הסיפור: הדרבי הדרומי של ליגת העל לא סיפק תצוגה עילאית של אחת הקבוצות, אבל זה היה מסוג המשחקים שמחזירים את הקהל למגרשים.
מ.ס אשדוד והפועל באר־שבע הציגו אינספור הזדמנויות, ארבעה כיבושים בחלוקה שווה (2:2), עוד כמה שערים בטוחים שהוחמצו ודרמה אחת בתוך תוספת הזמן. שובל גוזלן הבקיע לכאורה שער ניצחון לאשדוד בדקה ה־94, אבל שופטי ה־VAR ראו שהכובש נגע בכדור בידו – והשער בוטל.
ומה עם השערים שכן אושרו? טימותי אוואני כבש לאשדוד כבר בדקה השנייה, נייג'ל האסלביינק (21) השווה, בן שהר (48) השלים מהפך ושלומי אזולאי (52) איזן שוב. הדקות האחרונות היו ממש כמו בשכונה. שתי הקבוצות העלו את כל הכלים ההתקפיים והכדור עבר משער לשער. לא ככה רצו המאמנים לראות את המשחק של קבוצותיהם, ורק בנס כל אחד מהם יצא עם נקודה. אשדוד יצאה מאוכזבת כי פסלו לה שער ניצחון דרמטי, ומצד שני הנקודה הזאת צריכה לגרום להרבה דאגה בבאר־שבע ששמטה יתרון ואיבדה את ראשות הטבלה.
הגיבור: שלומי אזולאי היה מעורב בכל מהלך של קבוצתו ב־62 הדקות ששיחק, וגם כבש שער מתוחכם. ככה נראית עונה של קאמבק.
הפלוס: אשדוד ניצלה בעונה שעברה מירידה רק במחזור האחרון. השנה נראה שיש שם קבוצה, שיכולה גם להיאבק על מקום בפלייאוף העליון.
המינוס: מישהו זוכר שחנן ממן נבחר לפני שנה וחצי לשחקן העונה? קשה לראות שחקן כל כך כשרוני שנדחק הצידה. גם כשעלה ל־18 דקות הוא לא ממש השפיע על המשחק של באר־שבע.
המסקנות: אם באר־שבע רוצה לחזור העונה למאבקי האליפות, היא חייבת לעשות בדק בית בהגנה. בשני המשחקים הראשונים של העונה היא לא ספגה, אבל אתמול היא הייתה יכולה לספוג גם בצרורות.
ומה עם כדורגל?
הסיפור: ב־2012 הייתה הפעם האחרונה שנרשם ניצחון ביתי במשחקים בין בני־יהודה למכבי נתניה, 0:3 לכתומים בבלומפילד של פעם. מאז, ב־13 מפגשי הליגה האחרונים, בני־יהודה ניצחה שבע פעמים בנתניה, שניצחה שלוש פעמים בחוץ. המסורת נשמרה גם אתמול, בשחזור גמר הגביע האחרון, שהסתיים ב־0:0. אבל איפה הגמר ואיפה המשחק הזה? כלום לא דמה למה שהיה בסמי עופר. לא מבחינת קהל ולא בשטח הכדורגל. מה שראינו זה בעיקר טקטיקה, שניטרלה את שתי הקבוצות.
אחרי מחצית ראשונה משמימה ראינו שיפור מסוים אחרי ההפסקה, אבל זה הספיק רק לקורה של בן אז'ובל (73) מכדור חופשי ובעבר השני בעיטה של יחמיר היקה (87) ממצב טוב לידיים של אמיליוס זובאס. אז מה היה לנו עד עכשיו בבלומפילד המחודש? חמישה שערים בלבד בחמישה משחקים. לא מספיק.
הגיבור: קשה למצוא אחד שבלט מעל כולם. אולי שוער נתניה דני עמוס, שמנע פעמיים כיבוש כתום.
הפלוס: כיף להיות בבלומפילד. היכל כדורגל לתפארת ברמה אירופית, שמשווע לכדורגל איכותי יותר.
המינוס: איצטדיון יש, ומה עם קהל? פחות מ־3,000 צופים במגרש שיש בו קרוב ל־30 אלף מושבים זה כמו משחק בלי קהל.
המסקנה: בני־יהודה, עם פעמיים 0:0 ברציפות, סימנה את החוליה החלשה שלה – מחסור בחלוץ איכותי, בטח כשמוחמד גדיר פצוע.
משחקי הערב. בית"ר ירושלים הלחוצה מארחת (20.15) את הפועל חיפה, שעשויה לשלב את שחקני הרכש החדשים ניקולה גולאן וגידי קאניוק. בלאומית (19.00): בני־סכנין – כפר־קאסם, הפועל ר"ג – מכבי פ"ת, הפועל פ"ת – אום אל־פאחם, בני־לוד – הפועל אשקלון. (איתן גליקמן)
