לפני כחודש וחצי תקף חבר הכנסת מוטי יוגב – מן המתונים, המעודנים והתרבותיים שבחברי הבית היהודי – את חבר הכנסת נפתלי בנט, שעזב את הבית הזה, הקים את הימין החדש ולא עבר את אחוז החסימה. הוא אמר אז שאינו רוצה לקבל את בנט בחזרה לבית היהודי והגדיר אותו כ"כלב השב אל קיאו".
בנט נעלב, אמר שאינו מעוניין לחזור למפלגה שיוגב חבר בה, וטען שהוא משתלח בו ב"ביטויים מזעזעים", ש"כלב השב אל קיאו" הוא רק אחד מהם. השבוע, לכבוד שיבתו של בנט אל הבית היהודי, פירסם "ידיעות אחרונות" את חילופי הדברים בשנית. קראתי ונהניתי, אבל נדמה לי ששני האישים הללו, שאמורים להיות אמונים על המקורות היהודיים, לא מבינים את הביטוי הזה ומצטטים אותו באופן שגוי.
ובכן, הפסוק הנכון והשלם הוא "ככלב השב על קאו, כסיל שונה באיוולתו". הוא מופיע בספר משלי, ושלמה המלך – אם אכן כתב את ספר משלי – התכוון לתאר בו את טיפשותו של הכסיל, אשר כמו כלב ששב ואוכל מאכל גרוע או מזיק שהוא עצמו הקיא, שב ושוגה אותן שגיאות. כלומר, על אף הפיתוי להסכים עם הפרשנות המוטעית, שבנט הוא הכלב והבית היהודי הוא הקיא – מדובר בסך הכל בתיאור התנהלותו של אידיוט סדרתי. אבל בינתיים שב בנט אל הבית היהודי, ויוגב קיבל אותו, ואם השניים האלה לא היו שלנו, גם אנחנו היינו צוחקים או נובחים או מקיאים לפחות.
בלוק טכני
עד היום הכרתי רק כמה סוגים של בלוקים – בלוקים של בניין, בלוקים של כתיבה ו"בלוק נהגים", שהוא קשר המתיחה הנחמד שלפני שנים היו נהגי משאיות מהדקים בו מטענים. נדמה לי שגם בכדורסל יש משהו שנקרא בלוק, אבל בכדורסל אני לא מבין כלום. את כל זה אני אומר כי השבוע שמעתי את הרב דרוקמן מסביר בראיון לאסתי פרז ברשת ב' מדוע הוא תומך בריצה משותפת של הבית היהודי ושל עוצמה יהודית. הגב' פרז הקשתה – האם השיתוף עם כהניסטים עולה בקנה אחד עם הערכים שלו, והרב דרוקמן ביטל זאת בקלילות ואמר שבסך הכל מדובר ב"בלוק טכני".
בלוק טכני הוא המצאה ישראלית – התחברות של שתי מפלגות קטנות לקראת הבחירות מתוך כוונה לשוב ולהתפצל אחריהן. כלומר: מעשה רמייה שתכליתו לצלוח את אחוז החסימה. הרב דרוקמן, שקשה לו לומר את האמת הזאת בלשון הקודש, משתמש במונח מכובס שמורכב משתי מילים לועזיות. חבל. יש שם עברי יפה לבלוק הטכני הזה, והוא "עבודה בעיניים", ומצער מאוד שהרב לא משתמש בו.
יש אומרים שגם הרבי מלובביץ' צידד בזמנו בבלוק טכני, בין אלי ישי למיכאל בן־ארי. ובנימין נתניהו, שעכשיו מצדד בכל עוז בבלוק הטכני של מפלגות הימין, שלל אותו מכל וכל בבחירות של 2015, ואמר שאין לו מקום בשיטה הדמוקרטית.
נתניהו לא מפתיע אותי, זהו לחם חוקו. אבל מתלמידי חכמים יש לי ציפיות, כי ההלכה אוסרת עליהם התחברות עם מי שאינם ראויים. כך, למשל, אסור להסב עם עמי ארצות, אסור ללכת איתם בדרך ואסור להתחתן בהם. לתומי חשבתי שעם כהניסטים על אחת כמה וכמה, אבל הנה מתברר שאת הכל אפשר לכופף.
בפרקי אבות נאמר: "הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע", ועל הרב דרוקמן אפשר לומר: אמור לי מי בבלוק הטכני שלך, ואומר לך מי אתה. כל העניין הזה קשור גם להלכות של "מראית עין", שעוסקות בפעולות שאינן עבירה, אבל נראות כעבירה ועלולות להטעות את הרבים, וכך, בלוק טכני כזה עלול לגרום שחס וחלילה נחשוב שמחר יכשיר הרב דרוקמן גם ברית עם מפלגות ערביות, ואנה אנו באים.
מצד שני, אולי מסתמנת כאן מגמה חדשה, עדכנית ומקלה. מה עושה כבוד הרב במסעדת טריפות? שום דבר, זה רק בלוק טכני עם צדפות, ואחרי הקינוח ניפרד. ומעשה בתלמידי חכמים שנכנסו לפרדס וראו שם את רבם מנאף עם אשת איש בצל ענף עץ עבות. שאלוהו: רבנו, לשמחה מה זו עושה? והשיבם: זה לא מה שאתם חושבים, אני והגברת בסך הכל בבלוק טכני, ובעזרת השם יתברך נתפצל מיד אחרי שנעבור את אחוז החסימה, כל אחד לבית היהודי שלו.
דואגים לעולם
אחת התופעות היותר מגוחכות ומיותרות בחברה האנושית היא שימורם ואחזקתם של בתי מלוכה. הבולטת ביותר בתחום הזה היא אנגליה, שבית המלוכה שלה גם מפרנס עיתונאים רבים ומושך קוראים ותיירים. השבוע הודיע אחד מנכדיה של מלכת אנגליה, הנסיך הארי, שהוא ורעייתו, הדוכסית מייגן בשבילכם, יביאו לעולם רק שני ילדים בגלל דאגתם לכדור הארץ ולשלומו. האמת? התרגשתי, ובשם כדור הארץ אני מגיש בזאת שלמי תודה לנסיך ולדוכסית. אבל אני מבקש להזכיר לכולנו שילד שנולד למשפחת המלוכה הבריטית או לכל משפחת מלוכה אחרת מזיק לעולם כמו 20 אלף ילדים רגילים לפחות.
כיווון שניחנתי בזיכרון מצוין להבלים, נזכרתי בסטטיסטיקה שהתפרסמה ב"כלכליסט" כאשר הארי ומייגן הנ"ל התחתנו, ובדקתי אותה שוב: התקרובת לאלפי המוזמנים עלתה 375 אלף דולר, המשקאות – 250 אלף דולר, עוגת החתונה – 65 אלף, האיפור והפריזורה של הדוכסית מייגן – 13,500, ושמלת הכלולות שלה – 135 אלף דולר. ההוצאות הכלליות הגיעו ל־45 מיליון דולר. שערו בנפשכם כמה אשפה וזיהום הוסיפה החתונה הזאת לעולם שהחתן המלכותי כל כך דואג לו, וכמה שמחה ותועלת אפשר היה להביא לאותו עולם בכספים האלה. מצד שני, לכל מדינה יש הזכות לבזבז כסף על מה שעושה לה טוב. אנחנו, למשל, מוציאים סכום דומה על חדר השינה במטוס החדש של הדוכסית וראש הממשלה.
