"יש איזה חוויה שעכשיו הכנסתי במסגרת ההכשרה למטפלים, זה חוויית המוות. על ידי שאיפת רעל של צפרדע מקסיקני. אתה מרגיש שאתה מתפורר ממש והופך להיות אור״

הקליניקה של ד״ר נאדר בוטו ממוקמת במרכז פתח־תקווה. אולי כדי לתת לכל הדברים המוזרים שאתה חווה בה איזשהו הקשר בנאלי. גם החדר עצמו לא מרמז על משהו יוצא דופן, מיטת רופא, שולחן רופאים כזה גדול, מחשב, מראה ממותגת של ויאגרה, דברים שמתחברים לך בראש למחשבות על כרטיס מכבי, תשלום רבעוני וריח של חומר לחיטוי ידיים. בקיצור, שום דבר שכולל מילים כמו ״שטיפה אנרגטית״, גלגולים קודמים, שיטת העפעוף ודיבורים על טנטרה, פטריות הזיה באמסטרדם ושאמאניזם בברזיל. סטנדרט בפתח־תקווה.

ד״ר בוטו, עד לא מזמן קרדיולוג שעשה צנתורים בבילינסון, הוא סופרסטאר בינלאומי שהפך עם השנים לגורו לענייני הכל. כשאני נכנס אליו לקליניקה בפגישה השנייה, למשל, הוא מספר לי על מאמר שפירסם בכתב עת נחשב לפסיכולוגיה שהוא פורץ דרך כל כך שלא ממש הבנתי על מה הוא מדבר. כמו כן, על תהליך ההכשרה החדש למטפלים שלו שכולל ארס של צפרדע שמעלף אותך ומדמה תחושות של מוות.

צילום: רמי זרנגר

״אני אומר לתלמידים שלי, תשמעו, בסדנה מספר שבע אנחנו נוסעים לטיבט, אבל אני מבקש שתעשו רק את הטיקט הלוך", הוא מסביר. "חבל לעשות הלוך חזור, משום שאתה לא יודע אם אתה חוזר. שם אנחנו הולכים לחוות את המוות. רק אלה שחוזרים יכולים לקחת טיקט בחזרה. אז כאילו, זה מפחיד אותם״. סתם פחדנים.

לבוטו יש היום מרכזים בישראל, אנגליה איטליה ושווייץ, עם מאות מטפלים שהוכשרו לטפל בשיטות שלו, כשרוב החודש הוא בכלל נמצא באיטליה. ומטופלים מפורסמים מעולמות הרפואה והפוליטיקה הישראלית, כמו גם גורו כמו טוני רובינס, אולי המנטור הכי מפורסם בעולם, שהפך לפציינט, פרטנר עסקי וחבר קרוב. בזכותו גם נמנע רובינס מלעבור ניתוח מיותר. תור אצל בוטו זה משהו שאתם יכולים רק להזות עליו, עם שאמאן או בלי.

לכן גם עזב את החצי משרה שהחזיק כמצנתר בבילינסון, מה שבטח הוריד כמה אבנים מהלב של בכירי המחלקה הקרדיולוגית. בכל זאת, בוטו לא רק לקח להם פוקוס, הוא גם טיפל שם בדרכים לא שגרתיות. למשל, מה שהוא מכנה עפעוף. משהו שגורם לעיניים שלו כמעט להתהפך, דומה מאוד לתקשור, אבל במקום להתחבר לישויות הוא מתחבר דרך מה שהוא מגדיר כ״חוש השביעי״.

וכשעשית צנתור היית יכול...

״לדעת מראש מה מצב העורקים. הרופא היה מתקשר אליי מחדר מיון, 'בוא מהר, יש לנו בן אדם עם התקף לב נרחב שהולך למות'. הוא קורא לי לעשות צנתור. עוד לפני שראיתי את החולה, בזמן שהוא מתקשר אליי, אני מדמיין את הבן אדם מולי, לא ראיתי אותו אף פעם. בודק מה יש לו על ידי הטכניקה של העפעוף. נכנס בפנים לראות את הלב ומגלה שאין לו התקף לב״.

לא שגרתי לעשות מעין תקשור כדיאגנוזה לאדם שמגיע עם אולי התקף לב.

״הרופא מתעצבן מול החולה שהולך למות. אני אומר לו, 'אל תדאג, אין לו התקף לב', אבל מגלה שיש לו קרע בעורק שיוצא מהלב. אני יודע איך לעשות את הבדיקה הפיזית שתאמת את זה. אקו דרך הוושט. זו בדיקה פולשנית וכשאני מחליט לעשות אותה רואים את הקרע. משם לחדר ניתוח בריצה. 76 אחוז מהאנשים שמגיעים במצב הזה מתים בבית החולים. לוקח זמן עד שמגלים. צריך לעשות סי־טי, צנתור, בינתיים החולה הלך״.

השתמשת במתקנים של רפואה מערבית, חדר ניתוח, צנתור, באמצעים רוחניים. לא הייתה להם בעיה עם זה?

״עם החולה במילא אתה צריך לדבר. הם לא יגידו לך מה להגיד ומה לא להגיד. בזה שהתייחסתי לנפשו של האדם ודיברתי איתו יותר לעומק, אנשים היו רק מרוצים יותר״.

