1969, חיל הים, החייל שלמה ארצי שר את ״כשאהיה גדול״ ומבטיח שיהיה עוד רב חובל, לפעמים מול קהל שמורכב רק מעשרה לובשי מדים. 50 שנה אחרי, ארצי כבר גדול, עוד מעט 70, לא ממש רב חובל, אבל במים הטריטוריאליים שלנו הוא די שולט מאז סוף הסבנטיז.
הפעם בקהל 12 אלף איש שבאו לראשון לציון לראות את אחד האייקונים החשובים של המוזיקה הישראלית מסכם 5 עשורים של קריירה. כל שיר הוא באמת זיכרון בלתי נמנע. ״כל השבוע ישנתי חרא״, סיפר ארצי לקהל. ״אני לא לחוץ לפני הופעות וגם היום לא, אבל הטרידה אותי המפלצת ששמו לי פה ואני לא רגיל אליה (הכוונה הייתה לבמה שנכנסת לתוך הקהל, ר"ש). פשוט העתקתי מעומר אדם״. הלהקה כבר מוכנה ואחרי תקלות סאונד קלות וא־קפלה של ״שיר חייל״ עם הקהל, ארצי הפליג במרחבי הקריירה שלו, כמו שרק הוא יודע, לאורך כל הלהיטים הגדולים מהסבנטיז ופתאום עכשיו פתאום היום, ועד היום.
זו הייתה הופעה רבת גוונים והקהל התמסר ולפעמים גם ניגב את הדמעות, שזלגו מעצמן, מהתרגשות. נתן גושן היה הראשון שעלה לבמה כאורח וביצע עם ארצי את ״קצת משונה שלא נשארת״ מהאלבום ירח, בדואט יפהפה ומרגש, ואחריו ביצעו יחד את ״אבסורד״ מהאלבום שניים.
האורחים הבאים היו חיים משה, שחזר עם ארצי ל״האהבה הישנה״ וביצע גם את ״נשבע״, שהעיף את הקהל; שלום חנוך, שאליו התחבר ארצי בעשור בקודם בסיבוב הופעות והפעם שר איתו את ״קח לך אישה״ ואת ״סוף עונת התפוזים״; ריטה, שותפתו ללהיט הענק ״שניים״, שהוסיפה גם את ״ימי התום״, ודויד ברוזה, שהגיע ל״היא לא יודעת מה עובר עלי״ וגם ל״מתחת לשמיים״ שלו.
״אנחנו מודים לך על כל מה שאתה בשבילנו״, אמרה ריטה לארצי. הוא נפרד מהקהל אחרי כמעט 3 שעות. במוצאי שבת, באותו מקום, הוא יסכם את העשורים שעברו עם אורחים אחרים. כל הכרטיסים נמכרו, גם אחרי 50 שנות קריירה.
