פגישות עם משפחות שבויים ונעדרים הן אף פעם לא דבר קל. מצידו האחד של השולחן יישבו תמיד אנשים שתמונת חייהם התנפצה לרסיסים, ליבם נקרע לגזרים ועיניהם תולות תקווה במנהיג שיושב מולם, מבקשות רק דבר אחד: להשיב את הבן השבוי או את גופתו, שיהיה לפחות קבר לבכות עליו.
בנימין נתניהו הוא לא ראש הממשלה הראשון שנמצא במעמד המצמרר הזה. הרגע שבו אתה חייב להסתכל לעיניים של משפחה ולהגיד לה שאין עסקה, ושגורלו של הילד שלהם ימשיך להיות עבורם סימן שאלה שצל גדול מרחף מעליו. כמה עוצמה נדרשת ממנהיג לספוג באותם רגעים את ההאשמות שמטיחות בו המשפחות, כמה רגש ומנהיגות צריך כדי להבליג, להניח יד על הכתף ולחבק.
מרים גרוף, אמו של החייל השבוי יוסי גרוף, הפכה בשנות ה־80 למודל עבור משפחות שבויים ונעדרים. היא יצאה למאבק פומבי אגרסיבי לשחרור בנה, הופיעה בלשכות השרים אחד אחד, הפגינה, דרשה ולא נתנה למקבלי ההחלטות רגע אחד של מנוחה. גרוף סיפרה פעם שדרשה באחד הדיונים הליליים משר הביטחון רבין להחליף את האחראי מטעם הממשלה על נושא השבויים. רבין סירב לבקשתה. בתום הדיון, סיפרה גרוף, הוא הניח יד על כתפה ואמר: "אל תדאגי, אני אחראי. אני כאן ואעשה הכל שהם יחזרו". זה הספיק. יד אחת חיבקה, ויד אחרת קיבלה החלטה. קוראים לזה מנהיגות.
גרוף אמנם הצליחה להביא לשחרור בנה, יחד עם השבויים הנוספים חזי שי ונסים סאלם, אבל מאבקה שלה זכור בעיקר בגלל המחיר הכבד ששילמה ישראל – עסקת ג'יבריל שבה שוחררו 1,150 מחבלים, עסקה ששברה את המחסומים והעלתה לגבהים חדשים את המחיר שדורשים מאז בעסקות שבויים. צרוב מעסקת ג'יבריל סירב אחר כך רבין לנהל משא ומתן על רון ארד, סירוב שהביא לניתוק הקשר עם הנווט השבוי. במידה רבה אפשר לומר שגם גלעד שליט ישב חמש שנים ארוכות בשבי בגלל שאהוד אולמרט סירב לשלם את המחיר המופרז שנדרש עבור שחרורו. כן גם אולמרט ישב מול משפחת שליט שבנה החי, יש לומר, היה בשבי, ואמר לה לא.
נתניהו רשאי וצריך להיות זה שיחליט מה הוא מוכן לשלם ומה לא עבור החזרת גופותיהם של החיילים אורן שאול והדר גולדין (וגם האזרחים אברה מנגיסטו והישאם א סייד). זה המנדט שלו. בגלל זה הוא ראש ממשלה נבחר. ולא מופרך בכלל לסרב לכרוך את ההסדרה בעזה בהחזרת הגופות והאזרחים.
נתניהו גם יודע מהו שכול. הוא יודע שאין דבר קשה מזה. אין שום סתירה בין מנהיגות לאנושיות. וגם אין צורך במכונת אמת כדי לברר מה בדיוק היה בחדר הסגור או בשיחת הטלפון הלילית עם שרה נתניהו. זה לא חשוב. נתניהו הוא המנהיג, ולכן הוא צריך מיד לקרוא אליו את משפחות שאול וגולדין, רק כדי לשים להן יד על הכתף ולומר להן: "אני אחראי ואני עושה הכל". אף אחד לא מצפה ממנו ללכת נגד האינטרס של מדינת ישראל. כולנו מצפים שיחבק את אלה ששלחו את בניהם לקרב, שהוא היה מפקדו העליון.