ניחוח אישה

בדרך כלל, מטפלים אלטרנטיביים מנסים להתחזות לרופאים על ידי תארים מזויפים או סתם כאלה שניתנו על ידי אוניברסיטת שקר כלשהו. אצל ד״ר בוטו זה הפוך. הנה קרדיולוג בכיר שעובד במוסד רפואי נחשב שחותך הצידה.

וכמו כל דבר שקשור לבוטו, 61, גם הראיון הזה לא ממש מתבצע בצורה קונבנציונלית. הוא מורכב משאלות ותשובות רגילות וטיפול בפציינט שהסכים שאתאר את ההליך שהוא עובר מבלי לחשוף את שמו. לפציינט יש סרטן מסוג מלנומה.

״אתה יודע מה זה גידול סרטני?״ הוא מתחיל בשאלה. ״גם אם תשאל לא תבין. למה? כי הרפואה לא יודעת. הם יגידו לך שסרטן זה אויב שצריך לרצוח ולהרוג. בגלל זה הצהירו מלחמה נגד הסרטן. ואיפה שיש מלחמה יש הרוגים ויש פצועים. האם זו הדרך הנכונה לטפל בבריאות? על ידי הצהרת מלחמה?״

אז מה אתה מציע שהחוקרים לא הבינו?

״קודם כל צריך להבין מה זה גידול סרטני. הגידול זה לא אויב שצריך להרוג, אלא משהו שצריך לעזור לו. אלה תאים שמתרבים ונמצאים במצוקה. באפריקה אין להם מה לאכול ולשתות אבל עושים מלא ילדים. אתה אומר, 'דבילים, הם לא יודעים שאין להם מה לאכול? למה הם צריכים לעשות הרבה ילדים?' זה המנגנון שלהם להישרדות. בעל חיים ככל שהוא חלש יותר, ככה הוא מפריש יותר צאצאים. לא רק זה, אחוז הילודה עולה בשעת מצוקה בקרב בני אדם״.

איך זה מתקשר לסרטן?

״מה זה תא? זה בעל חיים. אם בעל חיים במצוקה ‑ הוא מתחיל להתרבות. אם אני רוצה לפתור את הבעיה באפריקה, במקום להרוג את הילדים, כי אין מספיק אוכל לכולם, אני הופך אותם לעשירים. עובדה שכל העשירים בעולם לא עושים ילדים״.

אז איך אתה מתרגם את זה לסרטן?

״מה נותן אנרגיה לתא? ניוטרונים. וחומרים אנטי־אוקסידנטים נותנים את הניוטרונים שלהם בלי שהם בעצמם יהפכו לרדיקליים חופשיים. אז צריך לאכול הרבה חומרים כאלה. מיצי ירקות. קפה, אבל בחוקן, לא בשתייה. בחוקן הוא נספג בכבד ואז עובר למעי הגס״.

איפה עושים חוקן בקפה?

״בבית. אני בעצמי כבר יותר מעשרים שנה עושה חוקן קפה״.

כל בוקר, במקום אספרסו?

״אני קורא לזה קפה הפוך, במקום למעלה, אני עושה למטה. אבל פעם בשבוע. פעם הייתי עושה כל יום. קפה רגיל אני לא שותה. רק אם אני באיטליה, קפה אספרסו אחרי ארוחה״.

מדהים.

״זה נותן לך 30־40 אחוז יותר אנרגיה. אני הולך לחדר כושר, אחרי חוקן קפה, וזה מגדיל את המסה של השריר. יש רמת חיוניות גבוהה. ההגנה שלך נגד גידולים סרטניים זה רמת חיוניות גבוהה. ככה אפשר לאתר אנשים בטרם עת. עשיתי מכשיר שמודד את רמת החיוניות והסטרס של הבנאדם. אתה יכול לעשות סריקה ולגלות אנשים בסיכון. לכל משבר יש כתובת מאוד ספציפית בגוף. אני מפחד למות? זה פוגע לי בריאות. אני מפחד מנזק גופני? זה פוגע לי בלבלב. אני מפחד מביקורת, זה פוגע במעי הגס. היה לי משבר פרידה, זה פוגע לי בלב״.

מה המקרה הכי מטורף שטיפלת בו?

״אישה שהשתתפה בסדנה, יש לה רגישות לגבינות עם עובש, כמו פרמז׳ן. וכל פעם היא מריחה את הריח, היא מרגישה שהיא הולכת להתעלף. בחילות, מרגישה ממש רע. הלכה לפסיכולוגים, עשתה טיפולים וזה, לא עזר״.

אוקיי. זו בעיה ממש מוזרה. אז שלא תאכל גבינות כאלה.

״כן, אבל היא מריחה. יושבת ליד השולחן, פתאום אנשים שמים פרמז'ן על הספגטי. היא איטלקייה״.

מה עשית?

״החזרתי אותה אחורה לגלגול קודם. ואז היא רואה את עצמה כנער משוטט ככה בשדות ונפגש עם איזו בחורה שהיא יותר מבוגרת ממנו, והיא מתחילה איתו מבחינה מינית, ואז היא רוצה שהוא ילטף אותה, כן? וגורמת לו כאילו לרדת לה, והיא תופסת את הראש שלו בכוח והוא נחנק ומת״.

ממה? מזה שהיא תופסת אותו בכוח?

״תופסת אותו על איבר המין שלה והוא נחנק שם״.

וואו.

״והיא, למעשה, כנער מתה עם הריח הזה״.

אז למה דווקא זה חוזר לה בגבינות עבשות?

