עשרות אלפי חולים נשמו אתמול לרווחה, וחולים רבים אחרים התאכזבו קשות, אחרי שחברי ועדת סל הבריאות הגישו את מסקנותיהם למועצת הבריאות ולסגן שר הבריאות יעקב ליצמן. הוועדה החליטה לנצל את 500 מיליון השקלים שהוקצבו השנה לסל למימון של 107 תרופות המיועדות ל־70 אלף חולים.
ההחלטה התקבלה אחרי דיונים ממושכים שקיימו 20 חברי הוועדה ביותר מ־700 תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדישות שעלותן יותר משלושה מיליארד שקל לשנה. יו"ר ועדת סל התרופות, פרופ' רוני גמזו, התייחס לבעיית "השמיכה הקצרה" ואמר: "הסל השנה היה משימה בלתי אפשרית. במקום לדבר על הדברים שנכנסו, צריך הפעם לדבר על התרופות שלא נכנסו: תרופה לחולי סוכרת בדירוג הראשון של הרופאים, פרוצדורה לחולי סרטן המוח בעדיפות גבוהה של האיגוד האונקולוגי, הרחבת הזנים בחיסון ה־HPV המומלץ על ידי מומחי בריאות הציבור, תרופות למחלות רשתית העין ועוד. אינני מרגיש שלם עד הסוף עם המשימה שהוטלה עליי". גם סגן השר ליצמן התייחס לבעיה והבטיח כי יפעל להגדלת תקציב הסל ל־700 מיליון שקל.
יצוין כי התקציב שעמד השנה לרשות הוועדה היה תחילה 418 מיליון שקל בלבד. החישוב: עלות הסל עמדה על 460 מיליון שקל, אבל מסכום זה הופחתו כ־40 מיליון שקל בגלל חוב מהשנה שעברה. בסופו של דבר, אחרי ליל דיונים סוער שבמהלכו חברי הוועדה לא הצליחו להגיע להסכמות, החליטו משרדי הבריאות והאוצר לבטל את החוב מהשנה שעברה ולהגדיל את תקציב הסל לכחצי מיליארד שקל.
בדומה לשנים קודמות, גם הפעם כמחצית מתקציב הסל הוקדשה לתרופות המיועדות לחולי סרטן. מדובר בעיקר בתרופות אימונותרפיות חדשניות (תרופות שמעוררות את מערכת החיסון להילחם בגידול) ובתרופות ממוקדות מטרה - ולכן עלותן גבוהה מאוד. בין התרופות האונקולוגיות שהוכנסו לסל: אימפינזי, עבור חולי סרטן ריאה בשלב 3, שלב שבו עדיין ניתן לרפא את החולים; טגריסו, לחולי סרטן ריאה עם מוטציה EGFR; פרג'טה, לחולות סרטן שד במטרה למנוע את חזרת המחלה; שילוב של התרופות טפינלר ומקיניסט לחולי סרטן מלנומה עם מוטציה BRAF; ואופדיבו - לחולי סרטן כליה כקו טיפול ראשון.
תקציב משמעותי הוקדש לחולים בסרטן הדם. בין היתר הוכנסה לסל התרופה ונטוקלקס המיועדת לחולים בלוקמיה שאינם מסוגלים לקבל כימותרפיה, וכן רבלימיד לחולים במיאלומה נפוצה.
אחת הטכנולוגיות פורצות הדרך שנכללו השנה בסל היא CAR-T - טיפול בהנדסה גנטית בחולים הסובלים מלימפומה. השיטה: תאי מערכת החיסון של החולה מופרדים מדמו ונשלחים למעבדה בחו"ל, שם הם מהונדסים גנטית ואחר כך מוחזרים לגופו של החולה. מדובר בטיפול חד־פעמי שעלותו 1.1 מיליון שקל לכל מטופל. חברי ועדת הסל התלבטו עד הרגע האחרון לגבי הטכנולוגיה הזו ולבסוף החליטו להכלילה בסל עבור 75 מבוגרים ושמונה ילדים חולים.
תרופות נוספות שנכללו בסל: אילריס - לחולי קדחת ים תיכונית; פסנרה - לחולים במחלות נשימה; סימדקו - לחולים בסיסטיק פיברוזיס )העלות השנתית: 642 אלף שקל לחולה); תרופות לסוכרת מסוג מעכבי 2SGLT; בדיקה לאיתור מוקדם של סרטן צוואר הרחם לנשים בגיל 30־34; דופיקנסט - למחלת העור אטופיק דרמטיטיס; ונוגדי קרישה חדשים. כן נכללו בסל סקר ראייה לפעוטות בגני ילדים ותרופות לגמילה מעישון גם ללא צורך בסדנת גמילה.
תרופה אחת הוכנסה לסל למרות שהיא מיועדת לחולה אחד בלבד: קולבם, שעלותה יותר ממיליון שקל בשנה ושנועדה לטפל במחלה גנטית נדירה שגורמת להפרעה בסינתזה של חומצת מרה.
בין התרופות והטיפולים שלא נכללו בסל: הרחבת החיסון גרדסיל נגד סרטן צוואר הרחם; טרובדה למניעת הידבקות ב־HIV; פרלואנט וראפטה להורדת כולסטרול עבור חולים שטיפול בסטטינים לא הועיל להם; תרופות להורדה במשקל; מימון נסיעות באמבולנס לחולים עם חשד לאירוע לבבי או לשבץ מוחי שלא אושפזו לבסוף; בדיקת סקר לסרטן ריאות למעשנים; גלולות למניעת היריון; ומשקפי ראייה לילדים.
