מי אני: "שחקנית ובמאית. משחקת ב'שלטון הצללים' (א'־ד', 20:15, ב־HOT3 וב־HOT VOD), ובסדרה 'השכונה' (ערוץ ניקלודיאון ב־HOT). בעלת תואר שני בקולנוע מאוניברסיטת תל־אביב. גרה בתל־אביב עם בן זוג וחתול, בת 29, גובה 1.70 מ' ושוקלת 48 קילו".
יום העבודה שלי: "אני מג'נגלת בין עבודה, צילומים ולימודים. לרוב אני באוניברסיטה, וכשיש תקופות של צילומים אני נעלמת מהלימודים לאיזה חודש, אבל משתדלת להגיע לכמה שעות לאוניברסיטה, כי זה חשוב לי. במקביל אני מצלמת סרטים שאני מביימת, לעיתים יש משמרות עריכה, ואני משתדלת לשמור על חיים פרטיים: הולכת מלא לקולנוע ולמחול ואז שותה בירה עם חברות. הצילומים מאוד אינטנסיביים, אני עובדת מאוד קשה חודשיים בערך, ואז יכולה להרפות ולתת תשומת לב לחברות ולהשלים פערים.
"בשנים האחרונות אני נרדמת כמו בלוק, אני לא ערנית בלילות ומקנאה באנשים שמצליחים לעבוד בלילה. הלוואי שהייתי יכולה להישאר ערה בשעות האלה שאין טלפונים ואף אחד לא מפריע לך, אבל לי אין את זה. אם התיישבתי על הספה והתחלתי לראות טלוויזיה, אני ארדם כמו קבב קטן. אני לא בוהה בטלוויזיה, זה חלק מהעבודה שלי לראות סדרות וסרטים, אבל ברגע שהראש שלי מתקרב לרדאר של חבר שלי אני רק רוצה להישען על הכתף שלו ולהירדם, זה משהו נורא".
התזונה שלי: "לא נעים לי להגיד כמה אני שוקלת כי אני ממש רזה, תמיד הייתי, זה גנטי. בחיים לא תתפסי אותי מעלה תמונה בבגד ים לאינסטגרם, כדי לא להעביר מסר מוטעה. בגלל שאני בעולם הנוער אני מרגישה שיש לי יותר אחריות, לא רוצה שיחשבו שהרזון שלי מכוון. עשיתי דיאטות השמנה שונות, אבל לפני כמה שנים הפסקתי כי הבנתי שזה הגוף שלי, שאני בנאדם בריא ואין לי מה להילחם בעצמי. יש משהו בעיסוק האובססיבי של דיאטה שהוא לא בריא, לשני הכיוונים, אז פשוט שיחררתי את זה. הייתי צמחונית עשר שנים, אבל כבר מזמן אני לא.
"בבוקר אני אוכלת דייסת קוואקר, כמו שהמדקר שלי המליץ, ב־12 קרואסון או סנדוויץ' קטן, בצהריים אוכל ביתי במסעדה בדרום העיר, ובערב טוסט, יוגורט, סלט או פסטה. אני אוכלת הרבה פעמים ארוחות קטנות, מלא פירות וירקות. בימי צילום אני משתדלת לא לאכול כבד על הסט כי זה מעייף, אם זה תלוי בי אעדיף קינואה וסלט. אני שותה מלא מים בטמפרטורת החדר. חשבתי לעשות את האתגר של 3 ליטר מים ביום, אבל זה נשמע לי לא בריא. אני שותה בממוצע 2 ליטר ביום. אני שותה אלכוהול, מאוד אוהבת אוזו עם מים וקרח, אבל לא יותר מדי.
"בערך בשעה עשר בלילה נסתם לי התיאבון, אני לא רעבה בלילה ולא אוכלת בשעות האלה. בבוקר קמה רעבה כמו מטורפת ואין לי בעיה לאכול מנה חומוס בתשע בבוקר. מאמנת הכושר שלי היא גם תזונאית ובזכותה התחלתי לחשוב על מה שאני אוכלת. היא בנתה תפריט שמסדר לי את הראש, מה לפני, מה אחרי, נותנת מתכונים, וזה בול מה שאני צריכה כי אני שונאת לבשל ועושה את זה גרוע. טוב שיש מי שאומר לי איך לנהל את הגוף שלי".
