ביום שני שעבר בצהריים החלו השמיים להתקדר מעל סאו־פאולו. ענן עשן סמיך כיסה את פני העיר הגדולה בברזיל, שבה מתגוררים יותר מ־20 מיליון איש. היום הפך בן רגע ללילה. תושבים רבים הסתגרו בבתים והגיפו את התריסים כדי להימנע מזיהום האוויר הכבד. רבים מאלו שיצאו החוצה, עטו על פניהם מסכות נגד זיהום אוויר. הסיבה לכך התבררה במהירות — השריפות העצומות שמשתוללות בחודשים האחרונים ביערות האמזונס, מרחק 3,500 קילומטרים מהעיר. זרם האוויר שמעביר לחות מהאמזונס לדרום ומרכז היבשת התחלף בעשן כבד. רק כדי להמחיש את ממדי הזיהום, תדמיינו לכם ששריפת ענק שמתחוללת ברומא גורמת לשמי ישראל להחשיך. תמונות הלוויין הראו שהעשן הסמיך מכסה כמחצית מגודלה של ברזיל וכבר הגיע לפרו, לבוליביה ולפרגוואי. לפי סוכנות החלל הברזילאית, שטח בגודל של מגרש כדורגל וחצי נשרף בכל דקה.
יערות האמזונס אחראים ל־20 אחוז מכלל ייצור החמצן בעולם, הם מחזיקים חמישית מהמים המתוקים בכדור הארץ, ומתגוררים בהם בעלי חיים נדירים וייחודיים. מאות אלפי התמונות שהעלו תושבי סאו־פאולו לרשתות החברתיות באותו יום ובימים הבאים השפיעו על התודעה העולמית, גרמו למשבר דיפלומטי בין אירופה לברזיל והוציאו מאות אלפים לרחובות בכל העולם. מנהיגי צרפת, גרמניה, אירלנד ומדינות נוספות באיחוד הביעו דאגה עמוקה משריפת היערות, ודרשו נקיטת צעדים מדיניים מידיים כדי לעצור אותה. בסוף השבוע יצאו אלפי מפגינים למחות מול שגרירויות ברזיל בעשרות ערים ברחבי העולם — מהודו ועד לונדון. במקביל, מועלים איומים בכל העולם להחרים את תעשיית הבשר הברזילאית, בשל הטענה שמגדלי הבקר בברזיל הם אלו שמציתים את האש ביערות, כשהממשל בברזיל מעדיף לעצום עיניים.
הלחץ של הימים האחרונים עשה את שלו ושינה גם את מדיניותו של נשיא ברזיל ז'איר בולסונארו, שתומך בכריתת עצים חסרת תקדים ביערות הגשם לטובת חקלאות ותיעוש. אחרי תקופה ארוכה שבה התעלם בולסונארו מהבעיה והאשים בה גורמים אחרים, כולל פעילים סביבתיים שמנסים לעורר פרובוקציות ולפגוע בשלטונו, הודיע הנשיא שהוא בוחן דרכים כדי למנוע שריפות נוספות בעתיד. הוא גם גייס את חיל האוויר הברזילאי לכיבוי השריפות. גם מדינות שכנות, כמו בוליביה ופרגוואי, נרתמו לעזרה ומפעילות את חילות האוויר שלהן כדי לסייע בכיבוי האש.
זאת הפעם השנייה בהיסטוריה שבה מתרחשת שריפה בסדר גודל כזה באזור האמזונס. לפי חוקרי יערות הגשם, השנה הנוכחית הייתה לחה יחסית באזור, לכן התפשטות השריפות, מעשי ידי אדם, גדולה מתמיד והנזקים עצומים. בתחילת שנות האלפיים אמנם החלה ממשלת ברזיל, בלחץ בינלאומי, לנקוט צעדים לצמצום כריתת היערות והגברת הפיקוח על התחום בצפון המדינה. המדיניות נשאה תוצאות למספר שנים ושיעור כריתת העצים ירד בהדרגה, אבל מאז 2013 שיעורי כריתת העצים חזרו לגדול, בין השאר בגלל המשבר הכלכלי בברזיל שגרם לחקלאים רבים לחפש מקורות הכנסה חדשים על ידי הפיכת שטחים מיוערים לקרקעות חקלאיות — בעיקר לגידול בקר. המדינות שתורמות לקרנות להגנת הטבע בברזיל, בהן נורווגיה וגרמניה התריעו בפני הממשלה בברזיליה כי יפסיקו את הסיוע אם המצב לא השתנה, אבל תחינותיהן לא עזרו והן אכן החליטו לעצור את העברת הכספים.
