"ג'ים הילד", ספרו של טוני ארלי האמריקאי משנת 2000, מספר על שנה אחת בחייו של ילד מצפון־קרוליינה בימי המשבר הכלכלי הגדול, אמצע שנות ה־30. אביו של ג'ים הלך לעולמו שבוע לפני שנולד והוא נקרא על שמו, אבל אפשר לומר שהוא חווה ילדות מאושרת, עם אמא אוהבת ושלושה דודים שלוקחים על עצמם בשתיקה את המשימה להפוך את ג'ים לחלק מהעולם, כלומר, עבודת כפיים, ניכוש עשבים בשדה התירס המשפחתי. "ג'ים הילד" הוא שיר הלל לחיים הפשוטים – לקום בבוקר, ללכת לעבודה ולעשות את מה שצריך. גבריות אמיתית של צרכים בסיסיים, כמו שאלוהים התכוון. אבל צריך גם לדעת לעצור לרגע ולהתפעל מכל היופי שסביבנו – השמיים הכחולים, השמש הכתומה של שעת בין־ערביים וכל השאר. עוד מעט יוקם בעיירה הסמוכה בית ספר חדש, עם חשמל וכיתות גדולות, וחייו של ג'ים ישתנו. בבוקר יום הולדתו העשירי הוא תוהה אם הוא מוכן לאתגרים החדשים שהעתיד טומן בחובו ואם יצליח להיות אדם טוב. זה בעצם כל העניין, לא? (מאנגלית: אמיר צוקרמן, בהוצאת עם עובד)
