דנה גרוצקי, פרודה פלוס אחת, נולדה בשנת 1985 וגדלה ביבנה. למדה בתיכון גינסבורג האורן בעיר במגמה ביולוגית. שירתה בצה"ל כמדריכה במוזיאון חיל האוויר. אחרי השחרור ניהלה בר בתל־אביב ועבדה במשרד הפרסום SMG כתקציבאית. הגיעה לתוכנית 'ערב טוב עם גיא פינס' ככתבת שטח בשנת 2008. הייתה שדרנית הקווים של 'וייפאאוט', הנחתה את 'פרויקט הלהקה' בערוץ הילדים ואת 'קו 24' בערוץ 24. בימים אלה היא מגישה לצד גיא פינס, מגישה פינת תרבות בתוכנית הבוקר של ניב רסקין בקשת 12, ופרזנטורית של ג'אמפ עונות.
מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?
"תמיד צוחקים עליי במשפחה שהזיכרון שלי לא ממש מוצלח. אבל יש לי: אני בגן טרום חובה ביבנה, קוברת קובבות לתוך בורות, ואז הקטע היה למצוא אותן אחרי חפירה. הייתה אסטרטגיה שלמה סביב הדבר הזה. למעשה, הייתי צריכה להיות כימאית".
מה היה הרגע הכי מביך שלך?
"היה איזה בחור שחיזר אחריי תקופה ארוכה ולא הייתי בעניין. בסוף הוא הקסים אותי, אמרתי שניתן צ'אנס ונצא לדייט. השתכרתי בדייט, שלוק יותר מדי, ואז במונית הביתה עצרנו בצד הדרך, הקאתי את נשמתי ונעלמו עקבותיו של הבחור. אם אתה שואל אותי, הוא טיפש ואני מקווה שהוא מצטער על זה. אני מקיאה בצורה חיננית דווקא. מה שהיה מביך זה שבכלל לא הייתי בעניין שלו ורק בגלל שהקאתי הוא גיזגז אותי".
מתי היית הכי קרובה למוות?
"בטיול בתאילנד עם חברה, לפני שמונה שנים. רצינו לעשות ראפטינג בצ'אנג מאי. אני מאוד אוהבת ספורט אקסטרים ולא פחדנית בשום צורה שהיא, עושה הכל מהכל, וכבר התנסיתי בראפטינג לפני כן. מגיעים לנהר והוא נראה לי סוער, אני שואלת את המדריכים מה העוצמה של הנהר והם אומרים, 'דונט וורי, איטס לייק ג'ורדן ריוור'. כל שש הסירות של הקבוצה התהפכו בנהר, כולם עפו. אני התרסקתי במכשול הראשון בנהר והזרם דחף אותי לקרקעית, והייתי דבוקה לסלע. אני שחיינית, אפילו הייתי בנבחרת ישראל בשחייה צורנית, אבל לא הייתה לי שום יכולת לצאת מהדבר הזה. אני מסתכלת למעלה וכל מה שעובר לי בראש זה שאני לא מאמינה שאני מהסיפורים האלה שהולכים להיגמר בתאילנד. פתאום הזרם דחף אותי הצידה ופלט אותי חזרה לנהר. פחדתי שהיד או הרגל שלי ייתפסו בין סלעים, חיבקתי את עצמי עם הידיים ועברתי את כל הנהר בטלטלות בין סלע לסלע ויצאתי משם בהלם עם סימנים כחולים ושריטות. אני לא מהמאמינים הגדולים, אבל למחרת הלכתי לברך הגומל שם בבית כנסת".
מתי בכית לאחרונה?
"אני בתקופה סופר־חיובית ואופטימית אבל גם מורכבת. לפני קצת יותר משנה עזבתי את הבית והתחלתי הליך גירושים. לצערי התהליך עדיין בעיצומו וזה מצריך הרבה מאוד כוחות נפש, לא פשוט בכלל. אם יש משהו שגורם לי לבכות, זו ההתעסקות בדבר הזה. בסוף גם זה ייגמר".
איזו עצה היית נותנת לדנה בת ה־ 16 ?
"לא לקחת דברים ברצינות תהומית. היו לי חרדות מטורפות בזמן מבחנים, עד היום אני לא אוהבת בחינות. הייתי חרשנית, לומדת בטירוף, ואז מתחיל המבחן, חושך בעיניים, מתחילה לבכות שאני לא יודעת כלום, התקפי חרדה קטנים שהיו באים רק במבחנים. הייתי מוציאה בסוף ציונים מאוד טובים, אבל זה תמיד היה סבל גדול. גם היום אני לא אוהבת שבוחנים אותי. כשהתמודדתי על תפקיד המחליפה של לירון ויצמן, זה היה דופק מטורף וזיעה בידיים, חיוך כזה של לא להראות שאתה עלה נידף ברוח. המחשבה שיש מישהו שבודק אותי ורוצה לראות מה הפאקים שלי לא מתיישבת לי טוב. יש בי את הגן התחרותי, אני מצפה מעצמי ואז זה מלחיץ אותי. אבל אני עובדת על זה".
