כששלחתי לבני, שנשאר שבת בצבא, תמונה שצילמתי בבריכה של מלון אוליב בגלבוע, כשמאחורינו נוף העמק והתל שממול, תגובתו לא איחרה לבוא: "מה זה, אתם בטוסקנה?" אז זהו שלא. סך הכל נסענו שעה וקצת מתל־אביב, וטיפסנו עם הרכב לעבר מורדות הגלבוע, למקום שבו פעל בעבר אתר ההחלקה על הקרח (בלי קרח). את המבנה בצורת חצי עיגול, מעין זירה שהיה שם, הפכו בכישרון רב למלון, שצופה אל בריכה קרירה ומזמינה, גם היא בצורת חצי עיגול. מאחוריה פרושים תל יזרעאל משמאל, ומימין כפר יחזקאל וקבוצת גבע - על מרבדי השדות המעובדים, הרפתות והמבנים הקיבוציים הטובלים בירק. תמונה של נוף כפרי שלא השתנה עשרות רבות של שנים.
המלון המקושת מורכב משתי קומות. בעליונה יש רחבה ענקית בחזית החדרים, שעשויה להתאים גם לאירועים, והיא מהווה מעין מצפור הצופה אל הנוף. משני צידי הקומה נמצאות שתי וילות המכילות שמונה חדרים זוגיים כל אחת, עם סלון משותף. הווילות מתאימות במיוחד למשפחות גדולות החוגגות אירוע, או לקבוצות של חברים. החדרים האחרים, המעוצבים כולם ברכות ומתאימים באווירתם לנוף, מרווחים (כ־40 מ"ר) ומתאימים לזוג + שניים ואפילו לזוג + שלושה. החדרים שבקומה התחתונה יוצאים ישירות אל הבריכה, וברובם יש מרפסת ישיבה.
המלון מציע עד לאחר החגים מחירי הרצה. מרבית החדרים כבר מוכנים והחדרים האחרונים שעדיין לא עוברים בימים אלה פינושים אחרונים. חדר האוכל מוכן גם הוא וארוחות הבוקר מוגשות במקום.
מובן שבילינו בבריכה של המלון והרגשנו כמעט כמו בבריכה פרטית, משום שגם בתפוסה מלאה לא מדובר במספר גדול מדי של מתרחצים. מלבד זאת, קפצנו (נסיעה של רבע שעה), לאזור בית אלפא שבו מרוכזות כמה אטרקציות כמו גן גורו, עם הקנגורואים והקואלות וגן השלושה (הסחנה). אנחנו בחרנו להפיג את החום ולהתחבר לטבע בפארק המעיינות הסמוך.
התקדמנו במסלול המסודר שלאורכו שלושה מעיינות. תוכלו לבחור בין טבילה בערוץ הנחל הזורם לבין אחת מהבריכות הפזורות לאורכו, או לעבור בין כולם, ועל הדרך ליהנות מהשדות ועצי הפרי הגדלים מסביב, בריכות הדגים ובעיקר שפע המים. אנחנו עצרנו לשכשך במקומות שבהם היו פחות מתרחצים, ונהנינו מאוד מהמים הצוננים וגם מהצמחייה הטבעית העשירה בתוך המים ועל הגדה, ומהדגים הנראים במימי הנחל. אם יתמזל מזלכם, תוכלו לראות גם חזירי בר, תנים ושועלים, חתולי ביצות, עופות ודורבנים המנצלים את הסבך למחסה ומרווים את צימאונם במים הקרירים.
אפשר גם לצעוד ברגל בין מוקדי המים, אבל זה עלול להיות לא קל בחודשי הקיץ בגלל החום הרב במקום. לחלופין, אפשר להביא איתכם אופניים או לשכור במקום אופניים או רכב חשמלי המתאים עד לשישה נוסעים, שיסייע לכם לדלג במהירות יחסית בין הנקודות השונות, ולמצות את המסלול והאפשרויות הגלומות בו בצורה היעילה ביותר. אפשרות נוספת - להשתמש בשאטל המקומי.
אחרי כמה שעות בפארק, הרעב מציק. תוך פחות מחמש דקות הגענו לתחנת הדלק שליד בית אלפא ונכנסנו למסעדה החדשה ארטישוק, שהוקמה ביוזמתם של בן הקיבוץ ובן קיבוץ ניר דוד. השניים ניהלו קואופרטיב שפעל מספר שנים באזור, שבו היו חברות משפחות ממספר יישובים בעמק שרצו לשפר את התזונה שלהן באכילת מזון אורגני, מבלי לקרוע את הכיס. הקואופרטיב רכש מוצרים אורגניים ומכר אותם במחיר עלות ואחסנה בלבד, כאשר בכל יום ה' הגיעו נציגים מהמשפחות לאסוף את התוצרת שהזמינו.
בעקבות הידע שרכשו בתחום, פתחו השניים את ארטישוק (ובתוכה גם חנות למוצרים אורגניים), שחלק גדול מהמנות שלה יוצאות מטאבון איטלקי אמיתי. המסעדה מתבססת על חומרי גלם אורגניים מתוצרת העמק בתגבור של מוצרים מיובאים ואחרים. יש מגוון פוקצ'ות עם מבחר מטבלים וממרחים, ופיצות מהטאבון עם מבחר תוספות אורגניות לבחירה. למשל, "פיצה רעננה" עם שום עדין, צזיקי מלפפון, בצל סגול, כוסברה ועוד. אהבנו במיוחד את קרם הארטישוק המדהים.
עוד בתפריט: מבחר סלטים אורגניים, מבחר כריכים, מיצים טבעיים ועוד. גם על הילדים חשבו כאן, והם יכולים לבחור בין ארוחת פלאפל, פסטה אורגנית או "קן לציפור" - פוקצ'ה עם ביצת עין בטאבון, בליווי ירקות גינה חתוכים. המחירים שווים לכל נפש.
כמה זה עולה לנו?
מלון אוליב בגלבוע: אמצע שבוע החל מ־750 ש’ ללילה, סופ”ש החל מ־1,100 ש’ ללילה. בחג סוכות החל מ־1,200 שקל ללילה. המחירים לזוג כולל ארוחת בוקר.
פארק המעיינות: חנייה וכניסה בחינם. אופניים ליחיד - 50 שקל לשלוש שעות. רכב חשמלי לארבעה - 210 שקל לשעתיים. רכב חשמלי לשישה - 300 שקל לשעתיים. שימוש בשאטל - 25 שקל ליום שלם.
מסעדת ארטישוק: פיצות אורגניות - 39־54 שקל, סלטים - 47 שקל.
