משפט אחד שעדן יוחנן אמרה בבית 'האח הגדול VIP' זהר מעל כל הביוב הרגיל שזורם שם תדיר. זה היה באמצע עוד מריבה שהתפתחה סביב הסוגיה אם היא שונאת ערבים, כמו שנרי ליבנה טענה ששמעה. ליוחנן, עד לאותו רגע פרח קיר בשיער בלונד חביתה, קפץ הפיוז. שם, כנראה, גם נבטה המודעות שלה שבין אם תרצה או לא - והיא לא ממש רצתה - היא מייצגת כאן מגזר. "מי אני שאגיד דבר כזה (שהיא שונאת ערבים), כששמים בנות כמוני בתחתית של המדינה?" היא שאגה ברגע מפתח וקיבעה את עצמה כאחת הדמויות הראויות של העונה.
"כשניסו להדביק לי את הדבר המזעזע הזה נכנסתי לסערת רגשות. בכיתי. צרחתי. עשיתי בלגן. רציתי ללכת הביתה", היא רוטטת גם עכשיו. "כי מי אני, ששפטו אותי כל החיים, שאני אגיד דבר כזה? אני הרי מהביוב של החברה, זה הטראנסיות. לא סוג ג', אלא סוג ת'. תמיד יסתכלו עלייך מלמעלה. יש סטיגמה שאנחנו ברבריות, חולות נפש. שכולנו זונות. אז אין לי זכות לשפוט אף אחד.
הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
אגב, הטרדות מיניות הן על בסיס יומיומי אצלי. הייתה תקופה שמאוד התעצבנתי מזה. הייתי יוצאת עם חברות ומישהו היה בא ולוחש לי באוזן, 'קחי 400 שקל ובואי איתי לשירותים', וכשהייתי מתרגזת היה אומר, 'אבל שמעתי שאת טראנסית'. אז זה אומר שאני צריכה לבוא איתך? נהייתה סטיגמה שכל הטראנסיות זונות. זה גם משהו שתוך כדי התוכנית הבנתי שחשוב לי מאוד לשנות".
ובאותו רגע שהאשימו אותך בגזענות?
"ראיתי שחור בעיניים. סבא שלי הוא כורדי! מדברים בבית ערבית! אין לי את זה. באתי להעביר מסר שדי לשפוט ודי עם הגזענות, אז איך הדבר הזה קרה? בעיניי זה עשה לי עוול. דווקא אני מאוד סבבה עם איך שהייתי. כי זו האמת שלי. גם לגבי הקטע ההוא. הכל טוב. זה מאחוריי. אני גאה בעצמי שנלחמתי בשקר הזה. מבחינתי המסר שלי הוא לא בהכרח לטראנסיות, אלא הוא להיות מי שאתה".
תסבירי.
"בתוכנית גיליתי יותר מי זו עדן. הרגשתי שיוצאת ממני האמיתיות שלי - אנשים חושבים שאני מנסה להתחבא או טיפה להסתיר את הטראנסיות וזה לא נכון - אני לא מתביישת במי שאני. חברים שלי תמיד חשבו שאני מתביישת או מתפדחת מזה שאני טראנסית, והנה עובדה שבאתי ל'אח' ועמדתי על שלי וזה מבחינתי היה שיעור לכל החיים. כשיצאתי מהבית אמרו לי 'וואו, לא ידענו שאת כזו'. מיקי (בוגנים), למשל. חשבו שעשיתי שירות טוב לקהילה".
טוב, זה לא שהייתה לך ברירה מול אנשים כמו עדי לאון שאמר לך "מה, חתכת הכל"?
"אפילו לא התרגזתי. אין טעם. ראיתי מולי אדם ששואל את זה מתוך תמימות ולא מתוך רוע. אז היה לי חשוב לדבר אליו כמו לילד, ופשוט להסביר לו שדברים כאלה לא צריך להגיד, וזה שלי ואישי. מה שיפה בעדי זה שהוא באמת הבין את זה. בדיוק כמו שלא שואלים גבר כמה סנטימטר יש לך, לא שואלים טראנסית דבר כזה".
