ערב שישי. איריס חג'בי מבשלת ארוחת ערב מהולה בדמעות לבני משפחתה. הרבה דמעות. גם היום זיו, בנה שנרצח בפיגוע במפעל בברקן, לא יסב עימה לשולחן. רפי לבנגרונד, אביה של קים, מביט בכלבו האהוב בעצב. גם הערב לא ייצא להליכה של שעה עם קים והכלבה שלה. הליכה של שעה ושיחה מלב אל לב של אב ובת אוהבים. חייהן של משפחות הנרצחים התהפכו ברגע אחד. עכשיו, לכאב האובדן הבלתי נתפס, נוספו גם זעם וטענות על אוזלת היד של המערכת, ובראשן הכעס על שר הביטחון, ממשלת ישראל ובג"ץ שמשהה את הריסת בית המחבל.
"ההרגשה שלנו גרועה מאוד", אומרת איריס, אמו של זיו. "לא ייתכן שמחבל ירצח והמשפחה שלו תערער בבג"ץ. המחבל הרי יצא מהבית שלה והם ידעו הכל. כדי להשיב את כוח ההרתעה, המדינה צריכה לעשות שלושה דברים — להרוס את בית המחבל, לגרש את המשפחה ולעצור את הכספים שמגיעים אליהם מהרשות הפלסטינית. שום דבר מזה לא נעשה, ועכשיו עוד עוצרים את הריסת הבית. אני אומרת, אוקיי, זאת מדינת חוק, החלטתם שצריך לחכות שבועיים? תבטיחו לי שאחרי השבועיים תהיה הריסה מלאה, לא חלקית, לא מרתף וקומה ראשונה. זה הבדיחה הכי גדולה — אומרים שהוא גר במרתף ובקומה הראשונה. מה, הוא לא עלה לאחים שלו לדבר איתם בקומה השנייה? הוא לא אכל עם ההורים ארוחות ערב? עושים מאיתנו צחוק. בית של שלוש קומות והוא חי רק במרתף? מאפשרים למחבלים לרצוח חופשי וגם לצחוק לנו בפרצוף".
שחר לבנגרונד, אחותה של קים, שותפה לתחושות הקשות של איריס חג'בי. "לא ייתכן שעברו 32 ימים מאז שהבית שלנו קרס", היא אומרת. "אחותי הוצאה להורג בצורה שאני לא חושבת שקרתה בעבר — שכופתים בחורה ויורים בה. זה שהמחבל לא נתפס והבית שלו עוד עומד, זה לא משהו שאני יכולה לקבל. חרב לנו הבית והבית שלהם עוד עומד. בג"ץ דוחה את ההריסה שגם היא אינה הריסה מלאה ומבחינתנו זה לא הגיוני בכלל. לאחותי לא הורידו יד או רגל. היא לא תחזור לעולם בעוד שהוא כבר גיבור".
ביום שלישי שעבר ביטל שר הביטחון אביגדור ליברמן את פגישת העדכון שהייתה אמורה להתקיים באותו יום עם משפחות חג'בי, יחזקאל ולבנגרונד, לאחר ששיחה שקיים עוזרו של השר עם רפי לבנגרונד הודלפה לתקשורת. "הוא לא מסוגל להסתכל לי בלבן של העיניים ולהגיד לי מה שהוא חושב. איך הוא ינהל מלחמה אם היא חלילה תפרוץ?" שואל רפי.
"ליברמן טוען שבגלל שאבא שלי הדליף את השיחה, הוא לא יכול לקיים את הפגישה", מתרעמת שחר. "אנחנו אזרחים, היינו מעדיפים להישאר אנונימיים. אנחנו לא אוהבים את הפרסום, בטח לא בנסיבות האלה. אבל לא נאמר שום סוד מדינה. שר הביטחון לא יכול להסתכל לאבא שלי בעיניים ולשמוע את מה שיש לו להגיד? אז אני לא חושבת שהוא יכול להיות שר ביטחון. איפה כל ההבטחות שהבטיח כשהוא קיבל את הכיסא?"
