איזה חצי גמר קיבלנו - בלגיה מול צרפת - שתי הנבחרות האטרקטיביות במונדיאל. שתי נבחרות אירופאיות חזקות מאוד עם שחקנים מהקבוצות הטובות ביותר בעולם. מבחינתי זה הגמר האמיתי, עם כל הכבוד לאנגליה ולקרואטיה.
המפגש הזה מחזיר אותי ל־2015, אז הבלגים ניצחו 3:4 לאחר שכבר הובילו 0:3. אצל הבלגים, חוץ מראדג'ה ניינגולן אלה אותם שחקנים, ומנגד צרפת השתנתה מאוד מאז אותו משחק. אני אוהד של בלגיה במונדיאל הזה ומחזיק לה אצבעות, אבל מתחילת הדרך ראיתי בצרפתים מועמדים חזקים מאוד לקחת את הגביע.
ההגנה הבלגית, למרות התוצאות הטובות עד עכשיו, מרבה לספוג שערים. גם כשהם שיחקו עם שלושה בלמים הם עדיין היו חדירים מדי, למרות תצוגה טובה של השוער טיבו קורטואה. במשחק האחרון המאמן מרטינז עלה בטקטיקה מבריקה שהפתיעה את הברזילאים עם רומלו לוקאקו בכנף, מהלך ששיבש לגמרי את התוכניות של היריבה.
חייביים להודות, צרפת עד עכשיו הייתה מאוד סולידית ולא ממש הבריקה, ומה שאפיין אותה זו היעילות. בשורה התחתונה היא השיגה את היעדים בכל משחקיה עד כה. היתרון הגדול שלה הוא הניסיון כנבחרת במעמדים האלה מול הבוסריות הבלגית, אבל יחסי הכוחות די שקולים. ברור שהחבורה של דידיה דשאן תצטרך להיות במיטבה במבחן הממשי הראשון שלה בטורניר.
ויש גם פיקנטריה קטנה במשחק. עוזר המאמן של בלגיה, תיירי הנרי, הוא צרפתי, אלוף עולם במיל', שיפגוש את חברו לנבחרת הגדולה, דשאן. יהיה מעניין לראות את הרגשות והאמוציות של הנרי במשחק מהסוג הזה.
אגב, בבלגיה משחקים כמה חברים שלי מהתקופה בליגה המקומית, כמו קורטואה, קווין דה בריינה וכריסטיאן בנטקה, שנפצע אחרי שנתן קמפיין מוקדמות מצוין. אני מאחל לבלגיה בהצלחה ורוצה שהיא תלך עד הסוף, אבל הראש אומר צרפת.
סוף־סוף דור הזהב של הבלגים פורח עם ניצחון גדול על ברזיל, שרבים האמינו שתוכתר כאלופת עולם.
ה־1:2 ברבע הגמר היה המשחק הטוב ביותר שראינו עד כה במונדיאל. המחצית הראשונה הייתה פשוט מושלמת מבחינת הבלגים, שעלו ל־0:2 מדהים בזכות מערך טקטי שונה בהשוואה למשחקים הקודמים. רומאלו לוקאקו הוזז ימינה ואדן הזאר שיחק יותר כחלוץ. אפשר היה להבחין ברצון הגדול וההקרבה של השחקנים, ואת מרב המחמאות קיבלו בצדק שלושת הכוכבים - לוקאקו, הזאר ודה בריינה. קרדיט מגיע כמובן גם למאמן רוברטו מרטינס על היצירתיות בהחלטה לשנות את תפקודם.
מרואן פלאיני ואקסל ויטסל השתלטו על מרכז המגרש ונראה ששניהם גם יעלו בהרכב הפותח מול הצרפתים.
"הדרבי", ככה מכנים את המשחק בתקשורת הבלגית, בעיקר בגלל שרבים משחקני שתי הנבחרות משחקים יחד בקבוצות בכירות.
תיירי הנרי, המשמש כעוזרו של מרטינס בצד הבלגי, סיפק ציטוט מעניין לקראת הדרבי הפרטי שלו: "אני תמיד אהיה אוהד של צרפת, אבל היום אני עם הבלגים במאה אחוז". בכלל, בבלגיה מתמוגגים מעבודתו של הנרי, שמקרין המון שקט ונותן את הטיפים הנכונים מהניסיון העשיר שלו.
מבחינת טקטית, צפוי משחק הרבה יותר קשה לבלגים מול הצרפתים. אין כאן פייבוריטית, אבל כן יש שפע של כישרון בהתקפות שני הצדדים והמון כוח פיזי במרכז הקישור.
המאצ'־אפ במרכז השדה בין פול פוגבה, אנטואן גריזמן ואנגולו קאנטה בצד אחד לוויטסל, פלאיני ודה בריינה מהעבר השני יהיה גורלי ויהווה נקודת מפתח. העיניים יופנו בעיקר להזאר ולוקאקו בצד הצרפתי ולאמבאפה וגריזמן בצד השני, כדי לראות מי השחקנים שיצליחו להוביל את נבחרתם לגמר המונדיאל. אני מקווה שנצפה בעוד משחק מרתק, לפחות כמו זה בין בלגיה וברזיל, ואסתפק הפעם גם ב־0:1 קטן שיוציא מאות אלפים לחגוג בבלגיה.