× × ×
יוחנן, 29, שנפלטה בשבוע שעבר מבית האח (הגמר ישודר מחר ברשת 13), היא אחת מהפתעות העונה. כל מי ששבוי בסטיגמת הטראנסית הרעשנית, הטווסית, הדרמה־קווין, התבדה. בחורה סולידית וענוגה, לפחות עד לאותו רגע משברי. גם זה שהיא דוגמנית ויפהפייה ברמות משמיטות לסת לא הזיק לבאזז, שלא לדבר על המתח הרומנטי שנבנה בינה לבין זכר האלפא של הבית, לירן שטראובר.
היא נכנסה לבית האח עם רקע בדוגמנות (הודיס, נייקי) ניסיון בריאליטי ('חלומות מפלסטיק') ותפקידון בתור עצמה ב'אבי הזמר', ובלי כוונה מוצהרת לשאת דגל בשם הקהילה. ודווקא היא מצאה את עצמה מסבירה בסבלנות לעדי לאון מה המשמעות של אישה שכלואה בגוף של גבר.
לא מעטים הימרו שתגיע לאחד המקומות הראשונים, אבל יוחנן מצאה את עצמה פתאום בחוץ. גם היא עדיין לא מאמינה שזה קרה לה. עד שייפול לה האסימון היא מתרכזת בלא־לאכול. "השמנתי בבית הזה ארבעה קילו כי כל הזמן אוכלים שם", היא נאנחת. "והאמת היא שכל היציאה שלי הייתה בעצם שוק. לא חשבתי לרגע שאני הולכת להיות מודחת. אמרתי, היום אני לא אורזת. בסוף דחפתי הכל לשקיות ומצאתי את עצמי בחוץ. לא הייתי מוכנה לזה נפשית. אבל חברים ומשפחה עטפו אותי. וכל התגובות פתאום שכולם באים ואומרים לי, 'איך יכול להיות שאת בחוץ?! זה לא יכול להיות. לא הגיוני'".
מה התשובה?
"לא יודעת. אין חוקים. אולי בגלל שהייתי פחות פעילה, אולי המעריצים של שי חי שמו יותר קולות. אולי מה שלא אמרתי על ערבים השפיע. אולי, אפילו שנלחמתי על זה כי לא אמרתי את זה, זה תפס בחוץ. אני עדיין מנסה להבין מה קרה".
מי יזכה לדעתך?
"לדעתי אסף לוקח. הייתי בטוחה שוויקי עד שיצאתי, ואז גיליתי שחושבים שהיא שתלטנית. השלישייה שלי זה נטלי, אסף וויקי. שרופה עליהם".
אגב שרופה, מה עם לירן שטראובר? ניהלתם שם איזה משולש רומנטי עם נטלי דדון.
"משולש שאני לא הייתי מודעת אליו עד מאוד מאוחר! בתוכנית הכרתי את לירן: הבנאדם נסיך. אבא מדהים. אכפתי. דואג. חתיך. צ'ארמר. אין לי מילה אחת רעה להגיד עליו. קסם. לוקח את כל המשימות הכי קשות. אינטליגנט ברמות וואו. הרגשתי מההתחלה שיש קליק בין שנינו. לא ידעתי על כל הקטע עם נטלי עד היום של הפיצוץ (כשהראו להם קטע שעדי לאון מדליק את נטלי על שטראובר, גב"ח). שם הבנתי שכנראה לירן מנסה משהו עם שתינו. לי הרגיש שלירן מאוד בעניין. התחילה בינינו התקרבות. ואז נכנס כל הקטע עם נטלי, והתברר שהוא שלח לה זר כבר לפני עשרה חודשים, ואז ראיתי בפרקים שכנראה אותה הוא רוצה יותר מאשר אותי. ואז אמרתי רגע, יש מצב שהוא ניסה להשיג את נטלי על חשבוני?"
ומה את מרגישה?
"הרגשתי שעדי ולירן שיחקו בי. שהם פשוט צחקו עליי. עדי כל הזמן אמר ללירן, 'אתם צריכים להיות ביחד'. ומאחורי הגב הוא אמר לנטלי, 'את צריכה להיות עם לירן'. כולם דיברו על זה בתוך הבית שקורה בינינו משהו. תמיד הוא שם עליי את הראש. ואני לא הסתרתי שאני בעניין".
אז איך לא התנשקתם?
