הרחוב הישראלי מטונף, אפילו מאוד. רגע לפני הבחירות המוניציפליות, מדד "ידיעות אחרונות" מצא שבחלק מ־14 הערים הגדולות בישראל, המצב מעורר דאגה (ולפעמים בחילה קלה). שיקללנו את נתוני הערים על בסיס התשובות שהעבירו לנו בעצמן: מספר הפחים ביחס למספר התושבים, מספר עובדי הניקיון ביחס למספר התושבים, ומספרם של שני אלה ביחס לשטח של העיר; לאלה הוספנו את נתוני שביעות הרצון של התושבים מרמת הניקיון הכללית, התרשמות מהפחים הגדושים, וגם ממצב הפארקים. ולכל זה נוספו גם סיורים שערכו אנשי המערכת והצלמים בערים ברחבי הארץ.
במקום הראשון המפוקפק ניצבת בירתנו. ירושלים היא העיר המטונפת בארץ כמעט בכל קריטריון אפשרי, ובפער משמעותי. העיר הנקייה ביותר היא ראשון־לציון. אחרי ירושלים מדורגת בני־ברק במדד הערים המלוכלכות וצמודה אליה פתח־תקווה, בעיקר בגלל תוצאות סקר שביעות הרצון של התושבים, שדירגו אותה במקום נמוך במיוחד.
בסקר השתתפו 1,400 גברים ונשים מעל גיל 18, המתגוררים ב־14 הערים הגדולות בישראל. תוצאות הסקר מציבות את בני־ברק במקום האחרון. מנגד, תוצאות הסקר החיוביות ביותר ניתנו לאשדוד ולנתניה.
מהנתונים שאספנו בולט אחד חריג במיוחד: בירושלים, העיר הגדולה ביותר, יש פח אחד על כל 78 תושבים. לשם השוואה, בראשון־לציון יש פח על כל שישה תושבים. לא פלא, אם כך, שבסקר השיבו 75 אחוזים מתושבי ירושלים כי נתקלו בחודש האחרון בפח גדוש.
"יש חלקים בעיר שהעירייה מזהה כאחריותה הישירה מבחינה משפטית, וחלקים שבעיניה הם לא", אומר דן קרקוב, תושב שכונת גילה וחבר בקואליציית "ירושלים של זבל" שפועלת לשינוי המצב. "העירייה אמורה לפקח, אבל היא בקושי עושה את זה".
הבאה אחרי ירושלים במדד הפחים המפוצצים היא בני־ברק, שם העידו 70 אחוזים מהתושבים על כך שנתקלו בפח עמוס בחודש האחרון. "המדרכות שבורות, עצים חוסמים את המעבר, פחים מוצפים על המדרכות", מספרת מרים פיין, תושבת העיר. "ברחוב שלי הכל מלא בפסולת בניין שלא מפנים. בני־ברק מלאה בילדים, דבר שגורם ליותר זבל".
חוסר המודעות בציבור הישראלי לניקיון המרחב הציבורי הוא חלק מהבעיה. לפני מספר שנים קמה "סיירת ניקיון", התארגנות ארצית שפועלת למען הטמעת הניקיון בתרבות. "מרביתנו נוהגים להשליך פסולת מבלי לייחס לכך חשיבות", אומר תומר אשל, ממייסדי "סיירת ניקיון". "מהפכת השקיות הוכיחה שהציבור מבין דרך הכיס, אז מדוע הרשויות אינן מכפילות את כמות הפקחים?"
"התוצאה של הבדיקה שעשינו הייתה עגומה, ציון מינוס 4.6 בממוצע", מסכם נעם רז, מנכ"ל חברת המחקר Ci מידע שיווקי, שערכה את הסקר עבור "ידיעות אחרונות". "עיר נקייה היא לא עניין פוליטי, זה מפגע תברואתי".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "עיריית ירושלים הוציאה לפועל את מהפכת הניקיון הגדולה אי־פעם בבירה. מערך הניקיון בשכונות מזרח העיר יועבר להפעלה באמצעות קבלנים, דבר שיביא לשדרוג משמעותי בתדירות ובאיכות הניקיון. יתווספו מאות עובדי ניקיון וטיאוט, תוגדל תדירות ימי איסוף האשפה ותשודרג רמת השירות בשכונות ובמרכזי העסקים והמסחר בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים. כמו כן, תוגדל כמות רכבי הטיאוט המכני, ויתווספו משאיות לאיסוף גזם, רכבי שטיפה וטרקטורים לפינוי אשפה בהשקעה של 80 מיליון שקל.
במהלך השנה הבאה יוצבו 700 מכלי אשפה חדשים בשכונות מזרח העיר, ויחל תכנון להצבת 200 מכלי איסוף אשפה טמוני קרקע במזרח העיר ובשועפאט. במקביל, כ־100 עובדי ניקיון יתווספו למערך בשכונות מערב העיר. בתקופת ברקת תקציב ניקיון העיר הוכפל ומספר עובדי התברואה בעיר גדל ב־25 אחוז".
מעיריית בני־ברק נמסר בתגובה: "עיריית בני־ברק משקיעה אמצעים ומאמצים כל העת לשיפור ולשדרוג רמת הניקיון בעיר, ולצורך זה נרכשו באחרונה כלי רכב וכלים מכניים נוספים. כמו כן מתבצעות פעולות הדרכה והסברה בקרב תלמידים. ראוי להבהיר כי בבני־ברק, שנבנתה כעיר קטנה על שטח קטן, ישנה כיום צפיפות מבנים ניכרת, ומתוך למעלה מ־203,000 תושבים, מספר הילדים והצעירים הוא כ־90 אלף, כך שאין כל מקום לעריכת השוואות".