"אני חושבת שזה תירוץ, משחקי ילדים", אומרת איריס חג'בי. "רצחו לי את הבן ואתה בא ומעניש אותי?! מה זה המשחק הזה?! אני רוצה שליברמן יישב מולי, יסתכל לי בעיניים ויראה את כאבי. אל תכאיב לנו יותר ממה שכואב לנו. מה שחשוב למדינאים זה הכיסא, לא מעניין אותם מה קורה לאדם הפרטי. ראש הממשלה הגיע אליי לנחם בשבעה. הגיעו לנחם גם יו"ר הכנסת, הנשיא, שרים וח"כים, אבל לליברמן משום מה לא היה זמן להגיע?! השר שאני קשורה מעכשיו למשרד שלו כנפגעת טרור לא יכול להיפגש איתי פנים אל פנים? הבן שלי זיו חיפש כל החיים שלו את הצדק. היום אני הולכת ומחפשת את הצדק בשבילו".
יחד עם הכעס והכאב שלא מרפה, הגעגועים לא עוזבים אותם לשנייה. לופתים אותם בחוזקה. "אני כל הזמן בוכה", אומרת איריס. "מגיע סוף השבוע ואני עומדת במטבח ובוכה כי זיו לא יהיה איתנו בקידוש. אני יוצאת למלחמה כדי לקבל את המינימום על מה שלקחו לי. אני מדברת על הריסת בית ביחס להריסת משפחה, להרס חיים של אנשים. זה עומד באותה משוואה?! זה הרי פסיק לעומת מה שהוא לקח ממני. אני אפילו לא מדברת על נקמה שירגישו מה שאני מרגישה, או על עונש מוות למחבלים, כי החוק קיים רק שלא מיישמים אותו. אין לנו שום הרתעה. הפיגוע הבא כבר בדרך".
מה אתם חושבים על כך שהמחבל עדיין לא נתפס?
שחר: "זה ביזיון. המחבל לא יכול לפעול לבד ולהיעלם ל־32 יום. בטוח מחביאים אותו, דואגים לו לאוכל. יש לו סייענים".
איריס חג'בי מלאת כעס על שירותי הביטחון שלא עצרו את המחבל לפני שביצע את הפיגוע. "היו שני פוסטים שהוא כתב, שבהם הוא הילל רב־מחבלים, ואז נעלם מהעבודה לשבועיים", היא אומרת. "השב"כ לא פעל כמו שצריך. הייתה פאשלה מאוד גדולה".
"צה"ל פיזר כרוזים לסייענים והזהיר שמי שייתפס מסייע למחבל ביתו ייהרס", אומר רפי לבנגרונד. "בינתיים תפסו כמה סייענים ושום בית לא נשרט. אם זאת ההתנהלות, שר הביטחון צריך לשים את המפתחות וללכת הביתה. מה חושבים המדינאים — שהפלסטינים טיפשים?! הם רואים כרוזים, נתפסים סייענים ולא קורה שום דבר. הם לא מטומטמים. הנה כבר ניסו לדקור חיילים וירו על אוטובוס. מה ליברמן היה אומר אם זה היה נגמר עם שני הרוגים? הוא לא מתאים להיות שר ביטחון. אין לו אומץ לקבל החלטות. לאבטחת יישוב בשומרון אין תקציב של חמישה־שישה מיליון שקלים, אבל 60 מיליון למטוס של ביבי יש?! איפה נשמע דבר כזה! לצערי הרב קיבלתי במה ואני לא אשתוק. הצעדה שעשיתי בברקן היא רק קצה החוט. לא אוותר להם. הדם של הבת שלי זה לא מים".
