לפני שלוש שנים עלתה לכותרות מסעדת הבוטיק המפורסמת "המטבח של רמה", לאחר שנשרפה כליל. המסעדה ביישוב נטף אמנם חזרה לפעול במשנה מרץ לפני כחודשיים, אבל על הפתיחה החגיגית מעיב פסק דין חמור שניתן על ידי בית־הדין לעבודה נגד המסעדה. לפי פסק הדין, המסעדה תפצה ב־383 אלף שקל עובדת בכירה שפוטרה על ידי הבעלים רמה בן צבי, בזמן ההיריון, בניגוד לחוק.
למרות שפסק הדין ניתן כבר לפני כשבעה חודשים, הוא טרם שולם. בן צבי אמנם פנתה לבית־המשפט וביקשה לעכב את התשלום עד לערעור, אך היא לא עמדה בהוראת בית־המשפט להפקיד ערבות ולפני שלושה ימים ניתנה החלטה המחייבת אותה לשלם באופן מיידי.
בפסק הדין, שניתן על ידי בית־הדין האזורי לעבודה בירושלים, נקבע כי "בן צבי החלה לפגוע בתובעת ובתנאי עבודתה מרגע שנודע לה שהיא בהיריון. בן צבי פגעה מראש באפשרות התובעת לחזור לעבודה ולהוכיח את עצמה, הפחיתה משכרה באופן חד־צדדי, ללא שימוע, חרף מחאתה". בית־הדין קבע כי "בן צבי הניחה מראש כי התובעת לא תוכל לשוב לאותו תפקיד ולבצעו עם שני ילדים, וטענה כי העובדת אינה כנה כאשר היא אומרת שתוכל לשוב לעבודה". בפסיקה נכתב כי "המטבח של רמה" הפר את החוק, בכך שפיטר את התובעת, שהועסקה במסעדה במשך שלוש שנים, בחודש הרביעי להריונה. בית־המשפט דחה את הטענה של רמה בן צבי ובעלה, כי התובעת התכוונה להתפטר, ולהקים עסק לעצמה.
התובעת טענה כי המשבר ביחסים עם הנהלת המסעדה החל מיד עם הגילוי כי היא בהיריון. היא טענה כי מיד לאחר שהודיעה לרמה על הלידה המתקרבת, היא הגיבה: "מה קרה, בעלך אנס אותך?"
במקביל לקביעות החמורות של בית־המשפט על הפרת החוק מצידה של בן צבי, נקבע כי היא קיפחה את העובדת בנושאים כספיים אחרים, ובהם תלושי שכר שאינם משקפים את שכרה בפועל, אי־הפרשה לביטוח פנסיוני באופן מלא על פי הצווים החדשים ואי־תשלום דמי הבראה באופן מלא.
מ"המטבח של רמה" נמסר בתגובה: "המטבח היה מאז ומתמיד עסק של נשים. רבות מהנשים העובדות איתנו, המשיכו לעבוד תוך כדי הריונות, לידות וגידול ילדים. כל זה נכון שבעתיים לגבי התובעת. לאחר לידתה הראשונה, היא חזרה לעבודה כשהכל הותאם לצרכיה החדשים ולרצונותיה. במקרים רבים היא הגיעה לעבודה עם בתה התינוקת, כאשר רמה ובני משפחתה התגייסו לעזרתה בהשגחה על התינוקת. בשלב מסוים היא הודיעה על רצונה להפסיק לעבוד, וסיכמה עם רמה על התנאים והמועד לפרישתה, וכל זאת עוד בטרם נכנסה להריון השני. בסופו של דבר, היא לא עמדה בסיכומים ועזבה את העבודה מיוזמתה, באופן חד צדדי וגרמה בכך לנזקים רבים. היחידה לאכיפת דיני עבודה במשרד הכלכלה ביצעה בדיקה מקיפה בנושא, לפני שהתובעת הספיקה לשפץ את גרסתה, וקבעה באופן חד משמעי שלא היתה הפרה של חוק עבודת נשים, ושאין עילה לתביעה. על רקע זאת, פסק הדין תמוה ביותר, ולכן ערערנו עליו כשאנו בטוחות ששם האמת תצא לאור".