איזו מתנה נתת לעצמך השנה?
"שנים שאני פוגשת בעבודה נשים שנכנסו למנתח פלסטי ויצאו אחרי שעה עם חזה חדש, והפעם זאת אני שעשתה את זה. טיימינג זה הכל בחיים. אפשר להגיד שזו סוג של מתנה לחיים החדשים שלי".
האם עברת פעם חוויה על־טבעית?
"כן. נרדמתי פעם על הספה בבית לפני משהו כמו 11 שנה. חלמתי שמישהו לוקח אותי למעגל של מתקשרים שכל מטרתם הייתה לטפל בי והכל בלי מילים. פתאום נבהלתי מהסיטואציה הזו ואז הייתי ערה, העיניים שלי פקוחות, אני רואה את החלל של הבית שלי אבל כל הגוף שלי משותק. זה הרגיש לי כמו נצח עד שהערתי את הגוף שלי, ממש מפחיד. תקופה מאוד ארוכה הייתי מעורערת מהחוויה הזו".
מאיזה הרגל היית רוצה להיפטר?
"סיגריות. התחלתי לעשן בתיכון, הפסקתי לעשן כשהכרתי את חיים, הגבר שהתחתנתי איתו, וחזרתי לעשן ברגע שנפרדנו. סבבה לי עם זה עכשיו אבל בגדול זה הרגל שהייתי רוצה להיפטר ממנו. אני מעשנת חמש סיגריות ביום, אבל בשביל מה? מסרטן, מסריח, מצהיב את השיניים, עולה כסף, גורם לקמטים בעור - ואני עושה את זה".
למה חזרת לעשן?
"הפסקתי כי הוא שנא את זה ואם אני מנתחת את הדבר הזה, אז החזרה לעשן היא סימבולית, משהו כמו, אוקיי אני לא חייבת יותר שום דבר לאף אחד, אז פאק איט. הפסקתי לעשן בשבילו, מאהבה אליו, אבל אוקיי הוא לא בחיים שלי אז בוא נדליק סיגריה. בחורה בסך הכל מאוד שקולה והגיונית".
מתי הרגשת אבודה לאחרונה?
"הבת שלי ואני מאוד אוהבות בעלי חיים. כשהיא התחילה לבקש חיית מחמד הרגשתי די אבודה. כלב, עם כל האהבה, זו אחריות מטורפת. אין לי את היכולת. ואז אורטל עמר, חברת המערכת שלנו, שמגדלת צבים וארנבים, הציעה לי לקחת גורים של הארנבת. לקחתי שניים וזו הייתה טעות קשה, אלוהים שיעזור לי. אני גרה בקומה 13 והם חיו במרפסת עם האוכל והמים. בשלב כלשהו הפכה המרפסת למקום משכנן של כל היונים בשכונה והכל יחד עם התוצרת של הארנבים היה יותר מדי. התחלתי להתגרד כאילו אני ב'הישרדות'. הארנבים כבר לא איתנו, מצאנו בית אחר, ויש לי חתולה במקום. החלפתי את הגירודים בשריטות של החתולה".
מה מפחיד אותך?
"פעם זה היה חושך. בתור ילדה פחדתי לרדת למרתף בבית של ההורים שלי. היינו רבים בין האחים מי ילך לכבות את האור אחרי ששיחקנו שם כל היום. לכן אני לנצח אפחד מהחושך. ואולי זה מייצג את הפחד מהלבד, ואני כבר לא מפחדת מהלבד, אז אולי בעצם התגברתי על הפחד מהחושך".
ואת לבד.
"אבל טוב לי ולא מפחדת. זו פעם ראשונה שאני כבר שנה לא בזוגיות, מבחירה, וטוב לי. כל היום רוצים לשדך לי אבל אני לא בעניין. כדי להיות פנוי לזוגיות, אתה צריך לתת אנרגיה, להשקיע בבנאדם. אין לי אנרגיות או זמן להשקיע באף אחד שהוא לא הילדה שלי, אני או העבודה שלי, וקצת כיף להתאהב שוב בעצמי".
מה ההישג הכי גדול שלך?