״משום שהריח של ההפרשות שלה היו כמו הגבינות״.

רגע, והצלחת?

"אחרי שסיימנו את הטיפול אני נותן לה את הגבינה, היא אוכלת ואומרת 'וואו, זה טעים'. על המקום זה נעלם. על המקום״.

מה תגיד לאנשים שחושבים שאתה שרלטן.

״לפני שהתראיינתי פעם לאושרת קוטלר, באו אליי מבית חולים והזהירו אותי: היא הולכת להציג אותך כשרלטן הכי גדול בארץ. אמרתי להם, 'אם אני שרלטן, חייבים להראות את זה'. זה חובה״.

זה אומר שבבית החולים חשבו את זה עליך במידה מסוימת.

״אבל אחר כך, אותם מנהלים פנו אליי כדי לבקש טיפולים או כדי שאראה בן משפחה שלהם, לעשות פרוטקציה למישהו שמכירים״.

אבל לא כולם בממסד הרפואי מתלהבים. ב־2004 בוטל כנס בנושא טיפול בחרדות, פוביות ואובססיות, שבמהלכו אמור היה בוטו להדגים על חלק מהנוכחים את השיטות שלו למיגור התופעות. לאחר פניית כתבת “ידיעות אחרונות”, שתהתה לגבי הפגיעה בפרטיותם של המשתתפים, הבהיר משרד הבריאות כי מדובר “בזילות מקצוע הרפואה”.

הספרייה הקוסמית

בוטו, נשוי פלוס שתיים, הכיר את אשתו באיטליה, כשלמד שם רפואה. ״אשתי מלמדת ספרדית ואיטלקית. היא ספרדייה, נוצרייה. יש לנו שני ילדים. אחת בת 29, קלינאית תקשורת. הבן בגיל 26, עושה דוקטורט באפיגנטיקה בגרמניה״.

הוא נולד למשפחה מוסלמית מנצרת. אביו עבד בעיריית נצרת על מכבש אספלט, אמו תופרת. "איבדתי שני אחים בגיל צעיר ממחלות זיהומיות, דלקת במוח ומחלה זיהומית אחרת".

הסיבה שלמדת רפואה קשורה גם לזה?

״לא. אהבתי רפואה מאז ומתמיד, בגיל צעיר ממש הייתי פותח צפרדע ועושה לה ניתוחים״.

לא במסגרת לימודית?

״לא, לבד. רציתי לדעת איך זה עובד, איך זה מתפקד. אבל נקודת המפנה האמיתית הייתה כשהתחלתי ללמוד רפואה בטורינו״.

למה שם ולא בישראל?

״עשיתי בחינה פסיכומטרית והיא הייתה מאוד נמוכה, אני חושב שבגבול של מפגר. לא הבנתי בכלל מה זה הבחינה הזאת לפני שניגשתי אליה. הכל צורות ושאלות מוזרות, וכמובן העברית שלי גם לא הייתה עברית – למדתי בנצרת, הכל בערבית, אז לא הבנתי כלום. אמרו לי, תשמע, רמת האינטליגנציה שלך לא מספיק טובה כדי ללמוד רפואה. ואמרתי, אני רוצה ללמוד רפואה בכל מחיר. אבל לא היה לי כסף לזה. אז התחלתי לעבוד. בבניין, בקטיף, בבתי מלון״.

מה העבודה הכי גרועה שעבדת בה?

״מה שאז חשבתי שהיא הכי גרועה, מסתבר שהיא הכי טובה, שזה עבודה בבניין. עבודה קשה. לקום מאד מוקדם, בחורף, בקיץ – שם אתה מרגיש בעצם שהקושי הזה ממש מזכך לך את הנשמה. אחר כך, כל עבודה אחרת, נראה לך שאתה לא עובד בכלל״.

אתה אומר, מה זה לעבוד בחדר מיון.

״חדר מיון זה כלום. אני רואה את הבן אדם, מזהה את הבעיה, ונותן לו את הטיפול. לא התאמצתי אפילו. בכל מקרה, עבדתי וחסכתי כסף בבניין אבל כשהגעתי לשעת האמת, לא היה מספיק. אז המשפחה התלכדה והם החליטו שהם רוצים לתמוך בי ללמוד רפואה באיטליה. והתקבלתי. כשסיימתי חזרתי לכאן, עשית את הסטאז’ עם התמחות בפנימית בבלינסון ועברתי לקרדיולוגיה״.

למה דווקא קרדיולוגיה? כי רוב האנשים מתים מהתקף לב?

״הבנתי שהתפקיד שלי זה לפתוח את הלב של אנשים״.

במובן המטאפורי.

״במובן המטאפורי, ממש לפתוח להם את הלב ולתקן להם את הלב השבור. משברי פרידה חוסמים את העורקים. זאת המסקנה הסופית שלי אחרי 30 שנה של צנתורים״.

אז כשמדברים על כאב לב...

״זה אמיתי. יש קשר ישיר בין משברי פרידה למחלות לב״.

ואיך הפכת מרופא למה שאתה היום?

״מול האוניברסיטה הייתה חנות ספרים וקניתי ספר של היפנוזה. התחלתי לעשות היפנוזה לסטודנטים. לחברים. וזה עבד. הייתי שם מחק של עיפרון על היד בזמן היפנוזה ואומר לו, זאת סיגריה, שורפת לך את היד. ומעיר אותו. אחרי עשרים דקות, נהייתה לו שלפוחית, כאילו ששמתי סיגריה ושרפתי את המקום. אז הבנתי שאני יכול להשתמש בזה גם בצורה חיובית. בוא נראה אם אנשים עם בעיות, שיש להם יבלות למשל, אני יכול לרפא׳.

