בקיץ 2010 עזב שלומי ארבייטמן את מכבי חיפה והמריא לקריירה שלא הצליחה להמריא בבלגיה. הוא עבר בשלוש קבוצות - גנט, וסטרלו ומונס - אבל לא ממש התאקלם וחזר ארצה. היום משחק ארבייטמן בן ה־33 בחוד של שמשון כפר קאסם מליגה א', ועדיין חולם על ליגת העל.
המעבר לחו"ל היה אחרי עונת השיא שלו, בה הוכתר למלך השערים של הליגה (28). עונה קודם הוא היה שותף לזכייה באליפות עם הירוקים, וגם כבש שער ניצחון מול רד־בול זלצבורג שהעלה את הקבוצה לליגת האלופות. האוהדים יזכרו לו יותר את ההרחקה המיותרת מול מאלמו ב־2005, כשכבש והוריד חולצה ולאחר מכן קיבל עוד צהוב מיותר, לפני שהשוודים השוו וחיסלו את חלום הצ'מפיונס של המועדון.
"כשעזבתי לבלגיה הייתי השחקן הכי חם, הכי טוב והכי לוהט שיש בכדורגל הישראלי", אמר אתמול ארבייטמן. "הייתי מלך השערים למרות שהרבה משחקים לא נכללתי בסגל של מכבי חיפה עקב פציעה. בשנייה האחרונה הפסדנו את האליפות להפועל ת"א". אלא שמאז הצניחה של החלוץ (וגם של מכבי חיפה) לא עוצרת. בכפר קאסם השידוך אמנם טרי עדיין, אבל בינתיים לא עובד כמו ששני הצדדים קיוו. הקבוצה שרשמה שתי עליות ברציפות, מליגה ג' ל־א', משלמת לחלוץ כ־30 אלף שקל בחודש שהופכים אותו לשיאן השכר בליגה השלישית.
בדיעבד, ההחלטה לעבור לבלגיה הייתה טעות?
"ישבתי עם אשתי וחשבנו מה הכי טוב. הרגשנו שזאת הייתה החלטה נכונה, אבל אני מבין שאחרי עונה כל כך גדולה הייתי צריך לעבור לקבוצה יותר גדולה ולליגה הרבה יותר גדולה מהבלגית. היו לי הצעות מרוסיה עם המון כסף, בטורקיה רצתה אותי גלאטסראיי, באנגליה שפילד וונסדיי, והיו עוד. אז כן, זה היה סוג של טעות שבחרתי בבלגיה".
לפחות הסתדרת מבחינה כלכלית.
"הכי חשוב זה הבריאות. יש לי משפחה, אישה וילדים מדהימים, שאדאג להם כמובן לכל החיים בזכות הקריירה שעשיתי. ברוך השם אני שמח על מה שיש לי. הבעלים של טוברוק אריק איזיקוביץ' מלווה אותי בכל החלטה בקריירה מגיל 7, הוא כמו אבא בשבילי וקיבלתי שם חינוך מצוין. אצלו זה קודם כל הלימודים ולהיות בן אדם, ורק אחרי זה תהיה שחקן כדורגל".
מצטער על הראיון באנגלית - "פאס פאס" - שהפך ללהיט ברשת? רבים ליגלגו עליך.
"היום אני מדבר אנגלית מצוינת. אנשים הגזימו. הלכתי והתראיינתי כי תמיד צריך לדבר ולהסביר, אם המאמן מבקש, ולא להתבייש. ממש לא מתחרט על הראיון. זה עשה שואו אדיר במדינה. אני צבעוני עם אמוציות. היו כאלה שביקרו אותי ולא יודעים לדבר אנגלית".
* * *
היום אתה ברמה של ליגת העל?
"אין ספק. זו לא שאלה בכלל. אני נראה כמו בן 20 או בן 17, כמו לפני 16 שנה בבית"ר ירושלים. יש לי עוד הרבה מה לתת. אני רעב לכדורגל".
אז איך לא חתמת בקיץ בליגת העל?
"היו הצעות. לא הסתדרנו כספית וחיכיתי שיבוא משהו יותר גדול. הייתה קבוצה שהתמהמהנו איתה. אני יודע שהיו דיבורים עם בית"ר ירושלים, עם הפועל חדרה, עם מכבי פ"ת, ובהפועל ת"א דיברתי עם קובי רפואה. עכשיו השאיפה שלי לחזור לליגת העל עם כפר קאסם. יש שם טירוף".
גם בליגה הלאומית לא מצאת קבוצה?