כושר: "אני אוהבת לשחק כדורסל וכדורגל ולרוב אין לי עם מי. הייתה לנו קבוצת בנות ששיחקה כדורסל וזה התמוסס, אז הבנתי שאני חייבת להתאמן. הייתי הפדלאה הכי גדולה בעולם עד לפני מספר חודשים, ואז פגשתי מאמנת שהיא גם תזונאית ובפעם הראשונה בחיי הרגשתי שאני לא סובלת. אני עושה אימון פונקציונלי שכולל ריצה, משקולות, טי־אר־אקס, וזה נחמד כי זה ליד הבית בפלורנטין ואני אוהבת את כל מי שמגיע. אף אחד לא מורעל כושר, כולנו בסטודיו רגועים יחסית, לא אכפת לנו להיות גרועים, אנחנו רק רוצים לעבור את השעה הזאת בלי לסבול יותר מדי. שמים מוזיקה טובה, צוחקים, ככה לדעתי צריך לעשות כושר. ספורט זה לא אירוע חינני כמו שזה מצטלם לאינסטגרם".
טיפוח: "אין לי יותר מדי כסף לזה. פעם בשנה הולכת לטיפול פנים ומורחת קרם כשאני הולכת לישון. יש לי עור יבש, ואני משתדלת להזין אותו בדברים טובים, אבל זה עסק יקר. אני לא מצטיינת בהורדת שיער, אני היחידה מכל החברות שלי שלא עשתה לייזר, כי באיזשהו מקום אני רוצה לשמור לעצמי את הזכות להפסיק לעשות את זה אם אני ארצה, וגם יש משהו שנשמע לי מוזר בלהסיר את השיער שלך לצמיתות. זה לא נראה לי הגיוני. הגבות שלי זה סימן ההיכר של הפנים שלי, הן פרועות ואני אוהבת אותן. לא מבינה את העונג שבפדיקור־מניקור, זה בזבוז כסף מיותר, ואני לא אוהבת שמישהי יושבת על הברכיים ומשפשפת לי את העור היבש בקרסוליים. אני לא אוהבת לק, מעדיפה מראה טבעי. אני עושה דברים עם הידיים ולא רוצה להשתעבד לדבר הזה. לפעמים בא לי לעשות בנייה מטורפת כמו של ריהאנה וג'יי־לו, אז קניתי טבעות כסף שהן כמו ציפורניים, אבל בגדול אני הבנאדם הכי טבעי, לא מתאפרת ולא מתעסקת בזה יותר מדי".
לנפש: "ברגע שגיליתי מה אני אוהבת ומה אני רוצה לעשות, עשיתי הרבה כדי להגיע לשם ואני מאוד שמחה ורוצה להמשיך ללכת בדרך הזו. יש משהו כל כך קל במשפט 'למה שייקחו אותי ולא מישהי אחרת?' אבל אין טעם להגיד אותו, כי זה רק מונע ממך להגיע לאן שאת צריכה להגיע, ואין את כל הזמן שבעולם. הבנתי שאין לי שום סיבה לעכב את עצמי. אני ממש רוצה להיות במאית וליצור טלוויזיה, להמשיך לעשות דברים עם בן הזוג שלי, שהוא במאי וצלם.
"אין עליי לחץ של חתונה. אנחנו מאוד ביחד ובטח נביא ילדים בשנים הקרובות, אבל אני רוצה לביים סרט לפני שאני מביאה ילד. חשוב לי שהקריירה שלי תתקדם לפני שאני עושה פוס לשנתיים. בכלל, המחשבה על ילדים היא יחסית חדשה בשבילי. בן הזוג שלי יותר גדול ממני בחמש שנים, אז אני חושבת עליו ועל ההורים שלי, שכבר לא צעירים, אחרת הייתי מחכה עוד הרבה שנים. יש לי יחסים קרובים עם חברים וחברות. אני אדם זורם, סלחן, רוצה לחיות את חיי בסבבה ומצליחה להיות מאושרת. אני שמחה מהאישה שנהייתי.
"בשלוש השנים האחרונות עברתי שינוי מורגש, אם כי אני מוכרחה להגיד שמעולם לא שקעתי לבורות עמוקים מדי, ואני תמיד דואגת שיהיה לי טוב. הייתי רוצה להתחיל לעשות מדיטציות, אבל למי יש זמן? מתישהו זה יקרה. בינתיים אני אוהבת מאוד לרקוד וזה בשבילי סוג של מדיטציה. כשאני לחוצה אני צריכה להיות בחוץ, ללכת ולהתמלא, זה עוזר לי לארגן את המחשבות".
שורה תחתונה: "אני אומרת לעצמי 'תמשיכי ללכת בכיוון שלך, בלי לוותר לעצמך ובלי לפחד מהיכולות שלך'".
רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט, המרכז לרפואת ספורט שערי צדק:
"התפריט של עומר מזין והיא נעזרת באשת מקצוע. יש לה אכילה אינטואיטיבית לפי צורכי הגוף ‑ אוכלת כשהיא רעבה, מפסיקה לאכול כאשר היא שבעה. נהדר. בימי צילום רצוי לאכול מזון קל, אך דווקא קינואה וסלט הם מאכלים עשירים בסיבים הדורשים עיכול רב. רצוי לצרוך משהו קל יותר לעיכול כדוגמת כריך, מוזלי. עומר בעלת משקל גוף נמוך ואתגר של שלושה ליטרים ביום לא טוב לה, זו כמות כפולה ממה שהיא צריכה לשתות ביום".