"זה לא הרגיש לי בנוח. אחרי הפיצוץ, מה שלא הראו בטלוויזיה זה שהוא אמר לי, 'אני מרגיש שאת מתרחקת ממני. ואני בעניין שלך'. לא שידרו את זה. שם הוא אמר לי, 'אני מרגיש שלא נוח לך שאני מתקרב אלייך' - אמרתי שלא מרגיש לי בנוח כל הידיים וכל הראש, ושבוא נהיה חברים טובים. אמרתי שאחרי כל מה שהיה עם נטלי, אני לא יודעת מה הוא רוצה. אז הוא אמר לי, 'זה לא ברור לך שאני רוצה אותך? אם הייתי רוצה את נטלי אז מההתחלה הייתי הולך אליה'".
איך זה נגמר?
"הסוף היה הכי טלנובלה. שעתיים לפני ההדחה נטלי באה ואמרה לי שלירן אמר ששנינו חברים טובים וזהו - התעצבנתי. ואז הוא בא אליי ואמר, 'תבטיחי שהערב את רוקדת איתי'. אמרתי לו, 'אחרי מה שאמרת לנטלי לא בא לי לדבר איתך'. ואני הייתי בטוחה שאני לא מודחת. ישבתי שם ואמרתי נעשה לו קצת טיזינג ומצאתי את עצמי בחוץ".
ולא בא לך לדבר איתו? הוא גם הודח.
"ברור שכן. אבל אין לי את המספר שלו".
× × ×
היא נולדה בשם אביעד בירושלים, עם אחותה התאומה דנית. אחריהן נולדו עוד ארבעה אחים. "זה לא היה בית חם, אלא המון בלגנים", היא מתמצתת. כשהייתה בת מספר חודשים הוריה התגרשו, ואמה התחתנה שוב ועברה לעפולה עם המשפחה. "אבא שלי החורג הוא סך הכל אדם מדהים ואיש טוב, אבל היה לו קשה איתי", היא אומרת. "כבר בגיל שלוש־ארבע אני זוכרת את עצמי רצה עם שמלות, מאריכה שיער, ברביות, הולכת עם הבגדים של אחותי. ועומדת על שלי. עוף מאווווד מוזר בשכונה מאוד פרימיטיבית, בעפולה, שלא יודעים אפילו מה זה הומו. האבא החורג כל הזמן אמר לאמא שלי לנסות לשנות אותי. הוא גם פחד שאשפיע על האח שלי. אז היו הרבה ריבים, עד שעברנו לפנימייה".
שום הקלה לא חיכתה לה שם. היא היתה אז בת שמונה. ילד שקט עם תווי פנים נשיים, ואובייקט נוח לתקיפה מינית. "הוא היה מדריך, החונך שלי", היא אומרת במאמץ. "היה אמור לתת לי שיעורים פרטיים. בהתחלה זה באמת היה שיעורים. ואז הוא התחיל לגעת בי. ללטף אותי בכל מיני מקומות".
ומה חשבת באותם רגעים?
"לא הבנתי בדברים האלה בכלל. לא הבנתי ממש מה קורה. אני רק מבינה שזה משהו שאסור לו לעשות. אבל אני לא אומרת לו כלום. פחדתי ממנו. אני זוכרת שבזמן שהוא נוגע בי הוא אומר שאם אני אספר הוא ייכנס לכלא והוא נורא יכעס עליי. כשהוא סיים את מה שהוא עשה הוא אמר שזה חייב להישאר בסוד. לא ממש הבנתי מה הוא רוצה ממני. בעיקר הייתי בסטרס. אוף, אני יכולה לבכות מזה. אני גם לא זוכרת מזה יותר מדי".
סיפרת למישהו?
"לאחותי התאומה, שגם הייתה איתי בפנימייה. והתחילו להרגיש שמשהו לא בסדר איתי, כי אחרי הפעם הראשונה הפסקתי לדבר. הייתי מאוד שקטה".
זה קרה שוב?
"כן. אבל בפעם השנייה, אחרי יום, התפוצצתי עליו. שאתה לא נוגע בי. הוא נבהל. אמר בסדר. ואז הוא ביקש שאני לא אספר ולא אדבר כי זה יכול להרוס לו את החיים. אחרי כמה שעות מדריכה אמרה לי, למה את מוטרדת? פרצתי בבכי וסיפרתי לה וביקשתי שאמא שלי תבוא. כשסיפרתי לה היא התעצבנה, הגיעה לפנימייה וארזה לי את הדברים. ואני ואחותי חזרנו הביתה".
ומה זה עשה לך?
"פשוט שיחררתי. כאילו, ביי. זה קרה וזהו.
קשה לי להאמין. אנחנו יודעות להדחיק, אבל בסוף זה יוצא החוצה.
