אל טקס האוסקר נשלחים מדי שנה נציגים מכובדים של ישראל, וכמה סרטים של במאים ישראלים מתמודדים על הבמה בלוס־אנג'לס. למרות הנציגויות הנכבדות, גם השנה לא זכה אף במאי להביא את הפסלון הביתה. אבל בעוד שהקולנוענים הבוגרים ייאלצו להמתין לשנה הבאה, עמיתיהם הילדים הצליחו יותר - בית הספר היסודי "הירדן" בשכונת התקווה, בו לומדים כ־400 תלמידים, ילדי פליטים ועובדים זרים, הביא קצת נחת לעולם הקולנוע הישראלי, כשזכה עם סרטם "משנה כיוון" בפסטיבל צ'אק ג'וניור לסרטי ילדים שהתקיים בוונציה, ונתמך ע"י ארגון אונסק"ו העולמי.
הילדים קטפו את שני הפרסים החשובים ביותר בפסטיבל - פרס חזון הפסטיבל ע"ש אנה קיס, על כך שהסרט משקף ערכים של הומניות וצמצום שוני בין ילדים, ופרס נשיא איטליה כסרט אהוב הקהל בהצבעה של 3,500 תלמידים ו־40 עיתונאים.
בפרס זכו 22 תלמידי כיתה ה', רובם ילידי סודאן ואריתריאה. לצידם התמודדו תלמידים שהגיעו מ־12 מדינות שונות, ובהן אירלנד, סין וגרמניה. אך להבדיל מהם, הנציגים שלנו לא יכלו להגיע פיזית לפסטיבל, משום שהם חסרי מעמד ואינם יכולים לצאת מגבולות הארץ. בטקס הם נאלצו לצפות בשידור חי בפייסבוק, ואת השבחים אותם קיבלו מכל העולם שמעו מרחוק.
יהודה פרידמן, מנהל בית הספר, שקיבל את הפרס בשמם, אמר: "הפסטיבל זו הזדמנות מצוינת להעביר את המסר של התלמידים שהוא מסר של שוויון להמוני אנשים. המסר שלהם חצה גבולות למרות שפיזית הם לא חצו שום גבול".
הסרט מתאר שלישיית חברים טובים, שלושתם ילדי מהגרים ופליטים המתגוררים בדרום תל־אביב. הם נתקלים בגילויי גזענות, לצד החיים המורכבים בצל הורים שעובדים סביב השעון. תקרית על רקע גזעני מפצלת את החבורה לכאלו שרוצים לנקום ואלו שלא.
את הפרויקט הובילה עמותת להב לקידום הערכים בחברה, שפועלת להעצמת אוכלוסיות מוחלשות דרך יצירה קולנועית. על הסרט הם עבדו יותר מחצי שנה, יחד עם מנחת הדרמה מאיה גסנר והבמאי בעז אולנדר. התסריט אמנם עלילתי, אבל הסיפורים לקוחים מהחיים. "במהלך המפגשים הם שיתפו את שעל ליבם", סיפרה נעמי ביגלאייזן מהעמותה, והסבירה שחלק מהתסריט בנוי על התנסויותיהם של הילדים. "הייתה ילדה שסיפרה שקראו לה כושית, או ילד אחר ששיתף כי ההורים שלו עובדים שעות נוספות ולכן באופן לא טבעי הופך אותו למבוגר האחראי בבית".
הסיפורים האישיים של הילדים נאספו על ידי הבמאי אולנדר, שכתב סרט דרמה קצר באורך של 15 דקות בו הילדים הם הגיבורים. "מרגש לדעת שזה לא נגע רק בנו, אלא בילדים ובמבוגרים בכל העולם", סיכמה ביגלאייזן.