"היו הרבה הצעות מהלאומית אבל העדפתי לא לרדת לשם. חיכיתי, עכשיו אני בליגה א', וזה נשמע קצת הזוי להרבה אנשים. מאות ואלפים שואלים איך זה בכפר קאסם. יש לנו יו"ר מדהים, איהאב סרסור, שיכול להיות יו"ר משכמו ומעלה בכל קבוצה גדולה. אני נמצא בעיר של כדורגל ובקבוצה שבונה משהו חדש ויש לה מטרות ברורות".
בינתיים אתה מתקשה לכבוש גם בליגה א'.
"הגעתי לפני עשרה ימים, שיחקתי עשר דקות במשחק הראשון ו־70 דקות בשני. עם הזמן אשחק יותר ואתרום. פגשתי בכפר קאסם חברים כמו סיראז' נסאר, יוסף אבולבן וסאלם אבו סיאם. יש פה גם צעירים מוכשרים".
איך היחס שאתה מקבל מהאוהדים?
"נהדר. אנשים מכבדים ומחכים לגול הראשון שלי. כשאכבוש אני ארגיש כאילו זה הגול הראשון שלי בקריירה. אתלהב כמו ילד".
והרמה בליגה א'?
"לא כל המגרשים טובים. שלנו טוב. משחקים חזק. יש הרבה התלהבות. הקהל מגיע. למשחק נגד קריית־גת הגיעו איזה אלף איש. בדרבי נגד מ.ס כפר קאסם אני בטוח שיהיה מפוצץ. אסור לזלזל בליגה א', מתאמנים ארבע פעמים בשבוע ולקבוצה יש מטרה ברורה: לעלות".
* * *
לפני 14 שנה ארבייטמן קיבל יחס של כוכב רוק. בספטמבר 2004, כשדובר על מכירתו מבית"ר ירושלים להפועל פ"ת, הגיעו אוהדים ירושלמים לאימון של פ"ת כדי לטרפד את המעבר, וניידות משטרה הוזמנו לאבטח את המקום. בהזדמנות אחרת הגיעו אוהדי בית"ר לביתו ו"חטפו" אותו ל"שיחת הבהרה".
"אני זוכר הכל", משחזר החלוץ. "יום אחד באו אוהדים ולקחו אותי מהבית לבית של מישהו. זה היה לפני אימון של הנבחרת הצעירה. הם הסבירו לי שאני צריך להישאר בבית"ר ואני אמרתי שזה לא תלוי בי. בשלב מסוים שאלתי את עצמי 'מה זה, איפה אני נמצא?' הייתי ילד. היה בלגן שלם. עד היום הם אוהבים אותי ומחכים שאבוא שוב. זה הדדי".
בבית"ר יש לחץ אדיר.
"תמיד, כי היא חשובה לכדורגל. אין ליגה בלעדיה".
מה אתה חושב על מה שקורה בנבחרת?
"זה לא אמיתי. כל שחקן שנותן שניים־שלושה משחקים טובים רוצה להיות מוזמן. מה זה הדבר הזה? למה אין מישהו בנבחרת שיענה לכל הביקורות מצד שחקנים? עכשיו יש צוות חדש והגיע הזמן שמישהו יבוא ויגיד 'אני המאמן ואני אקבע, בלי שכל אחד יבוא עם איומים ודרישות'".
יש לך סעיף שחרור לליגת העל?
"הבעלים אמר לי שגם אם יפנו אליי בינואר, הוא לא משחרר אותי לשום מקום. נכון שיש לי שאיפה לחזור לליגת העל, ולכל מי שחושב שזה נגמר אני יכול להגיד שביום מן הימים אני אחזור לשם, והלוואי שזה יהיה עם שמשון כפר קאסם".
הייתה לך תקופה יפה במכבי חיפה. מה דעתך על מה שקורה שם?
"נעשו שם הרבה טעויות בשנים האחרונות. מי שרצה לשחק בזמנו עם ליאור רפאלוב ויניב קטן היה צריך לירוק דם ולמות על המגרש. היום כל שחקן שנמצא בתקופה טובה של כמה חודשים מקבל במכבי חיפה סכומי עתק וחוזה לחמש עונות. אם הסכומים האלה היו קיימים בזמני, הייתי צריך לקבל מיליון דולר לעונה. המועדון הזה צריך לעבור שינוי משמעותי. זה כואב לי, כי בתקופתי כדי לשחק שם, ואפילו להיות בסגל, היית צריך להיות אדיר. היום כל אחד שלא בהרכב עושה רעש".
מי החלוצים הכי טובים בישראל היום?
"איתי שכטר, אלירן עטר, בן שהר. אני יכול להגיד שאני בין החלוצים הטובים בארץ גם היום, אבל תשאל אנשים שמכירים אותי טוב. הם יגידו לך אותו דבר - ועדיף שזה יבוא מהם".