״התחלתי לטפל ביבלות בהיפנוזה. באותו זמן למדתי בבית ספר לרפואה שיבלות זה מחלה וירלית. וירוס. אמרתי רגע, איך היפנוזה יכולה לרפא וירוס? ואם היא יכולה לרפא וירוס, למה היא לא יכולה לרפא אסטמה? או גידול סרטני בשד? התחלתי לשאול את השאלות״.

ומה ענו לך?

״שזה פלצבו. אמרתי יופי, תסבירו לי בבקשה איך זה עובד. מסתבר שאין הסבר. אבל אם גיליתי את המנגנון, במקום שיהיה לי רק 30% מהאנשים עם אפקט פלצבו חיובי, שגם אם אתה לא נותן להם שום דבר מבריאים, אני אנסה לתפוס שבעים אחוז, שמונים אחוז. אני אעשה להם פלצבו והם יבריאו. ואז הבנתי בעצם שהיה מימד חסר. המימד האנרגטי. והתחלתי ללמוד להשתמש במטוטלת, לשאול את מטוטלת ולקבל את התשובה. היום כבר עברתי לטכניקה של העיפעוף. במקום שאני אשאל את המטוטלת, אני מעפעף, כן או לא. אם זה כן אז זה מעפעף. אם לא, זה לא מעפעף״.

זה סוג של תקשור?

לא. זה לא תקשור. תקשור זה כשאתה יוצר קשר עם ישויות רוחניות. אני בעצמי מתוקשר היום, לא מתקשר. מצאתי את הקוד למקור של האינפורמציה. בצורה מטאפורית אפשר להגיד שזאת הספרייה הקוסמית. יש ספרייה קוסמית שמכילה את כל האינפורמציה״.

על הכל?

״היא יודעת הכל עליך. הכל על היקום, את כל החוקים האלוהיים, הכל״.

אז יש לך את הידע לשאלה למה הגענו לפה, מהי המטרה הגדולה של הקיום האנושי. תפתיע אותי.

״הגענו לכאן לעשות השתלמות. באתי לחיים כדי ללמוד, להתקדם ולהתפתח. עכשיו, איך אני יודע מה אני צריך ללמוד? יש שתי דרכים. הדרך הראשונה היא הדרך של האושר. כשאתה עושה דבר באהבה, אתה מאושר ורוצה לעשות אותו עוד פעם. הדרך השנייה זה דרך הסבל. הסבל בא ללמד אותי מה אני צריך לתת לאחר. ואז יוצא לך שהחיים פשוטים יותר. אתה אומר, אני לא יודע מה הדרך שלי בחיים, מה הייעוד שלי, אני אבוד. מאוד פשוט, הייעוד שלך, תוכל למצוא אותו איפה שיש אושר, זה הכיוון הנכון, וכשאתה עושה דבר באהבה, אתה מאושר, והדרך השנייה זה הסבל״.

תסביר.

“נגיד שאני סובל מזה שאמא שלי לא נתנה לי אהבה. אני אומר, אבל מה אני אשם? אני ילד קטן, אמא לא נתנה לי אהבה. אבל אמא לא נתנה לי אהבה בכדי ללמד אותי לתת קודם כל אהבה לאמא שלי. למה? אני מבין בדיוק מה זה חוסר אהבה, אני מבין בדיוק מה זה להיות בלי, ואז אני מבין גם שאמא לא נתנה לי אהבה משום שגם היא לא קיבלה אהבה. והבנתי שאני בחרתי באמא שלי בגלל החוסר אהבה שקיים אצלה, והיא המורה שלי כדי ללמד אותי איך לתת אהבה לאדם שאין לו אהבה. לכן ההורים לא אשמים בכלום. אני לא יכול להאשים את האוניברסיטה שהיא קשה. אם הלכתי ללמוד רפואה, ברפואה יש גם בחינות של רפואה. נכון? אם בחרתי את ההורים האלה, אני בחרתי את האופי שלהם, אני בחרתי את המוגבלויות שלהם”.

ועדיין רוב האנשים הולכים לפסיכולוג ומאשימים את ההורים בזה שהם עשו להם ככה וככה.

“נכון. ולא נתנו לי אהבה, ולא עשו לי. וזה רדיקלית משנה את ההתייחסות למשברים הנפשיים. אני לא צריך ללכת ולעמוד מול ההורים, להגיד להם מה הם לא נתנו לי ‑ אני צריך ללכת להורים ולתת להם מה שהם לא נתנו לי. ואז אני עושה את השינוי וגורם גם להורים שלי לעשות שינוי. ככה אני עושה עבודה כפולה״.

למרות שאתה נגד, מתי חייבים לקחת תרופות?

״תראה, יש הוכחות מדעיות שתרופות כמו אספירין למשל, יכולות למנוע באחוזים מסוימים התקפי לב, יש לנו תרופות אחרות שמצמצמות הפרעות קצב ומורידות את השפעת מערכת העצבים המרכזית, המתח על הלב, אז נותנים את התרופות האלה״.

ואתה בעד זה?