במסיבת העיתונאים שבה הוצג סל התרופות פנה מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב לחברי הוועדה, וסיכם: "אני מודע לכך שהאתגר שעמד בפניכם השנה היה מהקשים ביותר שידעה ועדת הסל. עקבתי מקרוב אחר עבודתכם, ואני יודע שבסופו של דבר, עם הרבה מסירות ויצירתיות, עמדתם במשימה. לצד זאת יש לנו מחויבות לדאוג לכך שהמסגרת שתעמוד בפניכם בשנה הבאה תהיה גבוהה יותר באופן משמעותי ותאפשר מתן מענה לצרכים שהולכים ועולים".
חולה במחלת עור קשה
"בשנים האחרונות ייחלתי לרגע שבו החיים שלי ישתנו והגרד הנוראי שממנו אני סובל יום ולילה יפסיק להיות חלק מחיי. אני שמח שוועדת הסל הבינה את הסבל המתמשך של החולים הקשים באטופיק דרמטיטיס ובחרה להקל עליהם את דרך הייסורים שעברו עד כה על מנת לקבל את הטיפול היחיד שיכול לעזור למחלתם באמת - התרופה דופיקסנט"
סובל מתסמונת המעי הקצר
"דוד מחובר לצינור הזנה מדי יום, והוא נתון בסכנה לחשיפה לזיהומים בעקבות אשפוזים חוזרים ונשנים", סיפר האב אלכס, "התרופה גטקס העניקה לו אפשרות לאכול לראשונה בחייו ואופציה ריאלית לחיים נורמליים. הייתה לנו תקווה גדולה - וכעת אנחנו מאוכזבים. מתסכל לדעת שיש טיפול שיכול לעזור לילד שלך ואתה לא יכול לתת לו אותו"
משרד הבריאות עשה "תרגיל" שיאפשר לחולים במחלה נדירה לקבל תרופה במחיר מוזל
זה קורה מדי שנה: חברות התרופות מעלות מחירים ומעמידות בבעיה גם את חברי ועדת הסל וגם את החולים. השנה החליטו בוועדה לא להיכנע.
במסגרת הדיונים רצתה הוועדה להכליל בסל תרופה למחלה נדירה בכיס המרה שממנה סובלים בישראל 46 איש. אבל עלותה עצומה: 433 אלף שקל למטופל בשנה. בשוק העולמי יש תרופה נוספת למחלה, "צ'ינו", זולה בהרבה. אבל הייתה בעיה: חברת התרופות לא רשמה את התרופה הזו בישראל, ולפיכך החוק אוסר לייבא אותה אם יש כבר תרופה למחלה שנמצאת בארץ. יו"ר הוועדה פרופ' רוני גמזו התייעץ עם היועצים המשפטיים, ונמצאה פרצה בחוק שמאפשרת לעקוף את המכשול: אם החולים נמצאים "תחת מחקר", מתיר החוק לייבא את התרופה לישראל במסגרת "נוהל תרופות לא רשומות".
בעקבות כך הומלץ לקופות החולים להזמין את התרופה הזולה, והיא אמורה להגיע לישראל כבר השנה. לצד הסיפוק והשמחה טוענים חלק מהרופאים וחלק מהחולים שמדובר בתרופה שלא נבדקה מספיק במחקרים, וכי אין עדיין מספיק הוכחות קליניות באשר ליעילותה. לדבריהם, מדינות אחרות בעולם סירבו לאשר את הטיפול בה.
חברת ועדת הסל שהתנגדה לתרופה: בעלי מת מהמחלה, לתרופה תופעות לוואי קשות
ויכוח עז ניטש בין חברי ועדת הסל סביב התרופה הכימותרפית אברקסן המיועדת לחולי סרטן לבלב גרורתי. במוקד הוויכוח עמדה שאלה מוסרית: האם לאשר טיפול מאריך חיים בייסורים לחולים מעטים, או להעדיף הענקת טיפול שמשפר את איכות החיים לחולים רבים.
על פי המחקרים, אברקסן מאריכה את חיי החולים בסרטן לבלב גרורתי בשלושה חודשים בממוצע, אבל יש לה גם תופעות לוואי קשות מאוד. עלות הטיפול בתרופה לכלל החולים מוערכת בחמישה וחצי מיליון שקל לשנה.
הדיון בוועדת הסל היה אמוציונלי במיוחד, בעיקר אחרי שאחת מחברות הוועדה סיפרה כי בעלה נפטר באחרונה מסרטן ועל אף זאת היא סבורה שאין לכלול את התרופה בסל. הסיבה: תופעות הלוואי הקשות, שהכירה מקרוב. חבר אחר בוועדה טען מנגד שאי־אפשר לבטל את חשיבות הארכת החיים ולו בשלושה חודשים, וזאת גם אם הטיפול אינו קל, והדגיש שלאותם חולים אין כמעט תרופות חלופיות.
הדיון בוועדה התלהט והשניים הטיחו האשמות הדדיות עד שחלק מהחברים נאלצו להתערב ולפשר בין הניצים. בסופו של דבר חברי הוועדה החליטו, בשעת לילה מאוחרת, לא לכלול את אברקסן בסל התרופות ולהקדיש את הכסף לטיפולים אחרים.
חלק מהוויכוחים בוועדה היו נמנעים אם הסל היה גדול יותר, ובהקשר זה אמר אתמול פרופ' יהושע (שוקי) שמר, יו"ר אסותא בהווה וראש הוועדה לשעבר, כי התקציב צריך להיות כפול. עם זאת הוסיף שמר: "חשוב להיות הגונים ולהזכיר שלמדינת ישראל יש את אחד מסלי הבריאות הרחבים בעולם".
