אנחת ההקלה שמשתחררת הבוקר בקרב הורים רבים מהולה כנראה בהרבה נשימות עמוקות של מתח ושל התרגשות. הפעוטות שנכנסים לגן חדש, הילדים שמתחילים כיתה א', המתבגרים שעושים צעד ראשון בתיכון, וגם אלה שממשיכים באותה מסגרת אבל צריכים להתרגל אליה מחדש בתום חודשיים ארוכים של חופשה – גורמים לנו ההורים להיות דרוכים. וגם להם, כמובן, לא קל.
איך עוזרים לילדים לשמור על נפשותיהם ועל בריאותם, איך מתחילים את שנת הלימודים ברגל ימין? אספנו עבורכם עצות חשובות לימים הקרובים.
כדאי לפנות ככל האפשר את הלו"ז השבוע – להיות זמינים לילדים, בכל גיל, לשוחח איתם, להקפיד על ארוחות ערב משפחתיות שיאפשרו להיות עם היד על הדופק, אומרות מדריכת ההורים אילנה כהנא מ"הורות באחריות" וטלי סגל, מייסדת "בו בזמן", בית התוכן לניהול זמן; ואם יש דאגות – לשוחח עליהן עם הגננות או המורות לא לפני הילד. חשוב להכיל גם את חששות הילדים עצמם, לשתף במידה בהתרגשות שלכם ולקחת לעצמכם "הפסקות תדלוק" שייתנו לכם כוח להמשך.
בין אם להורים יש זיכרונות נעימים וחוויות של הצלחה מימי בית הספר, בין אם לאו – חשוב לזכור שהילד הוא אישיות נפרדת וייחודית, ויש לאפשר לו להתחיל את לימודיו בלי משקעי העבר של ההורים. חשוב לזכור שלרוב הילדים הכניסה לכיתה א' היא חוויה טובה ומהנה, ורוב הילדים משתלבים בבית הספר בקלות ובהצלחה. ההכנה לכיתה א', מזכירה ד"ר ענת משה, מומחית בתחום לקויות למידה מגיל הגן ועד בוגרים, חברה באגד"ל, האגודה הישראלית של המומחים ללקויות למידה, מושתתת על ידע מצטבר מאז לידתנו כך שבכל הרצף החינוכי אנו לומדים ומתכוננים לאתגרי החיים, וההכנה הדידקטית וההדרגתית לקראת המעבר לכיתה א' ניתנת כבר בגן; הילדים מציירים, מעתיקים צורות, משחקים במשחקים מוטוריים, גוזרים ומשחילים חרוזים, לומדים מספרים ומניפולציות חשבוניות בסיסיות, לומדים תוכניות אוריינות שונות שמקדמות מודעות לשפה, לכתיבה וקריאה, מתרגלים הרגלי למידה ומשמעת. על אף הרצון הטבעי לגונן על ילדינו – מומלץ להשאיר את הלמידה הפורמלית לצוות החינוכי ולסמוך עליו. וכמובן, לשדר לילד שהאהבה ההורית אינה תלויה בהישגיו הלימודיים, בהצלחותיו או בקשייו.
"במחקרים שונים הוכח חד־משמעית שחסך בשינה, או שינה לא טובה, עלולים לגרום להפרעה משמעותית בתפקוד היומי שבאה לידי ביטוי באי־שקט ובעצבנות, בירידה במצב הרוח ובהפרעת קשב וריכוז. כל אלה עלולים להביא לקשיים בלמידה ולירידה כללית בהישגים", אומר פרופ' אביב גולדברט, מנהל מחלקת ילדים במרכז הרפואי סורוקה. לילדים בגיל בית ספר יסודי דרושות 11־10 שעות שינה בלילה כדי לתפקד היטב ביום הלימודים, ובגיל תיכון דרושות לפחות 9 שעות שינה. לכן כדאי לשוחח עם הילד ולהבהיר לו שעייפות בתקופת הלימודים תפגע בהישגיו בלימודים, לדרבן אותו להיחשף לאור השמש מיד עם ההתעוררות בבוקר (לטובת הפרשת מלטונין בשעות הערב והירדמות בשעה סבירה) ולהימנע משינה במהלך היום (ואם המתבגר מתעקש על שנ"צ – מקסימום 45 דקות ולא אחרי 5 אחר הצהריים), לבצע פעילות גופנית בת 45 דקות בשעות אחר הצהריים (ולא יאוחר מ־18:30) ולאכול ארוחת ערב כשעתיים לפני השינה.