מנתונים שפורסמו בימים האחרונים מתברר שמספר מוקדי השריפה בברזיל עלה בין ינואר לאוגוסט 2019 ב־83 אחוז בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. סוכנות החלל הברזילאית, שאחראית על ניטור אזורי היער באמצעות תצלומי לוויין, פירסמה בחודש שעבר כי קצב כריתת היערות עלה ב־212 אחוז ביולי 2019 בהשוואה ליולי הקודם. בעקבות הנתונים הקשים התגברה הביקורת על נשיא ברזיל, שמאז נכנס לתפקידו בינואר האחרון התבטא מספר פעמים נגד ההגבלות הקיימות על ניצול האזורים המיוערים ושמורות הטבע. לדעת מתנגדיו, הנשיא "מייבש" את גופי הפיקוח בצפון המדינה ובכך מעודד את שריפת וכריתת היערות.
בולסונארו תקף בחריפות את הדו"ח של סוכנות החלל, טען כי הנתונים שפורסמו בו שקריים לחלוטין, פיטר את ראש הסוכנות והמשיך מאז להגביר את הלהבות בהתבטאויות שונות ומשונות. בין השאר אמר שאיכות הסביבה היא סוגיה "שמעניינת רק צמחונים במקרה הטוב", ולסיום טען כי ארגונים ללא מטרות רווח הם שמציתים את השריפות כדי לפגוע בו פוליטית.
"זה מגוחך לגמרי", אומר לי בטו וריסימו, חוקר ראשי ומייסד ארגון IMAZON להגנה על יערות האמזונס. "מדובר ברעיון מטורף שבכלל לא שווה תגובה, בהתחשב בהיקף ובשטח שיש בו שריפות — בערך מישראל עד הודו. ברור שאף ארגון שמגן על הסביבה לא ישקיע מיליוני דולרים ומאמץ כזה כדי לפגוע בטבע. מידת האמינות של הטיעון הזה היא כמו לומר שעיתונאים שורפים את האמזונס כדי שיהיה להם על מה לדווח לעולם. מדובר בשטות".
מה יקרה הלאה? "מה שאנחנו רואים בינתיים בצילומי הלוויין של ברזיל ושל נאס"א זה מוקדי חום", אומר וריסימו. "בגלל העשן עוד קשה להעריך את הממדים האמיתיים של השריפות ושל הנזק. יש כמה גורמים לכך שהמצב השנה גרוע מאשר בשנים קודמות. מוקדי השריפות הם באזורים סמוכים לשטחים חקלאיים, כך שסביר להניח שמדובר בהצתות לצורך ניקוי השטח, ומספרן השנה גבוה במיוחד. בנוסף, השטח שעליו משתוללות הדלקות גדול בהרבה ממה שראינו בשנים אחרות. בכל הקטר של יער (הקטר אחד שווה עשרה דונם — ר"ל) יש בממוצע 150 טונות של פחם, ו־300 טונות של מסה ביולוגית. כל שריפה שולחת את הכמות הזאת לאטמוספירה ומגבירה את הזיהום ואת אפקט החממה. אם לוקחים בחשבון שהעונה היבשה, שבה מתרחשות השריפות, תסתיים רק בחודש אוקטובר — יכול להיות שהרע ביותר עוד לפנינו".
יש רק לקוות שהמחאה העולמית תגרום לממשל בברזיליה לחשוב לטווח הארוך ולהגן טוב יותר על הטבע במדינה, לטובת העולם כולו. אך ניסיון העבר מלמד כי לחץ עולמי על ברזיל יכול לגרום לתגובה הפוכה — התבצרות הממשלה בעמודתיה מול "הגורמים החיצוניים שרוצים לנצל את העושר של ברזיל".
