2018 הייתה אחת השנים העמוסות יותר בקריירה של נתן גושן, עם השתתפות בתפקיד ראשי בסרטו של אבי נשר, "סיפור אחר", וכתיבת פס הקול. עכשיו הוא מוציא גם סינגל חדש, "באתי לחלום".
גושן כתב והלחין את השיר, שהפיק גלעד שמואלי, והתוצאה יפהפייה, כמו גם הקליפ שיצר וביים רומן בוצ'אצקי. "יש לי תרגילי כתיבה שאני עושה ובהתחלה אני לא מתייחס אליהם כאל שיר", מספר גושן, "פשוט כותב מה שעובר בראש באותו רגע. ככה התחיל השיר הזה, באמצע הלילה, פשוט קיטור ארוך עם לחן".
על מה?
"על המצב שלי, על הסביבה, על המלחמה בצביעות בינינו לבין עצמנו, על המרחק הזה שיש בין הרצוי למצוי. אולי זה היה פשוט יום כזה, שבו אתה מחפש שינוי, רצון להשתפר, להשתנות. הלחן פשוט הגיע".
הקליפ מציג דינמיקה של טיפול קבוצתי וגושן מבקש להחמיא לפני הכל ליוצר. "כשתעשה על רומן כתבה תצלצל אליי כי בא לי להעיף עליו הרבה מילים טובות, שיא המקצועיות והכי כיף לעבוד איתו בעולם. הרעיון של טיפול בקליפ היה של שנינו והוא הביא לוקיישן משוגע ובנה את כל מה שצריך. הטקסט השתלב בקבוצת תמיכה, שבה כל אחד מדבר על עצמו".
התפקיד בסרט של אבי נשר היה גם הפעם הראשונה שבה גושן התנסה במשחק, בדמות שהוא מכיר מקרוב, ממש מסנטימטר, זמר החוזר בתשובה. מנשר הוא שאב, לדבריו, המון. "היה מעורר, מלמד, אבי הוא איש השראה וקשה באמת להבין את האיש עד שאתה פוגש אותו ואת הצורה שבה הוא עובד. אין באמת יכולת לעבוד איתו ולא להתחבר אליו ברמות הכי עמוקות. זכיתי לקחת מהאור שלו ויש שם כל כך הרבה אור וכל כך הרבה מה ללמוד ומה להקשיב. הוא נתן לי את כל הביטחון שהייתי צריך במשחק והייתי צריך הרבה, כי לא היה לי כלום".
ב־27 בספטמבר הלך לעולמו בנו של אבי, ארי, אחרי שנאבק על חייו כשנפגע קשה בתאונת דרכים. "אבי, גם ברגעים האלה, הראה לכל מי שהיה סביבו שיעור באנושיות", אומר גושן, "הוא שוחה ברגש בשגרה, הוא כמו ילד חולם באיזושהי צורה ובא לך להידבק אליו כדי שהוא ידביק אותך בתשוקה שלו. פס הקול נוצר תוך כדי עשיית הסרט והרגיש ממש בשבילי, בתוך תהליך האמונה שלי".
החוויה בסרט פיתחה בך רצון לתפקידי משחק נוספים?
"האמת שכן, אבל החוויה הספציפית הזו בדיוק, כי אני לא יודע איך זה בדרך כלל. אם זה ככה קורה בשגרה בקולנוע, אז תן לי עוד סרט, כל יום".
גושן ייצא לסיבוב הופעות חורפי שיתחיל ב־23 וב־24 בדצמבר בזאפה הרצליה, ולאחר מכן במערת צדקיהו (27 בדצמבר) ובגבעת ברנר (3 בינואר). "אני מקבל קיטורים שאני לא מכניס את השירים הישנים כבר, אז הפעם אני אכניס", הוא מדווח.
"ישנים". רק שבע שנים.
"האלבום הראשון מרגיש לי מלפני 50 שנה, כי כל שעה בישראל זה יום וכל יום מרגיש כמו שנה".
אי־אפשר שלא לשאול אותך על יגאל בשן ז"ל.
"הצער רב גם מהמקום האישי, כי יש לך תמיד געגוע אנוכי ובא לך שהאיש יהיה כאן עוד שנים, והן מהמקום הישראלי, כי זה מרגיש לי יותר מזה, כאב על דור שלאט־לאט אנחנו מאבדים אותו והמוזיקה מתחלפת, אמות המידה, הערכים. את יגאל בשן הכרתי דרך קלטות וידיאו, והוא ליווה את הילדות שלי כמו את זו של הרבה אחרים. מותו שובר את הלב. פשוט ככה".
