פרשה כנפיים

במשך 15 שנות שירותה בחיל־האוויר, נדמה שאין מכשול אחד שעליו לא הצליחה ג' להתגבר בהצלחה יתרה. היא סיימה קורס טיס כטייסת תובלה, הטיסה מטוסי ביון בפעילות מבצעית בשמי מדינות אויב, וזכתה לאות הצטיינות משר הביטחון. אתמול סימנה אבן דרך נוספת במהפכה הנשית בצה"ל כאשר הועלתה לדרגת סגן־אלוף ומונתה למפקדת טייסת 122 ("הנחשון").

רק בינואר האחרון מינה מפקד חיל־האוויר, האלוף עמיקם נורקין, את רב־סרן ט' למפקדת טייסת תעופה, האחראית על ריכוז הפעילות המבצעית בבסיסי חיל־האוויר. מינויה של ג' למפקדת טייסת טיסה — המפעילה בפועל מטוסים מבצעיים — הינו תקדים נוסף בחיל.

רס"ן ג', בת 34, היא אם לשניים, שבאה ממשפחה של טייסים: אביה ובעלה גם כן ענדו כנפי טיס. היא התגייסה ב־2003 לקורס טיס מספר 151 וסיימה כטייסת במגמת תובלה. בסיום הקורס שובצה בטייסת התובלה 135 (של מטוסי "צופית", "חופית" ו"קוקייה"), ובהמשך עברה לטייסת 131 של מטוסי ה"קרנף" הגדולים יותר. בנוסף, מילאה מגוון תפקידים פיקודיים בבית־הספר לטיסה. בשנים האחרונות שירתה כסגנית מפקד טייסת 122 בנבטים — לשם תחזור בעוד חודשיים כמפקדת הבכירה. שמה של ג' כבר עלה לכותרות: לפני חמש שנים זכתה לאות הצטיינות משר הביטחון.

עוד בתחילת דרכה המקצועית כבר התבלטה ג' במהלך גיחות איסוף מודיעין שהטיסה מעל שמי לבנון. "היא השתלבה בטייסת כשווה בין שווים, אם לא יותר מזה”, אמר ב־2006 מפקד הטייסת שבה שירתה אז כטייסת טרייה. ”בימים האלה אנחנו טסים 24 שעות ביממה ומתעסקים בכל מה שקשור בעבודת המודיעין בלבנון. היא מבצעת בכל יום גיחה של 6 שעות. אני מתייחס אליה בדיוק כמו לשאר הטייסים שלי... הטייסים הוותיקים מקבלים אותה בדיוק, אבל בדיוק, כמו שמקבלים כל טייס צעיר".

ג' עם אחד מילדיה בקוקפיט

אמש הגיבה בקצרה ג' על מינויה המרגש: "שמחה על המינוי. זכות גדולה לצד אחריות גדולה. העבודה האמיתית עוד לפניי. גאה לשרת בחיל־האוויר".

מי שהתגאו במיוחד ב־ג' הם חבריה ומוריה מבית־הספר "אליאנס" בתל־אביב, שם למדה. "כשראיתי את התמונה שלה מיד זיהיתי אותה", סיפרה בגאווה מנהלת התיכון, ורדה כגן. "זו גאווה גדולה עבורנו, אף שהיא הגיעה לשם בזכות עצמה". כגן סיפרה כי "כלל לא הופתעתי" מהחדשות, שכן ג' "בחורה מוכשרת, חרוצה, עם המון מוטיבציה, ועם זאת צנועה וערכית".

כגן, שסיפרה כי היא מכירה היטב את בני משפחתה — כולל את אביה של ג', טייס לשעבר בחיל־האוויר וכעת באל על, הוזמנה לטקס קבלת הכנפיים של ג' ב־2005. אחד משלושת אחיה של ג’ שירת ביחידת 8200 והקים סטארט־אפ שנמכר בעשרות מיליוני דולרים. “היא באה מבית מאוד איכותי ותרבותי שבו תמיד מפרגנים לכולם”, אמרה כגן.

"בדרכה הצנועה היא בקושי סיפרה שהיא הולכת למבדקים. יש לנו הרבה בוגרים שמגיעים לקורס, אך היא הטייסת היחידה שלנו", מסרה כגן. היא הוסיפה וסיפרה כי ל־ג', שלמדה במגמה כימית (אף שרוב הטייסים לומדים דווקא פיזיקה), "היה חשוב לעשות עוד כמה דברים בחיים ולשלב לימודים עם תחביבים. למשל, היא ייצגה את ישראל בתחרויות אתלטיקה". האהבה לספורט מצטיירת כערך בולט: היא משתתפת במרתונים, ואף רצה יחד עם אמא שלה. לדברי כגן: "היא חברה טובה עם לב טוב".

בהכנת הידיעה השתתפה קורין אלבז־אלוש

"המטוסים הכי יקרים בצה"ל"

אודי עציון

מאות־מיליוני דולר למטוס: רק חמישה מטוסים יש בטייסת 122 שעליה תפקד בקרוב רס"ן ג', אבל גם אם מדובר באחת הטייסות הקטנות ביותר בחיל־האוויר — היא דווקא מפעילה את צי המטוסים היקר ביותר.

הטייסת, שיושבת בבסיס נבטים, מפעילה מטוס ביון ייחודי ביותר: מטוס ה”נחשון", המשמש לשתי משימות. דגם אחד שלו מיועד להתרעה ולבקרה אווירית — כ"אייוואקס" הישראלי. הדגם השני: למודיעין אלקטרוני.

מטוסי הנחשון הם בעצם מטוסי מנהלים אזרחיים גדולים מסוג "גאלפסטרים 550", שבהם הותקנו בתעשייה האווירית בארץ מכ"ם ומערכות אלקטרוניות מיוחדות מתוצרת חברת אלתא.

הנחשון קטן ויעיל ממטוסים דומים המשמשים באותם תפקידים בחילות אוויר אחרים בעולם. הוא בעצם משלים את תחנות המכ"ם הקרקעיות, ומבטיח את העליונות האווירית של צה"ל בכך שהצוות שלו מזהה איומים שנשקפים למטוסי הקרב, מתריע בפניהם ומסייע להם להתמודד עימם. לא במקרה הנחשון מצטרף למטוסי החיל במשימות הרחק מגבולות ישראל.

טייסת 122, שהטיסה בעבר מטוסי "דקוטה" ו"ערבה", קיבלה את הנחשון ב־2005, וכבר ב־2012 זכתה בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות — אות לפעילותה המבצעית הרבה והמסווגת מאוד בשמי המזרח התיכון.

אז עד כמה יקרים מטוסיה? משרד הביטחון לא פירסם כמה שילם עבורם לתעשייה האווירית, אבל כשאיטליה רכשה לפני שנים שני מטוסים כמעט זהים, העלות עבור כל אחד מהם הייתה 400 מיליון דולר. כלומר: כמעט פי 4 ממחירו של מטוס האף־35 החמקן.