איריס וחזי חג'בי גידלו חמישה בנים. "הם נתנו את החיים שלהם בצבא ואף אחד לא השתמט", אומרת האם, "אבל עכשיו, ברגע האמת, מסובבים לנו את הגב. אנחנו אוהבים את המדינה, אנחנו פטריוטים, משפחה שורשית, אבל כל מה שקורה עכשיו גורם לנו לחשוב לקום וללכת מפה. תמיד אמרתי לילדים שלי, 'תגדלו רק בישראל את הילדים'. היום, מה אני יכולה להגיד? לקחו לי ילד, השאירו לי שלושה נכדים יתומים. איך הם יכולים לגדול במדינה הזאת כשהם בוכים כל הזמן שהם רוצים את אבא ומתגעגעים אליו?"
ביום הפיגוע איריס הייתה בבית, צפתה בטלוויזיה ושוחחה עם חברה בטלפון. בכתובית קראה על הפיגוע בברקן. "רק כשסיימתי את השיחה, התעמקתי במה שאמרו", היא אומרת. "התקשרתי לזיו, והוא לא ענה לי. התקשרתי לחזי חצי בוכה, והוא אמר, 'גם לי הוא לא עונה'. אף אחד לא הגיע אלינו לבשר לנו רשמית מה קרה. כל מה שידענו היה מהתקשורת. יש לנו חבר שגר בברקן. אותו חבר הגיע לכאן לבשר לי את הבשורה הרעה במקום גורמים רשמיים מהמדינה, והגרוע מכל — שאמרו לנו שאין חובה להודיע להורים. איפה אנחנו?! מי הביא אותו לעולם?!"
כשקים נרצחה, אחותה שחר הכניסה בדיוק את בנה הגדול לכיתה א'. כשיצאה, התקבלה במכשיר הסלולרי שלה ידיעת חדשות על הפיגוע. "ישר התקשרתי לקים. ראיתי שהיא לא עונה לי", היא מספרת. "התקשרתי לאבא שלי, גם לו קים לא ענתה. עד עכשיו אנחנו בסאגה המטורפת הזאת. נראה לנו שקים טסה לחו"ל ועוד מעט היא תחזור ותשאל, 'מה אתם מתעסקים בכח השטויות האלה, מה אתם נורמליים?!' קשה מאוד להמשיך לחיות ולחשוב שלא נראה אותה ולא נשמע אותה".
"אין דבר שחסר לי יותר מקים", אומר האב רפי בעצב. "כל ערב הייתי יורד איתה לטייל עם הכלבים שלנו, עכשיו אין לי את זה. לנכד שלי קאי אין אמא. הוא לא יכיר אותה בכלל. זה לא היה פיגוע רגיל שירו בה. הוא אזק אותה. המחשבה הזאת על הרגעים האחרונים שלה, לפני שהמחבל ירה בה כשהיא אזוקה ולא יכולה לעשות כלום ‑ לא נותנת לי לישון בלילה. על כזה מחבל שפל עושים דיונים בבג"ץ אם להרוס לו את הבית או לא?!"
מלשכת שר הביטחון נמסר בתגובה: "שר הביטחון, אביגדור ליברמן, משתתף בצערן העמוק של משפחות חג'בי ולבנגרונד־יחזקאל. שר הביטחון ביקש לפגוש את המשפחות בנפש חפצה ומתוך כוונה כנה לשמוע וגם לעדכן אותן במצוד אחר המחבל שרצח את קים וזיו ז"ל. לפגישה הזמין השר נציגים בכירים מצה"ל ומהשב"כ, כדי להציג להן באופן מעמיק ובלתי אמצעי את מאמצי מערכת הביטחון ללכידת המחבל ולהריסת ביתו. למרבה הצער, כאשר שיחה עם קצין צה"ל בדרגת סגן אלוף, שהתקשר אל המשפחות מטעם השר ושיחות נוספות, מוקלטות ומודלפות לתקשורת, עם כל הצער וההבנה, לא ניתן היה לקיים שיח פתוח".
