קולו של אלול הלך לאיבוד בניתוח תוצאות הבחירות. לרוב הישראלים אלול לא אומר דבר, אין להם מושג שמדובר בחודש עם עוצמות מפחידות: כשהקב"ה יוצא לבחון את מעשיו של כל אדם, והאדם מצידו אמור לבחון את עצמו ולתקן תיקונים לפני הימים הנוראים. זוהי התקופה שבה קל יותר לדבר עם הלב ואל הלב. ובמגרש הפוליטי של הבחירות, שפע של מסרים אמוציונליים פעלו - ואלול העצים אותם. בחודש אחר בשנה אולי הם לא היו אפקטיביים כל כך, אבל מי שקבע את מועד הבחירות ל־17 בספטמבר לא לקח את אלול בחשבון.
התפקיד המרכזי של מנהיגי היהדות החרדית איננו תלוי מועד בשנה. אבל עוצמתם של המסרים של הרב חיים קניבסקי גברה. הרב בן ה־91 שוקד על לימוד גמרא יומיומי כבר 83 שנה, במשך 14־16 שעות מדי יום. אלול נחשב לשיא של ההתעמקות בלימוד הגמרא, כדי לצבור עוד זכויות. והנה השנה, דווקא באלול, סגר הרב את הגמרא לשעות לא מעטות כדי להשתתף בכנסים - מרכסים בצפון ועד אופקים בדרום. זר לא יבין זאת, אך בציבור החרדי הייתה להתנהלות זאת עוצמת שכנוע. כל אדמו"ר, כל ראש ישיבה שפנה בבקשה להצביע למפלגה חרדית, הסביר כי מדובר בהגנה מפני "מלחמת שמד" מתחדשת, סיכון עולם התורה והצביון היהודי של ישראל, ועקירת ילדים מחינוך מסורתי. אל מול יום הדין המתקרב, המסרים האנטי־חרדיים חסרי התקדים היו מפחידים אף יותר, והעצימו את תחושת הרדיפה.
אלול כיכב בקמפיין הבחירות החכם, הממוקד והאמוציונלי של ש"ס. השראת אווירת החודש הצליחה לגייס לדגל, לראשונה מאז פטירתו של הרב עובדיה יוסף ז"ל, ציבור מסורתי שכבר שנים נטש את ש"ס. קולם של פייטני הסליחות, החשש האמיתי שהנה הקול הזה הולך לגווע, יחד עם מסרים מסורתיים נוספים בקמפיין - הוכיחו את עצמם בקרב חלקים גדולים של בני עדות המזרח, גם אלו שאינם נמנים עם שומרי תורה ומצוות.
אלול גם היה זה שהחזיר לדגל ציבורים אשכנזיים רבים שהתנדנדו על הגדר בשנים האחרונות. הסקטור המכונה "החרדים החדשים": משפחות העובדים, שיש הטוענים שהם נוטשים בהמוניהם את המגזר החרדי. אלול חשף שמדובר בהנחה לא אפויה. ידוענים במגזר ומחוצה לו השמיעו לראשונה בקמפיין בחירות זה את קולם, וקראו במלוא כובד משקלם לתמוך במפלגות החרדיות. מי שמגדיר עצמו כ"חרדי" גדל על מקור המונח: חרד לדבר ה'. וכשמאיימים על חרדיותך, על מהותך, על חינוך ילדיך - ועוד באלול - זה מחייב. יום הדין מגיע.
עכשיו, אחרי שנסגרו הקלפיות, אלול קורא לנו לעשות חשבון נפש אמיתי. האם אנחנו באמת רוצים להמשיך לשחק את משחקיהם של הפוליטיקאים? האם מדינת ישראל, שהוקמה כמדינה יהודית, רוצה להיות שם? איך נמשיך להיות מדינה יהודית? איך נתמודד עם ציבור שהולך וגדל, למעלה מחצי מיליון בעלי זכות בחירה, שעבורם אנחנו בעיצומו של חודש אלול ולא בספטמבר? מה תעשה לחברה הישראלית ולהם מדיניות של רמיסה, הגחכה, בורות וחוסר ידע מינימלי אודות אורח חייהם?
נפתח כולנו את ראשנו וליבנו, ונקשיב לקולו של אלול. √
