בגיל 52 דני שטג למד לקבל הכל בפרופורציות. לעובדת היותו אדם מאמין יש חלק גדול בכך, וגם לעובדה שהוא זוכה בתפקידים שהוא אוהב. "יש אנשים שיש להם סטיגמות לגבי שחקנים דתיים", הוא אומר. "פעם, כשיצאתי לאור כדתי בכתבה בעיתון, היו אנשים שדאגו להגיד לי שמהיום הם לא ידברו איתי, ואלו אנשי מקצוע שקודם חיבקו אותי ואהבו אותי. הרגשתי שבתיאטראות הגדולים זכיתי לתגובות שלא תאמו את מה שהיה מנת חלקי עד אז. לא אני הכרזתי על ניתוק. הם אלו שהכריזו. היום, ברוך השם, אני יכול להגיד לעצמי שאני בעל מקצוע ועובד ומשחק כל הזמן. אמנם לא בתיאטראות הגדולים, אבל משחק ומאוד נהנה".
בהתחלה התקשית לקבל את ההתעלמות ממך?
"בהתחלה לא רציתי להאמין שזה ככה, אבל עם הזמן הבנתי. סמכתי אז על הקדוש ברוך הוא שיסדר לי הכל, ועד היום אני סומך עליו. זה גם לא סוד שהתיאטרון הרפרטוארי מפסיק לחדש ולהעז, אז זה היה בתזמון מצוין. היום אני חושב רק על ההווה. אם אחשוב על העבר שלי, אני עלול ליפול לעצבות, כי אולי אחשוב על ההחמצות ועל רגעים קשים, ואם אחשוב על העתיד — אני עלול להיכנס לחרדות. ההווה סבבה לי. אני מרגיש שיש לי כל מה שאני צריך, ואני מופיע איפה שרוצים שאופיע. אז אוקיי, לא עשיתי את 'וונדר וומן', אבל זה בסדר".
אתה בכלל לא מתגעגע?
"ממש לא. יש לי פחות קידוחים בראש ואני פחות מחפש בלגנים. אז הייתי מלך הדיכאון — סחבתי הרבה מטענים מהעבר שהכבידו עליי — והיום אני שמח. התורה לא מכבידה על החיים, רק מסדרת אותם".
הוא פרץ לסדרה בעיקר בזכות הסדרה "הפוך". בקרוב תעלה עונה חדשה של הסדרה "כבודו", שבה הוא מגלם את ראש המאפיה הישראלית. "בעונה הראשונה לא ידעתי מה זה לשחק ראש מאפיה", הוא אומר. "לא הייתי אף פעם בראש הזה. זה בדיוק ההפך ממני. אני משתדל לא להיות מאפיונר בחיים המשוגעים האלה, אלא להיות אדם ישר".
אחרי שעברו שלוש שנים מאז שראינו אותו בתפקיד חדש על המסך הגדול (האחרון היה בסרט "חדרי הבית"), שטג חוזר להיום לקולנוע, בסרט "מבצע שלאגר" שביים הבמאי האוסטרי האראלד זיכריץ. הסרט עוסק בקצין או"ם אוסטרי, שמשרת בגבול לבנון־ישראל בתקופה דמיונית בה נחתם הסכם שלום. לאכזבתם של גורמים שונים בשתי המדינות וגם כמה חיילי או"ם שחייהם ללא מלחמה אינם חיים, הגבול שקט וכבר שלושה חודשים. שטג מגלם בסרט את אחד מאלופי צה"ל, שמחפש יחד עם הרמטכ"ל (שרון אלכסנדר) סיבות לגרום למלחמה. מלבדם משחקים בסרט גם מורן רוזנבלט, מירב פלדמן, תומאס שטיפסיץ, זהר ליבה, קובי פרג', נורמן עיסא, נתי רביץ ועלי סולימאן. "זאת קומדיה קלילה ומצחיקה, שנהניתי לשחק בה, ובימים טרופים כאלה, צחוק בריא בטח לא מזיק", אומר שטג.
בתיאטראות הגדולים הוא כבר פחות נוכח, אבל בימים אלה הוא נמצא בחזרות להצגה חדשה, "דינה", שכתבה חנה אזולאי־הספרי, ומביים רוני ניניו, ותעלה בתיאטרון דימונה בחודש הבא — סיפורה של רווקה בת 55, פועלת במפעל, שמתחרטת על שמסרה את התינוק שלה לאימוץ כשהייתה בת 15 ומחליטה לחפש אותו. שטג מגלם את אחיה הבכור. "כולנו שם בתחושה של שליחות", הוא אומר. "מפעמת שם, בכולנו, רוח חלוצית. הרבה זמן לא הרגשתי התגייסות כזאת לקראת הצגה חדשה".
