WhatsApp FaceBook send e mail
דיוקן עצמי, 1948

הציורים הסודיים של דוש מימי הלח"י

דוש נחשב לאחד מגדולי הקריקטוריסטים בישראל וידוע כמי שהמציא את הדמות המאוירת "שרוליק". עכשיו נחשפות לראשונה יצירות מימיו כחבר בלח"י, שבמהלכם התבקש לאייר את חומרי ההסברה של הארגון. "אלה ציורים שאפילו אני לא ידעתי עליהם", אומרת בתו

לילית וגנר
04.07.19

"הסתלק מארצנו!" קוראת כרזה בוטה המראה רגל ענקית בועטת ברוזן השבדי פולקה ברנדוט, מי שהגיע לארץ כמתווך מטעם האו"ם. מי שחתום על הקריקטורה הוא ארגון "לוחמי חירות ישראל", אבל האיש שהחזיק את העיפרון ביד ויצר אותה היה לא אחר מאשר הקריקטוריסט קריאל גרדוש, הידוע בכינוי דוש. יצירותיו של דוש מימיו כלוחם בלח"י נחשפות כעת לראשונה בתערוכה חדשה.

 

דוש, "אבא" של "שרוליק" - הצבר האולטימטיבי, שהפך לימים לאחד מסמלי המדינה — קרא לעצמו באותם ימים "שיר", ושלח קריקטורות לביטאון "המעש" של ארגון לח"י, שהיה מודבק על קירות בתים ברחבי הארץ. בתערוכה "דוש, קריקטוריסט במחתרת", שנפתחת היום במוזיאון לח"י בשכונת פלורנטין בתל־אביב אפשר לראות בחשיפה ראשונה את הרישומים הראשונים של דוש, ובהם דמויותיהם של מנהיגי לח"י (יצחק שמיר, ילין מור, גאולה כהן), לצד הקריקטורות של שרוליק, אותו ברא לצורכי היומון "מברק" שירש את מקומו של "מעש".

 

דוש, יליד הונגריה, התגייס למחתרת כשהגיע עם אשתו לפריס ב־1946. הוא היה אז ניצול שואה ששרד את התופת וחלם להיות לוחם למען הקמת מדינה המשוחררת מהאימפריאליזם הבריטי. "בהזדהות עם לח"י ראיתי סיכוי לפורקן הזעם העצור שהצטבר בי", אמר בשעתו. אבל אנשי לח"י גילו את כישרון הרישום שלו, והטילו עליו לאייר את חומרי ההסברה של הארגון.

 

את ארגון לח"י ראה גרדוש כתשובה ציונית הולמת לאימת השואה. אם היו שואלים אותו אז, הוא בטח היה אומר שהוא מעדיף להיות לוחם, אבל אף אחד לא שאל אותו, ודוש הפך עם השנים לאחד מגדולי הקריקטוריסטים הפוליטיים בישראל.

 

הבריטים מנסים למנוע מהיישוב העברי לממש את הסכם החלוקה שהתקבל באו"ם. פורסם בביטאון הלח"י בפברואר 1948

 

"אבא מעולם לא רצה להיות צייר או קריקטוריסט. הוא רצה להיות סופר ועיתונאי, ופירסם ספר שירים עוד לפני שעזב את הונגריה, כשהיה ממש צעיר ולמד פילוסופיה וספרות בהונגריה", אומרת בתו, דניאלה סנטו־גרדוש, שהיא גם אוצרת התערוכה. "כן, הוא ידע לצייר, והיה 'הצייר של הכיתה', אבל מעולם לא התכוון לעשות מזה קריירה. המקריות היא שהפכה את הציור לקריירת חייו".

 

"שיר" צייר כל הזמן. אחרי שנתיים שבהן שלח קריקטורות מפריז למערכת "מעש" בארץ, הוא עלה ארצה והמשיך לצייר. אחרי ההתנקשות של חברי המחתרת בחייו של ברנדוט, ממשלת ישראל עצרה כמה מראשי הארגון וגרדוש מצא עצמו יחד איתם בכלא. גם משם הוא המשיך לצייר. הן ממשטרת יפו, שם היו עצורים, והן מכלא עכו לשם הועברו מאוחר יותר.

 

"אלה ציורים שלא ידעתי עליהם". מודה דניאלה. "העובדה שאני מחזיקה בידיי את הציורים המקוריים מרגשת אותי במיוחד. רוב העבודות שטיפלתי בהן היו קריקטורות שהתפרסמו בעיתונים והיו מנת חלקם של כל תושבי ישראל, אלה עבודות פרטיות ואישיות יותר".

 

שלומי מעיין, מנהל יחידת המורשת והמוזיאונים באגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הביטחון: "תערוכה זו מוקירה כבוד והערכה לקריאל גרדוש, הלא הוא דוש יוצר הדמות המופלאה 'שרוליק', שהיא חלק בלתי נפרד מנוף חיינו, מחלוצי הקריקטוריסטים העבריים. לוחם בארגון לח"י שפעל לשחרור ישראל מידי שלטון הבריטים וצייר שנון שהטביע את חותמו בחברה הישראלית דרך יצירותיו המופלאות שיזכרו לעוד שנים רבות".‏

 

 

רישום מחצר משטרת יפו בעת מאסר חברי לח"י, ביניהם דוש, בעקבות ההתנקשות בחיי ברנדוט, ספטמבר 1948

 

הכרזה "הסתלק מארצנו!" שכוונה למתווך האו"ם ברנדוט

 

רישום של יצחק שמיר, ממנהיגי הלח"י

 

שרוליק

 

האיורים מתוך התערוכה "דוש, קריקטוריסט במחתרת" במוזיאון לח"י בתל אביב