היו ימים שבהם להגיע לפסגת הר האוורסט, שגובהו 8,848 מטר, היה הישג שרק בודדים יכלו להגיע אליו, אבל היום האוורסט צפוף כמו החרמון בינואר, והתוצאות טרגיות במיוחד. 11 אנשים מצאו בשבוע האחרון את מותם בניסיון להגיע לפסגת ההר הגבוה בעולם, פשוט משום שהמסלול לא עומד בעומס המטפסים. מי שהגיעו לפסגה וחזרו ממנה בשלום מתארים ”שדה קטל, מוות וכאוס”.
איליה סיקאלי, במאית שמצלמת סרט באוורסט, שבה עם תיאורים שמתאימים למלחמה, לא לפסגה המרהיבה והנחשקת ביותר על פני כדור הארץ. "אני לא מאמינה למה שראיתי שם למעלה״, אמרה, "גופות מפוזרות על המסלול ובאוהלים, אנשים שניסו להסתובב ולחזור ומתו, אנשים שהחליקו במורד, אנשים שהלכו על גופות. כל הכותרות הסנסציוניות נכונות לגמרי".
צ'אד גסטון, מטפס שהצליח להגיע לפסגה, סיפר כי בדרך עקף אדם שהיה "עטוף כמו מומיה עם חבלים שקשרו אותו להר, עיניו היו עצומות והוא לא הגיב. אחר־כך ראיתי גבר עומד ואוחז בחזה. ניגשתי אליו והוא אמר שהוא מתקשה לנשום, למרות שראיתי שמסיכת החמצן שלו בסדר. הוא היה במצב רע מאוד, חיוור, לא קוהרנטי ורועד. מאוחר יותר שמעתי שהוא לא שרד".
"פשוט בלתי אפשרי לדחוס כמות כזו של אנשים בתוך צוואר הבקבוק המפורסם בין טיבט לנפאל", כתב אלן ארנט, מטפס מנוסה ומי שנחשב למומחה אוורסט באתר האינטרנט שלו.
עד כה, זו עונת הטיפוס הקטלנית הרביעית בחומרתה בהיסטוריה. השנה הקטלנית ביותר הייתה 2015, אז גרמה רעידת אדמה בנפאל למפולת שהרגה 19 איש.
מטפסים מנוסים מאשימים את מזג האוויר המסוכן, את מספר המטפסים חסרי הניסיון ובעיקר את העובדה שממשלת נפאל הנפיקה מספר שיא של אישורי טיפוס. סך הכל, למעלה מ־800 איש מנסים להגיע לפסגה במקביל, מה שיוצר לא פעם פקק אנושי סמוך לפסגה והתוצאות טראגיות במיוחד.
כבר היו מי שהצביעו על הכתובת המסוכנת על הקיר. המטפס הבריטי רובין היינס פישר הזהיר מראש מפני הסכנות במתן כל־כך הרבה אישורים ולטענתו הבעיה העיקרית היא מה שהוא מגדיר "המסחור של האוורסט". פישר הדגיש ש"אם לא יילמד הלקח, יהיו עוד ועוד קורבנות מיותרים לגמרי".