״בוודאי. אני נגד הדברים שמטפלים שטחית ולא נותנים תוצאות״.

מה למשל?

״לדוגמה, כשאתה הולך לרופא ואומר לו, תשמע, כואבת לי הברך. אז מה הוא נותן לך? נוגד כאבים. האם הוא שאל למה הברך כואבת? האם שאל למה ברך ימין ולא ברך שמאל? הכאב הזה הוא מעין נורה שמהבהבת על כך שבנפש יש איזו בעיה מסוימת".

אז אם כואבת לי הברך והרופא לא יודע למה, אני צריך ללכת לפסיכולוג?

״היום יש לי כלים יותר טובים ממה שלמדתי רק ברפואה, ואני יכול לחבר את הבנאדם עם המשבר שהוא עבר בשנה מסוימת, שגרם לו לחסימה אנרגטית, שגרמה להתכווצות בשרירים למעלה ולמטה וזה היווה מעמסת יתר על הברך. ואני נגד משככי הכאבים משום שאני מונע מבן אדם ללמוד מה עומד מאחורי הבעיה. אתה יודע ש-90% מהאנשים שמגיעים לחדר מיון עם כאבים בחזה, לא מוצאים להם שום בעיה? והסימפטום הזה הוא מאד חשוב. לו היינו מעבדים את המשבר פרידה שהיה במשפחה, שגרם למועקה הזאת, היינו מונעים ממנו להפוך למחלה פיסית בעתיד. לזה קוראים מניעה. זאת המניעה האמיתית, לא שאני עושה ממוגרפיה כל שנה״.

חיסנת את הילדים שלך?

״כן. אבל אם אתה שואל אותי למשל, חיסון של גידולים בצוואר הרחם לנערות, וירוס הפפילומה, אז לא צריך. למה? אין לנו עדות מדעית שזה עוזר. תביא לי מחקר אחד, אחד, שמוכיח שזה מוריד מהשכיחות של גידולים סרטניים בצוואר הרחם, אני הראשון שאומר לך, תעשה חיסונים. מחקר אחד. אחד. אנשים לא יודעים את זה״.

אז למה לדעתך עושים את זה בכל זאת?

״יש אינטרסים אחרים. תראה, חיסונים הם תעשייה כלכלית אדירה״.

מה לגבי תרופות פסיכיאטריות?

״אני אספר לך בדיחה ותבין. פסיכיאטר חבר שלי אמר לי, יש ארבעה סוגים של רופאים. הרופא הפנימאי יודע הכל ולא עושה כלום. כירורג יכול לעשות הכל, אבל לא יודע כלום, ויש פסיכיאטר שלא יודע כלום ולא עושה כלום, ויש פתולוג, שיודע את הכל ועושה הכל, אבל יותר מדי מאוחר. לשאלתך, עד היום לא מבינים מה זה בעיה פסיכיאטרית. לא קיים. מה זה סכיזופרניה?״

כולם יודעים מה זה. בטח לך יש הבחנה אחרת.

״זה לא בעיה בכימיה של המוח בכלל, זה השפעה רוחנית חיצונית על הבן אדם. מה שבדת, בתרבויות העתיקות הבינו מזמן כמצב של דיבוק: נכנסה בו ישות זרה, התחיל לדבר בצורה זרה, התחיל לא להכיר את האנשים שמסביבו. מה שהעם הפשוט הבין, הפסיכיאטרים עדיין לא הבינו, רק מתחילים עכשיו. בבאר שבע עשו עבודה מעניינת במחלקה הפסיכיאטרית, ראו שהטיפול הטוב ביותר לחולים עם פסיכוזה זה לשלב אותם בטיפול עם הדרווישים. מה זה דרוויש? זה רופא עממי שמגרש את השדים אצל הבדואים. ויש תוצאות הרבה יותר טובות כשמערבים את הדרווישים בטיפול״.

אתה אומר שגירוש שדים יותר טוב מתרופות פסיכיאטריות?

״לא רק את זה. דברים יותר פשוטים, כמו דיכאון למשל. דיכאון זה לא מחלה. דיכאון זה תגובה של המערכת, שמטרתה לשמר המעט אנרגיה שיש. זה תגובה הגנתית. המערכת התרוקנה מבחינה אנרגטית ומתחילה לתפקד בצורה מינימלית. מספיק להחזיר חיוניות לגוף ‑ אתה מטפל בדיכאון. דיכאון זה תגובה הגנתית. תטפל בסיבה. מה גרם לבן אדם להיות בדיכאון. ולא עושים את זה״.

רב הנסתר

אתם מצטרפים אליי כעת לטיפול בפציינט שאותו בוטו מחזיר אחורה לרגע שבו מת בגלגול הקודם שלו. המטרה היא להבין מה הצלקת הנפשית שנגרמה בעקבות האירוע. בהתחלה הוא שואל אותו על ניצול מיני שעבר בילדות, או שאולי ניסה לחדור לבת זוגו בגיל 18 רקטלית, שאלות על ילדותו, על פחדים מהחושך.

אחר כך הוא מעמיד אותו כך שהוא נשען מעט על בוטו, ומבקש ממנו לשחרר את שרירי הידיים. בוטו אוחז בו כשעיני הפציינט עצומות והוא מתנדנד כמו בטראנס. הוא מספר שהוא יחזיר אותו לגלגול קודם כדי שיוכלו לראות איך הוא מת בעבר. "בעזרת טכניקה בשם טי־טי־אר־טי. נעשה את זה עכשיו״.

