ירון לונדון הוא מראיין שמזיעים מולו, כולם. המנוסים שבפוליטיקאים, בכירי הכתבים והפרשנים, ראשי הפקולטות והמרצים הבכירים. כשהם עולים לרגל לאולפן "לונדון את קירשנבאום", הם נדרשים להתאמץ.
קלישאה או גילויי בורות לא יעבדו כאן, גם סיסמאות כלליות שלא מגובות בנתונים לא יספקו את המראיין החריף. אי־אפשר למרוח את לונדון ולבוא לבחינה לא מוכנים.
וכשמתראיינים אצל לונדון, אי־אפשר לחזות מהיכן תגיע המתקפה. הוא בלתי צפוי ולא מאמץ את הוויכוח התבניתי שמאפיין את השיח הפנים־ישראלי.
ממרום גילו ומעמדו לונדון מרשה לעצמו לבוא לאולפן נקי מכל מחויבות, לא לפוליטיקאים או לידוענים, לא למחנה פוליטי ולא לזרמים המרכזיים של דעת הקהל. לונדון לא נופל להגדרות של ימין ושמאל, לא שבוי בידי הפוליטיקלי־קורקט, ושואל את השאלות הקשות, גם את אלו שאסור.
כשמגיעים לאולפן מתנגדיו החריפים של נתניהו, הם נדרשים להתאמץ לא פחות מתומכיו. גם כשהגיעו לתוכנית נציגים של ארגוני שלום, ארגוני נשים או נציגי עמותות העוסקות בחטיפת ילדי תימן, לונדון לא התמסר בקלות והקשה בשאלות נוקבות שהעלו את חמתם לאחר השידור. ללונדון מותר לשאול הכל, כמעט חתרני בימינו.
לונדון הוא אוטודידקט, וככזה הסקרנות שלו מהווה חלק מרכזי מהתוכנית - קופץ מנושא לנושא, מפוליטיקה לאמנות, מחדשות חוץ ועד פיתוחים טכנולוגיים. הכל מעניין אותו ועל הכל יש לו ידע מוקדם. לונדון עלול להשתעמם בתוכנית מהמרואיינים, לא מהנושאים שעליהם באו לדבר. שילוב של ניסיון חיים של זקן השבט עם סקרנות של כתב מתחיל הוא מוצר נדיר בשוק התקשורת הישראלי.
ירידתה הצפויה של "לונדון את קירשנבאום" מהמרקע היא עוד סימן להשטחת הדיון הפנים־ישראלי והפיכתו לצפוי ובלתי גמיש. "לונדון את קירשנבאום" נתנה לצופה הזדמנות יומית לצאת מתבנית הוויכוחים הרגילים, להתעמק - ועדיין להישאר רלוונטית ומעניינת.
ירידתו מהמסך היא הפסד לצופה שחיפש שיח אינטליגנטי, לא חנפני, פרופורציונלי אבל מעניין.
בניגוד לסברה המקובלת, יש מקום בחברה הישראלית לתוכניות מסוגן של "לונדון את קירשנבאום". הרייטינג אמנם לא מרקיע שחקים, אבל לתוכנית מסוג זה קהל נאמן.
אם ההחלטה להוריד את התוכנית תישאר על כנה, מוטב שראשי תאגיד השידור "כאן" יקפצו על המציאה וייאמצו את הפורמט הייחודי. אחד הצידוקים המשמעותיים לקיומו של ערוץ ציבורי שלא מונע רק משיקולים מסחריים של רייטינג ואינו מכוון למכנה המשותף הרחב ביותר, הוא ביצירת במות מסוג זה. זאת לא תהיה אותה התוכנית - מעטפת הכתבים והפרשנים המגוונת והמקצועית של חדשות עשר תחסר, אבל עדיף המעבר על הורדת התוכנית כליל.
ככל שחופש הבחירה יצטמצם והערוצים המסחריים יתמסרו לריאליטי ולבידור, הקהל שדורש גיוון ואיכות על מסך הטלוויזיה ילך ויצטמצם: זאת סיבה ותוצאה. אם תימשך המגמה, ייווצר כאן דור חדש שלא ידע את "לונדון את קירשנבאום", "תיק תקשורת" ובמות תוכן נוספות. דור שהולך בעיוורון אחר הריאליטי מבלי לדעת שאפשר לדרוש מערוצי הטלוויזיה איכות ורמה. √
