עולם הקולנוע בישראל איבד את אחד מגדולי יוצריו: הבמאי והתסריטאי עטור הפרסים משה מזרחי הלך שלשום לעולמו בגיל 86.
מותו נקבע בבית־החולים בתל־אביב, שבו אושפז בשבוע שעבר בשל דלקת ריאות. הוא השאיר אחריו את אשתו, השחקנית והבמאית מיכל בת אדם שכיכבה ברבים מסרטיו, וכן את בנו דניאל. עד אמש לא נמסר מועד הלווייתו המדויק.
מזרחי נודע בזכות סרטים כמו "אני אוהב אותך רוזה" ו"הבית ברחוב שלוש" שנחקקו בפנתיאון הקולנוע הישראלי, והוא הישראלי היחיד שהחזיק אי־פעם בפסלון האוסקר: הוא זכה בפרס היוקרתי על הסרט הצרפתי "כל החיים לפניו", שאותו ביים על פי רומן של אמיל אז'אר. הסרט זכה בשנת 1978 בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. מדובר בקטגוריה שבה מוענק רק אוסקר לסרט, ולפיכך הבמאי עצמו גם נחשב לזוכה בפרס החשוב.
חייו של מזרחי שזורים בתולדותי של המדינה. הוא נולד במצרים וגדל בעיר אלכסנדריה שבה ספג את התרבות הים־תיכונית הצרפתית. בגיל 14 הוא עלה לישראל עם אחיו ועם אמו האלמנה, ששימשה השראה לחלק מדמויות האם בסרטיו. הוא התחנך בחברת הנוער בקיבוץ מעברות. ב־1948 נהרג אחיו שבתאי בהפצצות חיל־האוויר המצרי.
בגיל 27, לאחר שהתנסה בתרגום סרטים, יצא מזרחי לפריז. הוא עבד שם לסירוגין כמדריך נוער של הסוכנות היהודית וכמבקר קולנוע.
את סרטו הארוך הראשון, "אורח בעונה מתה", קופרודוקציה ישראלית־צרפתית, ביים בשנת 1970 לפי סיפור קצר שכתבה אשתו הראשונה רחל מזרחי (פביאן). הסרט היה מועמד לפרס דב הזהב בפסטיבל ברלין ולפרס גלובוס הזהב בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר.
כשנה לאחר מכן ביים משה מזרחי את "אני אוהב אותך רוזה", שבמרכזו אישה שמתאלמנת מבעלה ומתאהבת בגיסה הנער.
הסרט היה מועמד לפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן ולפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. במרכז סרטו הבא, "הבית ברחוב שלוש" (1973), העמיד מזרחי נער שמגיע ממצרים לישראל עם אמו בימי המנדט ונקרע בין אהבתה החונקת לשאיפתו לעצמאות. גם סרט זה היה מועמד לאוסקר. סרטו הבא, "אבו אל בנאת", על אב לשמונה בנות שמתפלל לבן זכר, היה מועמד לפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן.
אבל לשיאו הגיע משה מזרחי כאשר זכה בפרס האוסקר על "כל החיים לפניו" שבו כיכבה סימון סניורה, מגדולות השחקניות של צרפת אי פעם. הוא גבר בתחרות הזאת על סרטים של במאים ענקיים כמו לואי בונואל ואטורה סקולה וכן על "מבצע יונתן" של מנחם גולן.
הזכייה באוסקר לא עזרה לקריירה של מזרחי להמריא בישראל, מה שהגביר לא פעם את תסכולו. בראיון שנתן ל"הארץ" אמר בדרכו הג'נטלמנית והמאופקת: "אני חושב שהעובדה שזכיתי באוסקר לא עשתה לי טוב בארץ. כיוון שזכיתי עם סרט לא ישראלי זה הפך אותי ל'לא משלנו'. מחוץ לישראל הזכייה כן הועילה לי, אבל כמובן שזה מתעמעם עם השנים".