"אני עובדת עשר שנים בתוכנית 'ערב טוב עם גיא פינס' ואין ספק שכרגע אני עושה בדיוק את מה שרציתי כשהתחלתי. לא האמנתי שזה יקרה וזה באמת ג'וב החלומות שלי, אמיתי. הרבה אנשים אמרו לי, 'עוד שנייה את מקבלת פריים־טיים' וחייכתי לעצמי ועניתי שאני לא עושה את זה כדי לקבל פריים־טיים. זה מה שאני רוצה לעשות. ואין מילים להסביר כמה אני מברכת על ההזדמנות הזו, ומודה לרשת שבחרו בלירון ויצמן להגיש את 'האח הגדול'".
ואם תבוא הצעה מ'האח הגדול'?
"לימדו אותי שכשמגיעים לגשר אז חוצים אותו. אבל ספציפית 'האח הגדול', שלושה יוצאי 'ערב טוב עם גיא פינס' עשו את זה. אני רוצה תוכנית חדשה מהניילונים".
מה הג'וב הכי גרוע שהיה לך?
"מילצרתי, בירמנתי, הייתי בייביסיטר ומדריכת קייטנות. מילצרתי פעם בקפה מילאנו ברחובות ובסוף משמרת הייתי צריכה לנקות שירותים. זו המסעדה הכי נקייה שהייתי בה בחיים שלי אבל אתה עובד רק על טיפים ולא מקבל תשלום. לא מגניב. אני לא מפונקת, אבל לנקות שירותים לא של הבית שלי? בחיים לא. הייתי משפריצה מרחוק את האקונומיקה לתוך האסלה ובסוף גם יוצאת עם הריח של זה. נוראי".
מה הגילטי־פלז'ר שלך?
"מכורה לגלידה ושוקולד ומתוק בכלל. למשל, נוטלה עם כף, מזעזעת, אני יודעת. אם אני פותחת דלי של בן־אנד־ג'ריס, הוא ייגמר. זה לא נעצר באמצע. מגנום שקדים, קינדר בואנו. יאמי".
מתי התרגשת לראות מישהו מפורסם?
"כבר אין לי את ההתרגשות הזו. בישראל ראיינתי את כולם. פעם התרגשתי לראות את אביב גפן כי אני מחשיבה את עצמי ילדת אור הירח, אבל עבר לי. שנים הייתי נכנסת ליראת כבוד ולחץ דווקא מגיא פינס, בכל פעם כשהייתי מגיעה למערכת ככתבת. הקרח נשבר רק לפני שלוש שנים, כשהתחלתי להחליף את לירון ולהגיש איתו".
מתי היית הכי מאושרת?
"זה נורא קיטשי, אבל בלידה של הבת שלי. זה רגע של פעם בחיים. זה היה כל מה שפינטזתי עליו ויותר טוב מזה. החדר לידה היה חשוך עם נרות ופלייליסט שאני בניתי. הילדה שלי נולדה לצלילי השיר 'הללויה' בביצוע של ג'ף באקלי וזה לא היה במתכוון. זה פשוט קרה, הייתי שם 30 שעות. יש דרך יותר טובה להיוולד? לא חושבת שאפשר להשוות לזה שום רגע אחר בחיים. אלכס היא היצירה הכי טובה שלי".
מה הדבר הכי גרוע שכתבו עלייך או אמרו לך?
"אני עשר שנים בערך בתחום ובפעם הראשונה שעשיתי כתבה, נכנסתי לקרוא טוקבקים, הייתי מזועזעת, לא הבנתי מאיפה מגיע כל הרוע הזה. אני לא זוכרת את המילים אבל כן את ההרגשה שבנאדם שלא מכיר אותך כותב עלייך דברים איומים. הבטחתי לעצמי מאז שלעולם לא אתעסק במה שאנשים שאני לא מכירה חושבים עליי".
באיזה ריאליטי היית משתתפת?
"ב'הכוכב הבא', אבל כנראה שלא היו מקבלים אותי כי שירה זה לא הצד החזק שלי. זה אחלה פורמט, אני אוהבת לשיר, וגם אם הייתי מקבלת סטמפה של נכשל, לא משנה. גם 'המירוץ למיליון' הוא אופציה. ל'הישרדות' לא הייתי הולכת. אין מצב שיצלמו אותי 24/7 עם בגד ים".
איזו סדרה כולם צריכים לראות כרגע?
"גרסה של 'דורה' ביפנית, שאני רואה עם הבת שלי. נחשפנו לשפה אחרת וזה בא לנו טוב. יש מצב שהיא כבר יודעת לדבר קצת יפנית".
מה הדבר היחיד שחסר לך כדי לשפר את איכות החיים?
"הייתי שמחה אם היה לי ארגז מלא בכסף, בטוח היה משפר לי את איכות החיים".
איזה שיר ישמיעו בלוויה שלך?
"אני אחיה לנצח, טפו, חמסה".