"אני כן חושבת שבגלל ההטרדה ההיא נהייתי בנאדם יותר סגור. זה רדף אותי תקופה של מחשבות ובלגן. פחדתי להיות שוב בסיטואציה כזו. היו לי שיחות עם פסיכולוגית. אבל אני לומדת לא להיתקע על זה ולהמשיך הלאה. ועדיין, זה כן שרט אותי. תצא ממני אגרסיביות אם אני ארגיש מותקפת. בואי נגיד שהורדתי סטירה בחיים שלי למי שנגע בי בלי שרציתי".
אז היא חזרה הביתה, אל האב החורג הביקורתי. "הייתי ילדה סגורה מאוד. מגיל חמש אני מרגישה כמו בת. נראית בת. אבל ממש חצויה. כי אני שונאת את זה שאני ביולוגית בן. אמא שלי לקחה אותי לכל מיני פסיכולוגים שאמרו, 'זה יעבור לו'. היא הבינה בשלב מסוים שזה יותר חזק ממני. אבל מתישהו אני עוברת לגור אצל קרובת משפחה כי בבית לא הסתדרתי עם אבא שלי".
את לא גרה עם המשפחה. את מרגישה שאת בגוף לא נכון. זה נשמע מאוד בודד.
"הייתי בודדה. אני זוכרת בגיל 14 שלא יכולתי להסתכל על הגוף שלי. שנאתי את עצמי. לא ידעתי שקיים בכלל משהו שיכול לעזור לי. לא הבנתי אפילו שדנה (אינטרנשיונל) קיימת. אבל גם הייתי נורא נשית ולפעמים לקבל מילה טובה ממישהו, שהיה בא להתחיל איתי ואמרתי לו, 'אני לא בת, אני בן', רק המחשבה שהוא ראה בי אישה, הייתה עושה לי טוב".
ההצלה של יוחנן מגיעה בצורת נס נדל"ני: כשהיא בת 17 המשפחה נדדה לראשון־לציון, והיא חזרה לגור בבית. הקרבה לתל־אביב הפגישה אותה לראשונה עם אנשים שמבינים מה היא מרגישה, ואת הפער בין מי שהיא לבין מי שהיא רוצה להיות. "אני זוכרת שהתחלתי לשאול ולבדוק. והכרתי ידיד שסיפר לי על ההורמונים ואמר לי את חייבת להתחיל. ישבתי עם אמא שלי ואמרתי לה, 'אמא, זהו. אני מתחילה את השינוי. מהיום אין יותר אביעד'. היא אמרה לי, 'יאללה, קדימה'. ככה היא אמרה. 'אני איתך'. (צוחקת). מגיל קטן היא התייאשה ממני. ואז בארוחת שישי ישבנו בשולחן ואמא שלי אמרה שמהיום יותר לא קוראים לאביעד אביעד, אלא קוראים לה עדן. וככה זה היה. אח שלי הקטן היה בן ארבע. הוא לא זוכר אותי כבן".
ואיך זה היה בהתחלה?
"וואו. כאילו נולדתי מחדש. האנרגיות! האדרנלין. עף לי הפוני! אם הייתי נשית בתור בן, אז עם ההורמונים בכלל הייתי וואו. התחלתי להיות יפה, שלזה לא ציפיתי. ידעתי שאני אהיה נורא נשית. אבל לא ידעתי שאני אהיה יפה. זה הפתיע אותי. היום אני נורא מודעת לזה שאני נורא יפה, בתור בחורה וגם בתור טראנסית".
סליחה על השאלה, אבל על מה עם בנים? את בשלב הזה בת 17.
"הנשיקה הראשונה הייתה אחרי ההורמונים. גם לפני זה היו בנים שרצו, אבל לא הייתי שלמה עם עצמי. לא רציתי. לא הרגשתי נוח. הסתכלתי על עצמי בראי ואמרתי שאני שונאת את עצמי. מבחינתי, אם לא היה הניתוח הייתי מעדיפה למות. עד שלא סיימתי את כל השינוי בקושי עשיתי דברים. לא יכולתי להסתכל על עצמי בכלל".
השינוי הוא הניתוח לשינוי מין, שיוחנן עברה בתאילנד בגיל 20. גם היום חייה מתחלקים ללפני ואחרי. "לא ראיתי את הגוף שלי שבוע וחצי אחרי הניתוח. רק כשחזרתי לארץ התחלתי להבין מה קרה לי. הייתי אמורה לחזור מתאילנד אחרי חודש וחזרתי אחרי שבועיים. מרוב שרציתי את זה והייתי מוכנה, התאוששתי מהר".
