בסרטה החדש "נוכלות בלי חשבון", ג'ניפר לופז עושה מעשה שלא עשתה מעולם: היא חושפת את ישבנה המפואר. זה קורה בתחילת הסרט, כשדמותה של לופז עולה על הבמה ונותנת מופע אקרובטי על עמוד במועדון לילה, שלא היה מבייש חשפניות מקצועיות. היא מאמצת חתיכת בד שבקושי רב מכסה על מפשעתה, ומשאירה את הנכס המפואר, שהפך לסמלה המסחרי, חשוף לעיני כל.
"כן, זה לא היה פשוט", היא מודה בתשובה לשאלה שלי בנושא. "הייתי מבוהלת, הרגשתי מאוד חשופה, הייתי כמו: לאן הכנסתי את עצמי? זה מטורף, מה אני עושה עם החיים שלי? זאת הייתה הרגשה חדשה לחלוטין עבורי לצאת לבמה ככה, כמעט עירומה לחלוטין לפני כל הגברים האלו, 300 איש שצועקים וקוראים לעברי לרקוד בשביל הכסף. את צריכה שיהיה לך אטיטיוד של פאק־יו. את צריכה לקחת את הכוח בחזרה אלייך ולהיות נועזת. אני רגילה להיות על הבמה בתלבושות נועזות, אבל יש עליי שלושה סוגי טייץ צמוד, וכאן הייתי כמעט עם כלום. יש משהו מאוד משחרר, מגרה ומעצים בזה. אבל את לחלוטין חשופה שם, מבחינה פיזית ורגשית".
ג'ניפר לופז מגיעה לראיון בבית המלון בבוורלי־הילס בשמלת עור חומה עם שרוולים ארוכים וכובע בארט תואם, מעור אף הוא, מתעלמת לחלוטין מ־37 מעלות החום שבחוץ. היום היא ויתרה על תוספות השיער הארוכות שלה לטובת השיער הטבעי, קארה מוקפד באורך הכתפיים. היא ממש לא נראית כמו אחת שחגגה לא מזמן 50, והגוף שלה לא מסגיר במאום שהיא נכנסה לעשור השישי בחייה.
לא מזמן היא שבה מסיבוב הופעות עולמי שלקח אותה גם לישראל. הביקור שלה, שבשיאו עלתה על במת פארק הירקון מול עשרות אלפים, לווה בשורת תמונות ופוסטים מפרגנים שהעלו לופז ובן זוגה אלכס רודריגז לרשתות החברתיות. באחת התמונות שהעלו לאינסטגרם, הבטיחו השניים לשוב לישראל. חודשיים אחרי, ולופז עומדת מאחורי ההבטחה. "היה מקסים בישראל ואני מאוד אשמח לחזור לשם", היא אומרת.
בימים אלה מתכוננת לופז לקראת חתונתה עם רודריגז, שחקן בייסבול לשעבר. "נישואים הם מוסד חשוב עבור שנינו", היא אומרת. "שנינו מגיעים ממשפחות לטיניות מסורתיות וכולנו רוצים הרי מישהו להזדקן איתו". השניים מגדלים את התאומים אמה ומקס, ילדיה של לופז מנישואיה לזמר מארק אנתוני.
סרטה החדש של לופז, "נוכלות בלי חשבון" (במקור Hustlers), מבוסס על אירועים אמיתיים ומגולל את סיפורן של עובדות לשעבר במועדון חשפנות, שמחליטות שנמאס להן להרוויח בקטן בעודן מתערטלות מול לקוחותיהן האמידים מוול סטריט. החבורה, בהנהגתה של רמונה (לופז), מתחילה לפתות לקוחות לבלות איתן. לאחר שהן מסממות אותם, הן גונבות את כרטיסי האשראי שלהם ויוצאות למסעות קניות מטורפים. הסיפור התפרסם לראשונה בניו־יורק מגזין. ואז הגיעה הבימאית לורן סקפריה וכתבה את התסריט לסרט.
סמנת'ה ברבש, האישה שאת דמותה מגלמת לופז, רחוקה מלהיות מרוצה מהסרט. למעשה, היא מאיימת לתבוע את חברת ההפקה ולופז על כך שלא טרחו לבקש ממנה את הזכויות לסיפורה. "אני הולכת לשים לזה סוף", אמרה ברבש בראיון ל"פוסט", שבעקבות הפרשה נידונה לחמש שנות מאסר על תנאי. "היא לא ייצגה אותי נכון. זוהי השמצה של דמותי. מעולם לא הייתי חשפנית".
ברבש בת ה־45 עבדה כמארחת במועדון גברים בצ'לסי. היא לא מכחישה שגנבה ביחד עם קבוצת חברות שלה כספים מכרטיסי האשראי של הלקוחות, אך מרגיז אותה שהיא לא קיבלה תשלום על זכויות סיפור חייה. "זה הסיפור שלי והיא עושה כסף ממנו. אם היא רוצה לגלם אותי, אז היא הייתה צריכה לעשות את הסיפור האמיתי".
ניסית להיפגש עם סמנת'ה ברבש?
"אני תמיד אוהבת להיפגש עם דמויות אמיתיות שאני מגלמת, אבל הפעם זה לא יצא. כולם חשבו שלא כדאי".
איך התכוננת לקראת התפקיד הזה? את רקדנית, אבל לרקוד על עמוד זה סוג ריקוד שונה מאוד.
"נכון, זה מאוד שונה. אני אתלטית, מרימה משקולות כל יום ועושה הרבה ספורט, ואני רקדנית, אבל אף פעם לא עשיתי אקרובטיקה וזה דורש הרבה כוח. את משתמשת בגוף שלך בצורה שונה וזה לא קל. המדריכה שלי הופיעה בזמנו עם סירק דה סוליי בלאס־וגאס והיא לימדה אותי איך לרקוד על העמוד. שאלתי את קארדי בי (שהיתה חשפנית לפני שהפכה לזמרת) כמה זמן לקח לה ללמוד לרקוד על עמוד, והיא אמרה שזה דרש ממנה אימונים של שנה. ולי היו רק חודשיים ללמוד איך לעשות את כל זה".
התחלת את הקריירה כרקדנית. היו אנשים שניסו לשכנע אותך להופיע במועדון חשפנות?
"היו בנות שעשו סטרפטיז בסופי שבוע בניו־ג'רזי, והן אמרו שאני צריכה גם לעשות את זה, אבל זה היה קו שמעולם לא חציתי".
זה סרט שכל הכוכבות הראשיות בו הן נשים. זה הוליד דינמיקה אחרת?
"זה היה תענוג וזהו אחד הדברים שמשכו אותי לעשות את הסרט הזה. כולן נשים בסרט. בימאית, עורכת, מפיקות הסרט ואני ביניהן, כוכבות הסרט".
לא קל לשרוד בתעשייה הזאת. מה יש בך שעזר לך לשרוד ובהצלחה כל כך הרבה שנים?
"בוודאות אמביציה וגם קשיחות. העסק הזה לא מיועד לבעלי לב חלש, הוא אוכל אותך. פיתחתי עור עבה במשך השנים. אנחנו מותנות לחשוב כנשים שברגע שנגיע לגיל 50, זה ייגמר, אבל זה ממש לא כך. אני מוצאת עצמי הולכת ומשתפרת כל שנה וזה מאוד מרגש. אנשים מוכנים למחוק נשים ברגע שהן מגיעות לגיל מסוים, אבל השנים הטובות שלי עדיין לפניי וככל שאני לומדת יותר, אני הופכת לטובה יותר כשחקנית, כזמרת וכמפיקה".