יואב אבידר, מנהל הג'ימנסיה להסמכת מדריכי כושר בהולמס פלייס:
"מאמנת מתאימה, פעילות שמסבה הנאה, אווירה טובה באימון, מוזיקה מקפיצה - כל אלה הם גורמים בעלי חשיבות ראשונה במעלה ליצירת חיבור חיובי לעיסוק בספורט וליצירת התמדה. האימון שעומר בחרה בו הוא אימון פונקציונלי העובד על מגוון מרכיבי כושר: יש בו פן אירובי, יש בו עבודת כוח, בעיקר כנגד משקל גוף, והוא נותן מענה טוב לצורך לקיים שגרת אימוני כושר.
האם אפשר לשנות ולשפר את תמהיל האימונים של עומר? נראה שכן (יותר אימוני כוח ממוקדים בחדר כושר, התייחסות לנושא של גמישות ותנועתיות), אבל האם הכרחי לשנות את השגרה של עומר? כנראה שלא. היא אוהבת ומתחברת לסוג הפעילות שהיא מבצעת - אז שפשוט תמשיך".
ד"ר להבית אקרמן, מומחית לרפואת עור:
"טיפולי עור יכולים אכן להיות עסק יקר בטירוף, אולם מנגד יש טיפולים בעלות הגיונית, ויש בהחלט דרך שפויה וראויה לטפל בעור. יש יתרון לטיפול עדין ומתחזק במהלך השנים, אשר בסופו של תהליך ישווה לעור מראה טוב יותר בגיל מבוגר יותר ויעלה פחות מטיפולים אגרסיביים. אני ממליצה לעומר לנקות בכל ערב את הפנים עם סבון פנים עדין (פעולה קריטית לשמירה על העור, שלא עולה הרבה), לאחר מכן למרוח קרם לחות כפי שהיא עושה. יש שלל תכשירים קוסמטיים במנעד מחירים די רחב ולא חובה להשתמש בתכשיר היקר ביותר. פעמיים בשבוע רצוי להשתמש בתכשיר המכיל נגזרת פעילה של רטין A (במרשם רופא ובעלות נמוכה). אני ממליצה על שימוש בתכשיר לחות משולב עם מסנן קרינה. באשר לטיפולים קוסמטיים, פעם בשנה זה מעט מדי".
צביה חי־אל, מנחה, מאמנת ומנהלת מרכז מעגלים:
"עומר יודעת מה היא רוצה: להגשים את עצמה, הצלחה, זוגיות נעימה - בסך הכל משאלות לב וציפיות פשוטות מהחיים. יש בגישת החיים שלה משהו מאוד פרקטי, מעשי, פשוט וישים. היא מסמנת מטרה ועושה כל מה שצריך כדי להגיע אליה, והישגיות שכזאת תמיד כרוכה במוכנות לשלם מחירים.
"אורח החיים שלה בסך הכל בסדר, היא מצליחה לאזן בין חודשים של עבודה אינטנסיבית לזמנים שבהם יש שחרור מהמתח - לא אידיאלי, אבל גם לא נורא. אהבתי את היכולת שלה לשנות הרגלים ולהתחיל לעשות כושר למרות שהיא לא אוהבת. הכי מאתגר זה להתחיל להניע תהליך שינוי בדבר שלא חביב עליך. לא רק שרמת המוטיבציה לכך ירודה מלכתחילה, גם הסיכוי לשמר את התהליך לא גדול. זה בדיוק מה שמאפיין את עומר בעיניי, היכולת לעשות גם דברים שהיא לא אוהבת. לשלם מחירים ולגייס כוחות פנימיים כדי לזוז ממקומות שהתרגלנו אליהם ושאנחנו לא רוצים להיות בהם, זו כמעט משימת חיים, ובזה עומר ממש מצטיינת. יש לה משמעת עצמית גבוהה, היא לא מוותרת לעצמה בקלות ועובדתית זה גם מצליח לה.
"בעניין הילדים, הייתי מזמינה אותה לזווית הסתכלות נוספת: ילדים אינם עוצרים את ההתפתחות האישית או המקצועית שלנו, הם פשוט מנתבים אותה למקום אחר, חדש, ומפתחים אצלנו גם יכולות חדשות. אני חושבת שהחיבור בין הבאת ילדים לעולם לבין הפסקה של שנתיים בחיים המקצועיים היא טעות. זה עולם שמאפשר גם וגם". •
