייסדה של טורקיה המודרנית. לפני כן, בנותיו של ארדואן לא התקבלו לאוניברסיטה בטורקיה מכיוון שלבשו כיסוי ראש. אז הוא שלח אותן ללמוד בארצות־הברית, ואמר: 'תראו לי עוד ראש מדינה אחד בעולם שהבנות שלו לא יכולות ללמוד במדינה שלו'".
לצד עמדות פמיניסטיות שהיא מביעה, אמינה ארדואן לא עבדה מעולם ואין לה קריירה עצמאית. נראה שבעיניה עיקר תפקידה היה בהבאת יורש לבעלה. היא ילדה שני בנים – אחמט בוראק, בן 39, ונמסטין בילאל, בן 37, ושתי בנות, סומייה, בת 33, ואסרה, בת 31. כולם למדו בחו"ל, אבל ספק אם אמם רוותה נחת מהבנים. הבכור, אחמט בוראק, היה מעורב ב־1998 בתאונת פגע וברח באיסטנבול, שבה נהרג הזמר הטורקי סביב טנורק. על פי הדיווחים, אחמט בוראק נהג במכונית הפוגעת ללא רישיון, ונמלט מהזירה. ארדואן היה אז ראש עיריית איסטנבול. הפרשה הושתקה, ומאז שומר אחמט בוראק על פרופיל נמוך.
הבן השני, נמסטין בילאל, סיים את לימודיו בהרווארד ושימש כמנהל ההשקעות של אביו. הוא בעל נכסים בתחום התובלה והימאות ובעל מכליות נפט, המסתבך מדי פעם בענייני כספים וחוק. הוא חי כיום באיטליה, וגם שם נחקר בחשד להלבנת כספים. בשנת 2014 דיווחו כלי תקשורת בטורקיה על הקלטה מרשיעה שבה נשמע ארדואן אומר לבנו, ביום שבו עמדה להיערך פשיטת משטרה על בתי בכירים במִמשל, להיפטר מסכום המוערך בכמיליארד דולר שהוחזק בכמה בתים של המשפחה. שנה קודם לכן נתפס הבן בהברחת מיליוני דולרים בקופסאות נעליים לשווייץ.
מספר ד"ר אלון ליאל: "ארדואן אמר לו: 'תחביא את הכסף'. משרד המשפטים והמשטרה בטורקיה פירסמו את הקלטת השיחה הזו, שבה ארדואן נתן לבנו הנחיות. זו הייתה פרשת שחיתות שלא תיאמן. ארדואן הגיב על זה בפיטורי אלפי אנשים, בעיקר במשרד המשפטים והמשטרה".
ד"ר אפרת אביב: "זה עוד אבסורד. בשנת 2011 אמינה ארדואן קיבלה את פרס 'אם השנה'. זה החינוך שהעניקה אם השנה לבניה – אחד ביצע תאונת פגע וברח, והשני הבריח כספים. יש על זה, גם בתוך המפלגה, ביקורת רבה, אבל התקשורת לא מעיזה כמובן לדבר על הילדים".
בנותיה של אמינה, לעומת זאת, עושות חיל. הבת סומייה, 32, למדה כלכלה בלונדון, יעצה לאביה בענייני מדיניות חוץ ונתפסת כ"מוח" של המשפחה. אחר נישואיה ולידת בתה היא נעלמה מהעין הציבורית. הבת השנייה, אסרה, למדה באוניברסיטת ברקלי, והיא נשואה לבראט אלביירק, שאותו מינה ארדואן בשנת 2015 לשר האנרגיה. אחרי שכנראה נואשה מבניה, אמינה ארדואן בונה על החתן אלביירק כיורשו של בעלה. "היא מאוד רצתה לקדם את ילדיה", מסביר רפאל סאדי, "אבל הבנות לא מתאימות מעצם היותן נשים, והבנים אינם מתאימים בגלל אופיים. אז הם דוחפים את החתן שלהם אלביירק, הנחשב כמעט לסגנו של ארדואן".
בסופו של דבר, מה העם בטורקיה חושב באמת על אמינה ארדואן?
ד"ר אפרת אביב: "יש עליה ביקורת. ולא רק באופוזיציה, אלא גם במפלגת השלטון. אבל הכל בסודי סודות. איש אינו מעז, בוודאי לא עכשיו, אחרי הניצחון בבחירות, לבקר אותה בגלוי. לא הייתי אומרת שמבחינה ציבורית התדמית של אמינה טובה. אני חושבת שהעם נאלץ לבלוע אותה, יחד עם ארדואן. ההערצה של ההמונים היא כלפי ארדואן. הרבה פחות כלפיה. למתקשים לשרוד קשה להעריץ אישה שקונה תיק של הרמס ב־50 אלף דולר".
