טום אביב, רווק, נולד בשנת 1987 וגדל בתל־אביב. אביו עשי היה הבעלים של מסעדת פיקאסו בשנות ה־80 וה־90. למד בתיכון עירוני ד' במגמת תקשורת. שירת בצה"ל כמ"כ טירונים בזיקים. אחרי השחרור למד מינהל עסקים במרכז הבינתחומי. לא בישל מעולם עד שנקרא ל'מאסטר שף' בזכות עברו של אביו. הוא זכה בתוכנית והחל את הקריירה הקולינרית. בינואר השנה פתח בתל־אביב את מסעדת 'קוקו במבינו' המצליחה, ולאחר מכן את מסעדת ההמבורגרים 'פאט קאו' בעיר. עלה השנה עם התוכנית 'דרכון למתכון' ברשת ולאחר מכן השתתף ב'היכון, הכן, שף'. בימים אלה מצלם את העונה השנייה של 'דרכון למתכון' ומתכנן הקמת מסעדה נוספת.
מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?
"גן חובה בתל נורדאו בתל־אביב, הייתי חולה, עשינו סיור בבית ספר, התחצפתי לגננת ואז כשחזרנו לגן היא אמרה לי, 'יש לך מזל שאתה חולה, כי אם לא, הייתי מעיפה אותך הביתה'. בכיתי מזה יומיים, הרגשתי שהייתי רע וריחמו עליי, והרחמים האלה עשו לי רע. עשיתי גן חובה פעמיים בגלל התפתחות מאוחרת. אני על התפר, יליד דצמבר, אז אמרו, 'עדיף שיעשה עוד גן ויהיה הכי גדול מאשר יהיה הכי קטן'".
איזו עצה היית נותן לטום אביב בן ה־16?
"להקשיב פחות להורים. את כל הדרך שעשיתי עד היום, הייתי מתחיל כבר אז בערך אם הייתי הולך אחרי הלב שלי. תמיד ידעתי שאני רוצה להיות שף ומסעדן, כל הזמן אמרו לי שלא. לאבא היה את מסעדת פיקאסו המיתולוגית בת"א והוא אמר לי אז, 'שלא תעז, תחשוב על זה טוב'. עד גיל 28 האמנתי לו. יכולתי להרוויח הרבה שנים של מיצוי עצמי במקום חיפוש של עשר שנים".
מה הדבר שהכי מפחיד אותך?
"שהכל יתפוצץ לי בפנים, שאני אגלה שהכל פלופ והצלחה רגעית, שאני טרנד חולף. אין לי בעיה יום אחד להיות לא רלוונטי, יכול להיות שזה יקרה. אבל הפחד הוא שעוד חצי שנה אני מבין שהיה אחלה מגניב, וואן טריק פוני ובזה נגמר הסיפור. זה עובר לי בראש כל הזמן. אם יש לי 15 הזמנות פחות איזה ערב במסעדה אני אומר, 'הנה זו ההתחלה של הסוף שלי'. אני לא חווה התקפי חרדה פיזית, אבל אני חווה אותם בראש. לופים של מחשבות. אני סובל ממה שנקרא כאב ראש מצררי ומסתובב עם זריקות כדי להתגבר על זה. הרבה אומרים שזה בגלל שיש לי ראש טורבינה שלא מפסיק לחשוב".
מה השמועה הכי מטורפת שהייתה לגביך?
"שאני בזוגיות עם אופירה אסייג. לא היה ולא נברא. היא כמובן חברה טובה שלי ואני מאוד אוהב אותה".
מתי בכית לאחרונה?
"אני זוכר בדיוק, גיל 22, הייתי בפרו ופגשתי את אבא שלי בלימה. הוא אמר לי, 'יש לי משהו לספר לך' ואז גילה לי שירו למוות באמא של חבר טוב שלי. אני זוכר שהתקשרתי לחבר, הוא ענה ופשוט התחלתי לבכות. בכינו שנינו בטלפון, לא דיברנו, לא ידעתי מה להגיד. זה היה לפני תשע שנים. מאז לא בכיתי. הלב סגור לגמרי".
מי צריך לבקש ממך סליחה ולמה?