רבים מההורים חשים כי עם כניסת ילדיהם לגיל ההתבגרות עליהם לקחת צעד אחורה ולאפשר לילדיהם המתבגרים לחוות עצמאות ונפרדות ולחיות את חייהם ללא הרבה התערבות בוגרת. לצד זה, מתרבים החששות ומתעצמים. לכן, אומרת אפרת ברנע, פסיכולוגית בכירה במרכז לבריאות הנפש של שירותי בריאות כללית ברמת חן, יש להמשיך ולדבוק בגישה פרו־אקטיבית בחיי בני הנוער ולשמור על מעורבות פעילה בתחומי חייהם השונים, אך כמובן, להתאים את אופן ההתערבות כך שיהלום את הצורך של בני נוער בפרטיות. כדאי להכיר את חבריהם הקרובים בשמותיהם, לדעת היכן הם גרים ומי ההורים שלהם, לדעת לאן הם הולכים יחד בערבים ומה אופי הפעילויות המשותפות שלהם ולהבין את דפוס האינטראקציות ביניהם, כולל ברשתות החברתיות. יש להמשיך להציב גבולות ולגבש כללי התנהגות ברורים בבית ומחוצה לו; גם אם הם משדרים התנגדות - הם זקוקים להרגשה שהם מוכלים ומוחזקים ושההורים הם הסמכות הקובעת. איך? בשיחות בגובה העיניים, בהגעה להסכמות ולהבנות ובהפעלת סנקציות כשהכללים מופרים. זכרו, קשה למנוע מבני הנוער להיחשף לסכנות העולם הגדול, לכן יש להקנות להם כלים להתנהלות נבונה: להדריך באשר לצריכה זהירה של סיגריות ואלכוהול, למשל, ולהסביר את הסכנות ברשת. המפתח, מציינת ברנע, הוא שמירה על ערוצי תקשורת פתוחים ועל זמני איכות ושיח הורה־ילד. צפויים לילדים הרבה רגעים של שברון לב, שמחות, אכזבות והתרגשויות, וכדאי שההורים יהיו שם כשותפים רגשיים, ילוו, ישקפו, ישמחו איתם ויעודדו אותם בעיתות עצב. השיח צריך להיות רגשי אך גם מעשי, כדאי לדבר עם המתבגרים על דרכי התמודדות נאותות וליצור יחד תסריטי פעולה לנוכח מצבים מסוימים.
ההתמודדות איתן היא חלק מהחיים והיא מחייבת התעסקות יומיומית לא פשוטה. מרגלית שילה, מנהלת קידום בריאות ורפואה משולבת בלאומית שירותי בריאות, ממליצה להקשיב לילד ולהיות ערים לקשייו, לא להעמיס עליו בחזרות על אותה שיטת למידה ועם זאת לא להיכנע לאותות המצוקה של הילד ולקשיים שלו – הזנחה רק תחמיר את המצב, לבחון סביבות למידה נוספות במידת הצורך, עד לאיתור תנאי הלימוד האופטימליים עבורו, ולהיעזר בטיפולי מגע, בהומאופתיה וכו' כדי לקדם את הילד לתוצאות מרביות.
כדי לחזק את יכולת הריכוז והקשב בשעות הלימודים כדאי לדחות את הסוכרים לשעות אחר הצהריים ולשלוח עם הילדים לבית הספר גרסאות מזינות של כריכים או קופסאות אוכל. דוד גדג', השף הראשי של אולם האירועים "גאיה" בצומת בית עובד ואבא לארבעה ילדים, מכין בכל בוקר את ארוחות היום לילדים, ומציע לצד הכריכים הקבועים לגוון עם משלוח קופסאות אוכל, שמאפשרות לצייד אותם במזונות ובארוחות שיחזיקו מעמד לאורך היום וגם לא ישעממו את התלמידים הרעבים. כך, למשל, כדאי לשלוח בתא אחד ירקות חתוכים (גזר, מלפפון, פלפל) יחד עם עגבניות שרי שלמות, אפשר לבשל פסטה ולפזר מעליה פרמזן עם מעט שמן זית וזיתים מחורצנים וזה מחזיק מצוין לאורך היום. אפשר גם לשלוח גרגירי חומוס, שעועית לבנה מבושלת, תרמילי סויה עם מלח ולימון שיחזיקו מעמד נהדר והם מזינים מאוד.
התזונאית אלמוג גולד, שגם מלווה משפחות בבניית תפריט בריא לאורך שנת הלימודים, מזכירה שאת הלחם לכריך יש להעדיף משיפון או כוסמין, ואפשר למלא אותם באבוקדו עם ירקות, ממרח פסטו עם צנוברים, סלט טונה עם מלפפון חמוץ, טחינה וחומוס ביתיים עם ביצה קשה, גבינת עזים עם ירקות, או ממרחי אגוזים טבעיים.
קרן אן גיימן, תזונאית ראשית במיזם keep it fresh של עמותת "עתיד פלוס", מציעה להכין ממרח שוקולד אגוזים ביתי (ערבבו ממרח אגוזי לוז במעט משקה סויה ללא סוכר, חצי כפית מייפל וכף קקאו עד למרקם המתאים), טחינה בצבעים (בזיליקום ופטרוזיליה יצבעו את הטחינה הגולמית בירוק, סלק יעשה אותה ורודה) שאליה כדאי לצרף ביצה קשה או חביתה, צזיקי מהיר (גרדו שני מלפפונים בפומפייה, תבלו במעט מלח ופלפל, הוסיפו 2 כפות גבינה לבנה, כף שמן זית, מעט שמיר ושום כתוש), או אנטיפסטי (את הירקות כדאי כמובן לצלות ערב קודם בתנור) עם מעט פסטו וגבינת ריקוטה.