הוא מבקש מהפציינט לחשוב על עצמו כילד, מבקש שיתאר את התמונה שהוא רואה. הפציינט מספר שהוא נמצא בבטן אמו. בוטו שואל אותו על ההרגשה, על הצבעים שהוא רואה, מחזיר אותו לאחור, לזמן אחר, למציאות אחרת.

הוא שואל על הנוף והפציינט מתאר נוף מדברי. הפציינט, יהודי כבן 30, מתאר את עצמו כבדואי כבן 50 שכנראה נמחץ שם תחת מפולת סלעים. הוא מספר שבשמיים הוא קיבל משימה - לעזור לאנשים. בוטו מחזיר אותו שוב לשלב הלידה שלו, הפציינט טוען שהפעם, בניגוד לפעם הקודמת, הוא נולד בתחושה טובה יותר, הצבעים טובים יותר, והאמא נותנת לו חלב בניגוד לפעם הקודמת שבה נולד והרופאים הרחיקו אותו ממנה. כשבוטו מסיים את הסשן הפציינט מבהיר – הוא היה בהכרה כל הזמן, לא בטראנס, לא הופנט, פשוט סיפר את הדברים שעלו בראשו בערנות מלאה.

בוטו טוען כי הוא מכיר את חייו בלא פחות משלושה גלגולי חיים. ״מה שמעניין הוא שבגלגול האחרון הייתי רב יהודי בעיראק. חיפשתי את הרב הזה, ידעתי את השם שלו, מתי נולד, מתי מת. ואיך הוא מת״.

איך הוא מת?

״בתאונת חמור. בדרך לבית כנסת. התהפכה העגלה. ראיתי את זה במדיטציה. מתברר גם שכתבתי ספר בשם ׳ציצים ופרחים׳ שאפשר למצוא באינטרנט. כתבתי אותו בגלגול הקודם״.

איך זה שלדעתך התגלגלת מרב יהודי לרופא ערבי?

״משום שבגלגול הקודם עשיתי דברים לא קונבנציונליים. הספר הזה, 'ציצים ופרחים', הוא בעצם אינטרפרטציה שונה של התורה. והרבנים האחרים לא אהבו את זה וקמו נגדי. אני באתי להיוולד במדינה יהודית כערבי. ואני עוסק בדברים שהם לא קונבנציוליים״.

כמו אז.

״אבל יש לי את ההגנה בהיותי ערבי. למה? כי לפני שתוקפים אותי חושבים פעמיים על מנת שלא יואשמו בגזענות״.

הפציינט יוצא מהחדר ובוטו ממשיך. ״מה זה רווחה? זה ההגדרה של בריאות", הוא אומר. "זה שאתה לא חולה לא אומר שאתה בריא. רווחה זה מצב רוח שבו אדם מרגיש שהוא מיישם את השאיפות שלו בחיים עם תחושת אהבה, אושר ושחרור. וזה הסוד של הבריאות. ברפואה, לנפש אין מקום בכלל. כל האנשים ברחוב יודעים שיש קשר. כולם. רק ברפואה לא יודעים. מה שאנחנו עושים ברפואה זה לטפל באנשים ולהפוך אותם לחולים כרוניים. ב־2025 מחצית מהאוכלוסייה יהיו עם מחלה כרונית אחת לפחות״.

מה אתה ממליץ לפציינט שהיה פה לעשות?

״לשתות מיצי ירקות, לעשות פעילות גופנית כדי לפתח שרירים, לעשות חוקני קפה, ולא לשפוך זרע״.

בכלל?!

״בכלל״.

בלי סקס?

״שמעת אותי אומר לא לעשות סקס או לא לאונן?״

איפה עוד שופכים זרע?

״יש הבדל בין אורגזמה ובין שפיכה״.

טוב לדעת.

״בצרפתית קוראים לזה, המוות הקטן. כל פעם שגבר שופך, משהו ממנו מת. אדם שם את כל התמצית שלו בתוך הנוזל. כמו שהצמח שם את כל התמצית שלו בתוך הזרעים שלו. החיוניות שלך נגמרת״.

אז מה עושים?

״יש טכניקה של הגעה לאורגזמה בלי לשפוך. בינתיים, עד שתלמד יש נוסחה. עושים גיל, כפול 2, חלקי 10, כל כמה ימים מותר לך לשפוך. אם אתה בן 20 זה משהו, ובן 40 דבר אחר. גבר בן 40 מותר לו לשפוך זרע פעם בשמונה ימים״.

וואלה.

״אבל זה לאנשים במצב של בורות. בן אדם לא צריך לשפוך בכלל, הוא צריך ללמוד את הטכניקה״.

רגע, אתה מדבר על טנטרה.

״בדיוק. מה זה טאו של המין הגברי? זה מלמד אותך איך להגיע לאורגזמה בלי לשפוך. אתה שולט בשריר השפיכה. יש שרירים שהם לא רצוניים. למשל, אתה יכול להרים רק את הגבה השמאלית? אתה לא יכול. האישה, איך היא מתרגלת כיווץ סוגרים, שמה ביצה סינית. אתה מבין שהכל מחובר עם הכל. זאת הרפואה האמיתית והנכונה״.

בכמה זה מקצר לי את החיים?

״תלוי כמה אתה שופך״.

הרגת את תעשיית הפורנו בכמה מילים.