יש טראנסיות שלא עושות את הניתוח. למה הרגשת שאת צריכה את הפרוצדורה הזו?
"יש כאלה ששלמות בלי זה. לא זה מה שהופך אותך לאישה, אלא התחושה. לפני זה הלכתי לפסיכולוג ולפסיכיאטר. אחרי פגישה אחת אמרו לי שאני לא צריכה להגיע, שזה כזה ברור. כי מבחינתי, אם לעשות את הניתוח ולחיות רק שנה בתור אישה הייתי מוכנה לעשות אותו ואז למות".
אני מתעכבת על הנקודה הזו שחשוב לך שיבינו שאת אישה. כשראיינתי את בל אגם היא אמרה לי, 'אני לא אישה. אני אישה טראנסית'. אני מבינה שאת רואה את עצמך אחרת.
"נכון. אני מרגישה אישה במאה אחוז. שכל אחד יגדיר את עצמו כמו שטוב לו. ושאף אחד לא ישפוט אותו. בל מדהימה עם הדרך שלה ואני חושבת שכל אחד הוא כמו שהוא מרגיש את עצמו".
ולדעתי בגלל זה בכל הסיפור עם שטראובר אף אחד בחוץ לא הזדעק שמה הוא עושה, ושאת טראנסית ושישמור השם.
"וואלה? לא כתבו? אולי כי אני נראית לגמרי אישה אז הכי קל לקבל את זה. כשזה עובר טבעי יותר קל להעביר את זה. המראה שלי עושה שיותר קל לי. וכן, בעיניי זה נורא לא פייר".
× × ×
אחרי השינוי הגיעו גם בני זוג, כולל מערכת יחסים של שנתיים וחצי. "אהבה מטורפת. אמא שלו עשתה קצת בעיות איתי. לא קיבלה אותי, כטראנסית. סיפור מהתחת. הוא לא ספר אותה".
מישהי אמרה לי בראיון שנשים היום מתחרות לא רק עם נשים אחרות על גברים, אלא גם עם טראנסיות. את מרגישה סוג של שוויון?
"זה נכון. כבר לא מנסים לטשטש או להסתיר אותי בפומבי. ויש בנות שאומרות למי שמתחיל איתי, 'אתה יודע שזה גבר', אז הוא אומר, 'זה לא מעניין אותי. מבחינתי שתהיה גם תרנגול'. זו באמת פתיחות שהיא וואו. ואני מאוד מעריכה גברים כאלה. זה מבחינתי גבר אמיתי. גבר־גבר".
יש תמיד את השאלה מתי להגיד מה הרקע שלך. את אומרת על תחילת הדייט שאת טראנסית?
"אם אני מכירה בחור במסיבה, בהשקה, בסופר - הוא לא רואה עליי שאני טראנסית. עף עליי ממש. אני לא באה ומספרת לו גם אם הוא מזמין אותי לשתות. זה שלי. אני רוצה לחשוב אם לי בא עליו. ברגע שזה נראה לי, אני מספרת".
היה מי שאמרת לו ואמר, 'אה אז ביי'?
"ביי לא שמעתי. אבל היו כאלה שזה ישר הפך לסקס. של, 'טוב אז אני בא אלייך'. ולא, חמוד. בוא, זה לא יקרה. זה קורה הרבה אצל בנים: את מכירה גבר והוא עף עלייך ובואי נלך ובואי נעשה, וכשהוא שומע שאני טראנסית הוא ישר משתנה ולוקח את זה למקום של לקחת אותך למיטה. זה קורה גם לבנות רגילות, אבל טראנסיות מחדד את זה שזה נהיה נורא מיני".
אז אין סקס בפגישה הראשונה?
"נראה לך?! לא שוכבת בפגישה הראשונה. גם לא מתמזמזת. זו אני. לא רוצה? שלום. ביי. ולא כולם מקבלים את זה, אבל זה מה שאני רוצה".
זה משהו שאת אומרת על ההתחלה?
"יש עליי סטיגמה בעיר שאני עדן הטראנסית שלא נראית טראנסית, זה הולך לפניי. (צוחקת) עכשיו הפכתי לעדן מ'האח הגדול'".
