אל תקנאו בנשים שילדו לאחרונה בניתוח קיסרי בהרדמה מלאה וגם לא באלה שצפויות ללדת בקרוב באותה דרך. אל תקנאו גם במצב הרוח שהיה מנת חלקן כל הדרך לחדר הניתוח, בחרדה ובפחדים, שרבים מהם נבעו מכותרת אשר הופיעה לא מזמן בתקשורת, והזהירה: "לידה קיסרית בהרדמה כללית מגדילה את הסיכון לאוטיזם".
אבל לא רק את ההריוניות ובני זוגן טילטלה הבשורה. גם חלק מהרופאים נדהמו ממנה. "הכל גורם לאוטיזם לאחרונה: חשיפת ההריונית למיקרוגל, חיסון חצבת לילד, זיהום אוויר, ניתוח קיסרי, ועכשיו נוסף גורם חדש, מפחיד ומופרך לא פחות - ההרדמה הכללית שניתנת לאמהות בניתוח הקיסרי. אז נכון שמידע כזה עושה כותרות, אבל מבחינה מדעית זה מקומם כי זה ממש לא נכון" – כך טוענות שתיים מבכירות רופאות ההרדמה בישראל, ד"ר קרולין וייניגר - יו"ר החוג להרדמה מיילדותית בישראל ומנהלת היחידה הזו במרכז הרפואי איכילוב, ופרופ' עידית מטות - יו"ר איגוד הרופאים המרדימים בישראל ומנהלת מערך הרדמה, טיפול נמרץ וכאב באיכילוב.
על מה בעצם יצא קצפן? חוקרים מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב בשיתוף רופאים מהמרכז הרפואי סורוקה פירסמו מחקר שמצא לכאורה שהרדמה כללית שעוברת היולדת במהלך הניתוח הקיסרי מגדילה את סיכון היילוד לאוטיזם. תוצאות מחקר זה, שהתפרסמו בכתב העת, Journal of Autism and Developmental Disorder מתבססות על בדיקת תנאי הלידה של 350 ילדים על הספקטרום האוטיסטי מול קבוצת ביקורת שכללה 2,000 ילדים בריאים. מסקנת החוקרים היא שילדים אשר נולדו בניתוח קיסרי שהתבצע תחת הרדמה כללית נמצאו בסיכון גבוה פי 1.5 ואולי אף יותר ללקות באוטיזם בהשוואה לילדים שנולדו גם הם בניתוח קיסרי, אבל בהרדמה אחרת, ספינלית (אפידורל) למשל.
הדגש, לדברי החוקרים, הוא ההרדמה הכללית ולא הסיבות שהביאו לצורך בניתוח דחוף, סיבוכי היריון שהיו ליולדות וגורמים נוספים. "וזה בדיוק מה שמקומם אותנו", אומרות מטות ווייניגר, "כי אי־אפשר כלל לא להתייחס מדעית לגורמי החירום שהובילו לצורך בניתוח קיסרי דחוף בהרדמה כללית. הרי הם הפקטור עצמו: מצוקה עוברית או מצוקת היולדת הביאו לניתוח - ושם הפוטנציאל של העובר לפתח טראומה, עיכוב התפתחותי, נזקים נוירולוגיים ועוד. לא בהרדמה הכללית האשם. הכי לא".
בסוף 2018 פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני האוכלוסייה לשנה זו. בין שאר הנתונים עולה שבשנה שחלפה היו בישראל 180,000 לידות חי, מתוכן כ־20% הן לידות קיסריות. לדברי הרופאות, רק 5% מתוך הקיסריות מצריכות הרדמה כללית. "מתי אנחנו ממהרים להבהיל את היולדת לניתוח קיסרי המתבצע תחת הרדמה כללית? כשהעובר נמצא בסיכון לשאיפת תוכן הקיבה או בשל סיבוכים אחרים שמסכנים מיידית את חייו כגון סיבוכי חבל הטבור, או כשליולדת נשקפת סכנת חיים בשל דימום כבד או גורם אחר", הן אומרות.
ומדוע בוחרים בהרדמה כללית במצבי מצוקה? "מכיוון שהיא המהירה מבין ההרדמות, וכל שנייה קריטית להצלת העובר ו/או האם", אומרות וייניגר ומטות.
מצב החירום בלידה טומן בחובו, לדבריהן, את הפוטנציאל הטראומטי לעובר. הן מעריכות כי אולי דווקא זה אחד מהגורמים להתפתחות האוטיזם אצל ילדים אלה. לדבריהן, "העובר נחשף לחומרי ההרדמה פחות מעשר דקות, וזה קורה כשהמוח שלו כבר בשל. ההרדמה שהוא נחשף לחומריה היא הקצה האחרון וחסר המשמעות בטראומת הלידה, מה גם שכיום ניתן להגיד בביטחון מלא ומוחלט שהרדמה נחשבת לפעולה בטוחה ביותר", הן טוענות.
גם מחקרים קודמים שפורסמו בשנים האחרונות בכתבי עת מדעיים יוקרתיים מאששים את עמדתן, כי להרדמה קצרה אין כל השפעה על המוח. בפברואר האחרון התפרסם ב"לנסט" מחקר רחב היקף, שבו נבדקו באופן אקראי 28 מרכזים רפואיים מרחבי העולם. לצורך המחקר נדגמו ילדים עד גיל חמש שעברו ניתוח במהלך חייהם ונחשפו לחומרי הרדמה, כללית או מקומית. מסקנתם הגורפת של החוקרים הייתה שלא נמצא שום הבדל בהתפתחות מוחם של הילדים שנחשפו לשני סוגי ההרדמה.
במחקר רחב היקף אחר, שערכו חוקרים מהרווארד והתפרסם ב"פדיאטריקס" בשנת 2015, נמצא קשר בין ניתוח קיסרי לסיכון לאוטיזם שמקורו במצוקה שהובילה לניתוח החירום. פקטור ההרדמה, נטען שם, כלל אינו משחק תפקיד.
עם זאת, כבר בשנת 2017 יצא מינהל המזון והתרופות האמריקאי, FDA, בהמלצה לרופאים: הסבירו להורים שילדים עד גיל שלוש שצפויים לעבור ניתוח, בכל סוג הרדמה, עלולים ללקות בסיבוכים ואף בנזק מוחי.
"עד גיל שלוש בערך המוח טרי", מסבירות שתי המומחיות, "אם הוא נחשף למעלה משלוש שעות לחומרי הרדמה, עלולה להיות לזה השלכה שלילית על התפתחותו. המסקנה: הרדמה בגיל צעיר, על כל סוגיה, עלולה להשפיע לרעה על ילדים צעירים. אבל אין לזה שום קשר לתנאים של ניתוח קיסרי, ומקוממת העובדה שאף אחד מהמאמרים האיכותיים האלה לא עורר את תשומת ליבם של החוקרים באוניברסיטת בן־גוריון, שיצאו בהתנסחות מוטעה ומטעה. שיחת הבהרה קצרה עם מומחים בהרדמה הייתה מבהירה להם את המצב ומונעת בהלה ציבורית מיותרת".