״תחשוב על התחושה שלך אחרי שאתה שופך. תחושה מזויפת של רגיעה. אתה מאבד את הכוח שלך. אתה נרדם. הולך לישון. במין הנכון אתה מלא חיוניות תמיד״.

איפה למדת את זה? בהודו?

״לא, קודם כל הרגשתי על עצמי. כל פעם שאני שופך אני שפוך. כאב ראש, כאבי גב, לא מרגיש טוב. לפעמים שלושה ימים אחרי זה״.

לא מוגזם קצת?

״חשבתי שזה מהכרית. אף אחד לא מקשר לסקס. הרי זה טוב, אתה מחפש את זה, אתה רוצה את זה. אתה לא מקשר שהכאבי גב קשורים בזה בכלל. או דלקות בשקדים. או כאבי ראש. חולשה. מגיל 20־22 הבנתי שיש משהו. ואז התחלתי לעשות ניסויים. האם אני יכול לענג אותה ואני נסוג לפני שאני שופך. הייתי מסיים עם תחושה שאני עכשיו רוצה מין״.

בטח, כי לא גמרת.

״מה עשיתי, התמקדתי בה ולא בי. רציתי להביא אותה למצב של סיפוק. אני מאושר שעשיתי לה טוב ומלא חיים וחיוניות. רוצה עוד מין? בבקשה. רוצה לעשות מין שעה? בבקשה. כמה שאת רוצה. ואז חוויתי אורגזמה אחרי אורגזמה, כמה שאתה רוצה. הדבר החשוב הוא החיבור. האורגזמה זה לא השיא של התענוג, אלא הסוף של התענוג״.

מה התזונה שלך? אתה אוכל בשר?

״מעט מאוד. בעיקר כבש וגוזלי יונים״.

גוזלי יונים? לא אכזרי קצת?

״ופרגיות לא? טעמת פעם גוזלי יונים?״

לא.

״אין מודעות לזה, במגזר הערבי דבר ראשון שמביאים למחרת החתונה זה גוזלי יונים ממולאים. מדדתי חיוניות של סוגי בשר שונים, ושום דבר לא מתקרב בחיוניות שלו לגוזלי יונים״.

וכבש?

״כבשים שבאים מהבדואים הם יותר אנרגטיים״.

אתה אוכל רק מה שאנרגטי?

״אני אוכל דברים אנרגטיים. הבשר אצל הערבים בכפרים הוא הטוב ביותר. ככל שהגידול יותר משפחתי ‑ החיוניות של הבשר יותר גבוהה. הבשר שנמכר בסופר עבר תהליך של כשרות. המלחה. המלח סופג את הדם ואת המים ואת האנרגיה של הבשר. זה בשר ללא אנרגיה. משום שמוציאים את הנשמה החייתית מהבשר. ללוחמים בימי הביניים היו נותנים לאכול בשר נא כדי להגביר להם את האנרגטיות״.

שאמאן על הזמן

ד״ר בוטו הוא גם שאמאן. לוקח קבוצות למקומות בעולם ועושה איתם סמים פסיכדליים כמדריך רוחני. ״למשל, הולכים לברזיל ושותים איוואסקה״ הוא מסביר לי.

תגיד, זה לא מפחיד? לקחת אנשים ולתת להם סם הזיות. והכל על אחריותך.

״קוראים לזה צמח מרפא. אתה קורא לזה סם הזיות. זה לא סם ולא הזיות. למה זה לא סם? משום שאין בו שום תכונה של סם. הוא לא גורם לך להיות היי, הוא לא מפתח תלות, אתה לא רוצה כאילו לקחת את זה עוד פעם״.

אין סכנה בזה?

״יש. לכן אתה עושה את זה במסגרת הנכונה, בהכנה נכונה. בתוכנית שלי, כהכנה להיות מטפל, חובה לעבור גם את החוויה הזאת״.

איך הגעת לזה?

״זה התחיל כשעשיתי התמודדות במשך 21 יום בחושך, חוסר שינה וצום״.

מה, היית בכלא הוייטנאמי?

״נכון, זה כמו בצינוק. עשיתי את זה בכוונה״.

למה?

״ילדים היו באים אליי ואומרים לי שהם רואים ישויות, מדברים איתן, שיש להם חברים, וההורים שלהם אומרים שזה לא אמיתי. ואני האמנתי שזה אמיתי, אבל אתה אומר, אני כילד לא ראיתי את זה, אני רוצה לראות. אז עשיתי את מה שאמרתי לך. ביום העשירי הכל נפתח לי בחושך, נעשה אור מלא, בלי לקחת שום סם ושום הזיות ולא כלום״.

רק מחוסר שינה?

״נכון. מנעתי מהחושים שלי גירוי, ואז הם נעשו הרבה יותר רגישים. אחרי זה ראיתי באינטרנט אנשים שמספרים דברים דומים למה שראיתי, אבל הם אומרים שלקחו משהו, שתו איזה תה. אמרתי, מה זה התה הזה? חיפשתי, הגעתי לבני שנון, הפסיכולוג מירושלים, שכתב ספר על האיוואסקה. הוא אמר, ׳תשמע, בדיוק עכשיו, עוד חודש או חודשיים יש איזה כנס ראשון באיקיטוס, בפרו׳. את הטקס הראשון עשיתי באמסטרדם, טקס אינדיאני כזה, ואחר כך נסעתי לאיקיטוס, וכל שנה הייתי הולך לכנס הזה, כנס לפסיכיאטרים, למרדימים, לרופאים, אבל בכנס עצמו גם מופיעים שאמאנים שבאים לשכנע אותך ללכת לעשות איתם טקסים. והתחלתי ללכת עם שאמאנים לטקסים. והבנתי שאת זה אני לא צריך לעשות״.