"יש הרבה אנשים שצריכים לבקש ממני סליחה, אבל אני לא רוצה מהם את הסליחה. כל מי שעשה לי רע יודע את זה. אני במקום אחר. יש אנשים שמלכלכים עליי מאחורי הגב ופוגעים בי, על רובם אני יודע. אומרים שאני מתנשא, אגואיסט, ובגדול שאני חרא של בנאדם. מישהי מוכרת אמרה עליי מאחורי הגב שאני LOW. למה? כי אנשים לא באמת מכירים אותי, ובגלל זה גם מציעים לי בטירוף תוכניות ריאליטי. בונים על איזה אישיות שתיחשף ושיש איזו קליפה לקלף ושיראו את האני האמיתי. אבל מי שבאמת מכיר אותי יודע שאני הרבה יותר צנוע וחרד. בטח לא מתנשא, ממש לא LOW".
ממי אתה צריך לבקש סליחה?
"מכל בנאדם שניקיתי מעצמי כדי להצליח. אני זאב בודד מבחירה. הגעתי למסקנה שבשביל לרוץ קדימה אני לא יכול שיהיו סביבי הרבה חברים ובנות זוג. ניתקתי קשר עם הרבה אנשים ואני מניח שהם נפגעו. אני לא שופך את הלב בפני אף אחד. אני מוקף כל היום אנשים, זה נכון, אני לא מתהלך ברחוב ושומע מוזיקה עצובה. אבל בסוף היום אני לבד. האוויר נורא דליל למעלה".
מתי התרגשת לראות מישהו מפורסם?
"לפני שנה הייתי בלונדון בבריז בוטקאמפ, אימוני כושר קבוצתיים, ודיוויד בקהאם התאמן איתי באותה קבוצה. חשבתי שאני מתעלף. בסוף הלכתי ואמרתי לו, 'אני מעריץ גדול'. הוא חייך. לא היה לי אומץ לבקש סלפי".
מה התספורת הכי גרועה שהייתה לך?
"בבר־מצווה, הייתה לי תספורת מאפרה עם חמצון לבלונד. הייתי מעריץ של אמינם, והתספורת הייתה בהשראתו. וזה היה רע".
מי היה משחק בתפקיד טום אביב בסרט על חייך?
"טום הארדי. זה השחקן שאני הכי מעריך והיה עושה אותי טוב ממש. הוא לא דומה לי בכלום. אם הייתי רוצה מישהו יותר דומה אולי הייתי אומר בראד פיט ותראה איך אני עף על עצמי כרגע".
מה נשים לא מבינות על גברים?
"שאנחנו חיות, הרבה יותר מונעים מצרכים קדמוניים מאשר רגשות. תן לנו אוכל, סקס ונטפליקס, ויאללה סבבה. אנחנו הכי קלים לתפעול בעולם, כלום ושום דבר, עמוד הרכבה של איקאה. נשים זה ספר של מכונאות רכב מורכבת".
את מי היית מזמין לארוחת החלומות שלך? אפשר גם אנשים מתים.
"רגנאר לודברוק מהוויקינגים. זו הדמות שהכי מדברת אליי כי הוא היה מנהיג כריזמטי, לוחם, מאוד סבלני, אגדה בתרבות הוויקינגית. יש לי קעקוע שלו על זרוע שמאל. יש לי הרבה סמלים וויקינגיים על הגוף. יש משהו ברצון להשיג עוד ועוד כיבושים ויעדים שמאוד מניע אותי. אני גם כזה בחיים שלי".
ספר לנו סוד בבקשה.
"השם האמצעי שלי זה דובי. קוראים לי טום דובי אביב. שם המשפחה הקודם של אמא שלי היה דובי והיא החליטה להדביק את זה לשם שלי. כל החברים שלי בתיכון קראו לי דובי ועד שהצלחתי לעבור הלאה, אני מספר את זה לך".
מה הדבר שאתה הכי שונא במראה שלך?
"הגובה. הייתי רוצה להיות עוד עשרה סנטימטרים. קל".
לו היית קם כברוס וויליס בבוקר, מה היית עושה?
"השתלת שיער. אני לא מסוגל להיות קירח. זו אחת החרדות הכי גדולות שלי. אני מקנא באנשים שזה יפה להם, קרחת".
