נועה, לקחת את אמא לטיול אחרי צבא?
נועה: היא ממש רצתה לטוס לדרום אמריקה, אני עוד הייתי בצבא ולא ממש בראש של תכנון. היו לי כמה אופציות על הפרק, ואז היא באה אליי בהצעה שניסע ביחד.
תמנה: ידעתי שאם אני רוצה לעשות איתה משהו אני צריכה להציע לה הצעה שהיא לא תוכל לסרב לה. יש לנו קשר מאוד מיוחד, אני חד־הורית, היא בתי היחידה.
נועה: הצעתי שאולי נעשה רואד טריפ. נחתנו בצ'ילה, שכרנו רכב ומשם במשך 3 שבועות זיגזגנו בין מקומות מופלאים בארגנטינה וצ'ילה.
תמנה: בנינו תוכנית, הזמנו מפה את כל המלונות והתפשרתי עם נועה על כמה דברים. היא רצתה שניקח ציוד קמפינג ונקים את האוהל ונישן איפה שיבוא לנו. התפשרתי על הוסטלים לכמה פעמים. יש הוסטלים מקסימים וגם שם הזמנו חדר רק לשתינו ולא בחדר עם עשר מיטות.
ואיך נראה הטיול?
נועה: קמנו בכל בוקר, ארוחת בוקר קלילה, והמשכנו לפארקים לאומיים או ליום נסיעה. טיול שסובב טבע. בדרך עצרנו איפה שרצינו, שתינו נהגנו, ולקחנו טרמפיסטים בדרך.
תמנה: היה לנו פליילסיסט שלא מבייש את גלי צה"ל ורשת ג', אתה נוסע בתוך גלויות נוף, לפעמים לא נשמנו מרוב יופי. נסענו המון בדרכי עפר טובות בטבע, יערות, מדבריות, אין לתאר. נהגנו מעל 4,000 קילומטרים בטויוטה ארבע על ארבע.
נועה: קראנו לה "גיבור".
מה חשבו אנשים בדרך שאמרתן שאתן מטיילות יחד?
נועה: אם צעירים ראו אותנו הם אמרו, "למה עשית את זה?" מבוגרים אמרו, "איזה כיף לאמא שלך שנסעת איתה".
מה היה הרגע שלקחתן הביתה?
תמנה: בסוף הטיול הגענו לניו־יורק לשבוע, ואמרתי לה: "ממי, שמת לב שלא רבנו אפילו לא פעם אחת?" היא אמרה לי: "אמא, על מה נריב? אנחנו אף פעם לא רבות". זה היכה בי פתאום. וכל יום שאכלנו ארוחת בוקר אמרתי לעצמי בלב תודה שיכולתי לעשת את זה ותודה ליקום שהיחסים שלנו הם כאלה.
נועה: היינו בפארק הלאומי "טורס דל פאינה". החלטנו שאנחנו עושות היום את מה שנחשב הכי קשה בטרק ה־W המפורסם כל אחת בקצב שלה ואמא תחכה לי בירידה. הלכתי כל היום לבד, עברתי בתוך ענן וירד גשם, הנופים מדהימים, הגעתי לסוף באנחה רצינית, מתיישבת, שותה, נרגעת. התחלתי לרדת למטה ובתחנה שהרבה עוצרים שם פתאום אמא מולי. משם ירדנו ביחד, יום מדהים.
תמנה: אנחנו יורדות ומגיעות לאוטו וביקשתי ממנה לפתוח את הבגאז' כדי שאתיישב בלי להוריד את התרמיל. שני בחורים נעמדים לידינו ואחד מהם אומר לי: "אחותי תשכבי על הרצפה אני אעשה לך תרגילים לשחרור".