למה?

״הבנתי שהם מתעסקים עם רוחות נמוכות, של עולם השדים, שהם רק הסחת דעת. הייתה לי תחושה חזקה בלב שאני צריך לעבור לברזיל. ראיתי תמונה של מקום בברזיל בגוגל. אמרתי, שם אני הולך לעשות את הטקסים. לא הכרתי את המקום, קבעתי איתם, לקחתי ישר שתי קבוצות לשם. מאז אני עושה את הטקסים שם. בלי שאמאן. כרגע זה רק למטפלים, אבל בשלב השני אקח אנשים עם בעיות פסיכיאטריות. משום שעליהם יש את ההשפעה הרוחנית ובהם אנחנו רוצים לטפל בצורה אחרת. דרך אגב, יש איזו חוויה שעכשיו הכנסתי אותה גם בעניין של ההכשרה למטפלים, זו חוויית המוות. על ידי שאיפת רעל של צפרדע מקסיקנית״.

התחלת גם להרוג אנשים?

״אתה מרגיש איך שאתה מתפורר ממש והופך להיות אור. כמובן, לא עושים את זה לבן אדם שלא מוכן לדבר הזה. לחוות את החוויה של המוות״.

מה קורה לו פיזית?

״הוא מאבד את ההכרה. הוא לא מת. הוא עם דופק. אבל הוא חווה את החוויה במהות״.

סוג של מוות קליני, אבל לא באמת לעבור מוות קליני.

״נכון. נכון״.

מה קרה בפעם הראשונה שעשית את זה?

״הפכתי להיות אור ממש. ראיתי את האור האלוהי. רבע שעה, 20 דקות״.

ואחר כך?

״אתה חוזר לעצמך. עשיתי את זה כבר שלוש פעמים".

איך בכלל משיגים את הצפרדע הזאת?

״שאמאנים שמגיעים ממקסיקו מביאים את זה״.

זה חוקי?

״האמת שזה לא ידוע. גורלו עדיין לא עלה לכותרות כדי להגיד חוקי או לא חוקי. זה יחסית חדש״.

איזה עוד דברים אתה עושה? צפרדעים, איוואסקה, מה עוד יש ברפרטואר?

״פטריות״.

מג׳יק מאשרומס?

״כן. לוקחים את זה בארץ, בברזיל״.

איפה משיגים בארץ פטריות כאלה?

״מגדלים כאן״.

איפה?

״בתל־אביב, איפה שאתה רוצה. מלא״.

איך זה עובד עם הפטריות?

״כמו עם האיוואסקה, זה טקס. גם אני שותה. ואז אני ניגש אליך, וכולם יושבים במעגל, יכולים להיות 30 איש, 25 איש״.

איזה סוג של אנשים באים לזה?

״מטפלים. פסיכולוגים, רופאים, מטפלים אלטרנטיביים״

יש רופאים שעבדו איתך בבילינסון שעברו את הדבר הזה?

״יש לי עכשיו רופאה שהייתה בשניידר, ויש רוקחים ויש פסיכולוגים, ויש אפילו פיזיקאים ועורכי דין״.

אני מכיר אנשים שאכלו פטריות והשתגעו. למה?

״משום שבעצם אתה נכנס לעולם הרוח, שיש בזה סיכון. למה מנעו מאנשים להתעסק בקבלה לפני גיל 42? בדיוק מאותה סיבה״.

ואם יקרה להם משהו?

״אני שם בדיוק בגלל זה״.

ומה אתה יכול לעשות?

״אני מוציא את הישויות״.

קרה שמישהו הגיע לאיזה מצב קשה?

״בוודאי, וזה חלק מהתהליך. זה קורה בכל סדנה. גם בלי איוואסקה זה קורה, אפילו בשיטה אנרגטית. מישהו שנכנס בו שד ממש. הוא הופך להיות אגרסיבי, מוציא את הניבים שלו, כאילו שהוא רוצה דם, רוצה להרוג״.

ומה אתה עושה?

״מוציא אותו מזה עם התפילה״.

היית רופא קרדיולוג, שאמאן של איוואסקה, ליקקת צפרדעים, לקחת פטריות, החזרת גלגולים, עשית לאנשים שטיפה אנרגטית, היפנוזה. מה הבנת מכל זה על מחלות?

״בן אדם לא יהיה חולה אף פעם אם אין לו את הנטייה למחלה. אנשים נחשפו לקרינה בצ'רנוביל, אבל לא כולם חלו. איך זה? למרות שהקרינה הייתה אותה קרינה. ולא רק זה, לא כולם חלו באותה מחלה. אחד חלה בקיבה והשני בלוקמיה והשלישי במלנומה. איך זה? משום שכל אחד חשף אצלו את הבעיה שהייתה קיימת אצלו״.

זה החליש את המערכת החיסונית?

״נכון. מה שהכי חלש אצלו זה מה שבא לביטוי. ולזה קוראים מחלה״.

טקס אייוואסקה. “הייתה לי תחושה חזקה בלב"