ניו־יורק, קצת כמו ארצות־הברית כולה, מתייחסת לכל מי שרוצה לבוא בשעריה בעוינות של ממש. הגישה הכללית היא "אנחנו לא רוצים אותך פה ונמרר לך את החיים כדי שתישבר בדרך. אבל אם תצליח לעבור את המכשולים, זה סימן שאתה אכן ראוי להיות כאן". זה נכון מתהליך ההגירה ועד להשכרת דירת 30 מ"ר בפינה שכוחה בברוקלין. בעלי הדירות יודעים שתמיד יהיה מי שישלם את מה שהם דורשים.
כשהחברה לה שייך הבניין שבו גרתי העלתה את שכר הדירה הקטנטנה ב־300 דולר תוך שלוש שנים, והחלטתי שיש גבול לכל דבר, לקח להם 24 שעות למצוא דיירים שנכנסו בעיניים נוצצות וכיסים ריקים. אפשר להבין אותם, לגור בניו־יורק זה כישוף ואנשים מוכנים לשלם כל מחיר.
בניו־יורק יש יותר מ־8 מיליון תושבים. כ־65% מהם שוכרים, אחד השיעורים הגבוהים ביותר בארה״ב. לפי דוח שפורסם בשבוע שעבר, דמי השכירות הממוצעים לדירת שני חדרים במנהטן מגיעים ל־2,980 דולר, 4.6% יותר מהחודש הקודם, והסכום הגבוה ביותר מזה שלוש שנים. ניו־יורק, אגב, לא הכי יקרה בארה"ב. דירת שני חדרים בסן־פרנסיסקו עולה בממוצע 3,700 דולר. עד כמה זה מטורף ביחס לארה״ב באופן כללי? הממוצע לדירת שני חדרים עומד על 1,216 דולר בחודש.
הדרך להשכרת דירה בניו־יורק מתחילה מהדרישה הראשונית, שכבר בה כמעט אי־אפשר לעמוד: תוכיח שהמשכורת השנתית שלך גדולה לפחות פי 40 משכר הדירה. דירת סטודיו קטנה עולה לפחות 2,000 דולר בחודש. כמה אנשים בדיוק מרוויחים 80 אלף דולר בשנה? ההכנסה החציונית למשק בית בארה״ב בתחילת 2019 עמדה על 64 אלף דולר. איך פותרים את זה? משלמים מראש לכמה חודשים, מביאים ערבים, מוכרים את הילד, העיקר להשיג דירה בניו־יורק.
במשך עשרות שנים היה שוק השכרת הדירות בניו־יורק מערב פרוע שנשלט לחלוטין בידי הבעלים. אלה הצליחו למצוא פרצות בחוקי השכירות המוגנת, שהגבילה את אפשרויות העלאת שכר הדירה, ולדיירים לא היה כמעט כל כוח, שלא לדבר על זכויות. בתחילת החודש החלו הדברים להשתנות דרמטית, כשמדינת ניו־יורק העבירה חוק חדש שאמור לתת לדיירים לא מעט אוויר לנשימה. השינויים רבים ומשמעותיים: הגבלת שטרות הביטחון לשכר דירה של חודש אחד, כשעד כה יכלו בעלי דירות לדרוש פיקדונות בלי הגבלה, ובנוסף ייכנסו נהלים כדי להקל על השוכרים לקבל את פיקדונות הביטחון בחזרה. גם פינוי דייר בלי סיבה מספקת יכול להביא לבעלי בתים קנסות של בין אלף לעשרת אלפים דולר. שינוי משמעותי נוסף הוא סגירת פירצה שאיפשרה לבעלי בתים להעלות את המחיר במאות דולרים בעקבות שיפוצים שנעשו אחרי עזיבת דייר ולפני כניסת חדש. עכשיו ייקור שכר הדירה יוגבל ל־89 דולר.
החלטה נוספת היא ביטול הפירצה שנקראה "בונוס פינוי", שאיפשרה לבעלי דירות להעלות בלא פחות מ־20% את השכר בכל פעם שדייר עוזב דירה שנכללה בתקנות rent-stabilize: דירות בבניינים שנבנו לפני 1974, ובהן אי־אפשר להעלות את שכר הדירה של מי שכבר גר בהן ביותר מ־3% בשנה. לדוגמה, דיירת בדירת סטודיו בצ׳לסי שנכנסה לדירה לפני 20 שנה משלמת עליה היום פחות מ־2,000 דולר בחודש בזכות האיסור בהעלאות חדות. אם הייתה עוזבת, בעלי הבניין יכלו להקפיץ את המחיר במאות דולרים.
החוק החדש מסמן שינוי גם במאזן הכוחות הפוליטי במדינת ניו־יורק. המושל אנדרו קואמו, שקיבל מיליוני דולרים תרומות מענף הנדל״ן בעיר ובעבר לא היסס להטיל וטו על חוקים שנראו לו "ליברליים" מדי, לא היסס הפעם וחתם על החוק. ליברלים עם אג׳נדה חברתית נבחרו בהמוניהם לממשל של ניו־יורק והם מוכיחים שלבחירות יש השלכות אמיתיות. ראשי ענף הנדל"ן נלחמו בחוק בטענה שהוא ימנע השקעות בנכסים, שהיצע הדירות יקטן ודמי השכירות יעלו עוד יותר, ואפילו הוציאו מאות אלפי דולרים על קמפיין שאים במשבר דיור חדש - ונכשל כמעט לחלוטין.
כל זה, אגב, עדיין לא יעזור לכם לשכור דירה גדולה, מרווחת ואמיתית, או כפי שמגדירים בניו־יורק: "דירת יוקרה". מחירי השכירות היוקרתיים של מנהטן, שהם כ־10% מהשוק, עלו באפריל האחרון ל־8,200 דולר בממוצע לחודש. בסוהו וטרייבקה תשלמו 6,220 דולר לדירת שני חדרים. בהצלחה.
