עד לרגע שבו התרסקה על הירח ב־11 באפריל, הייתה החללית "בראשית" התקווה הגדולה של המדינה. הגשושית הקטנה והזולה מסוגה בעולם אמורה הייתה להפוך את ישראל לרביעית שמנחיתה כלי טיס על הירח ולראשונה שעושה זאת במסגרת יוזמה פרטית. אבל במהלך שלב ההנמכה הסופי חל כשל במד הגובה, והקשר עם החללית נותק.
אם יש משהו שאפשר להגיד על פרויקט בראשית, שנוסד ב־2011 על ידי שלושה מהנדסים צעירים - יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב — הוא שתמיד צריך לחלום בגדול. השלושה הקימו את עמותת SpaceIL במסגרת תחרות "גוגל לונאר אקס פרייז" שקרא למדענים פרטיים להנחית גשושית בלתי מאוישת על הירח. עם התקדמות הפרויקט הם גייסו את איש העסקים והפילנתרופ הישראלי מוריס קאהן, והתקווה לחללית כחול־לבן ראשונה על הירח רק גדלה.
"אין ספק שזה היה אחד העשורים המשמעותיים בחיי מהרבה מאוד בחינות", אומר מוריס קאהן. "אי־אפשר שלא לפתוח עם בראשית, החללית הישראלית הראשונה ששוגרה לירח. הגשמנו חלום והבאנו גאווה עצומה למדינה שלמה. זה מרגש אותי כל פעם מחדש. אין לי ספק שנמשיך ליהנות מהפירות של אפקט בראשית בדור הצעיר, שנראה דור שאפתן יותר, שמעז לחלום. יש לו סיבה לחלום. אני מקווה שישראל תמשיך לממש את הפוטנציאל האדיר שנמצא בתוכנו — שנהיה יותר מכילים אחד כלפי השני, שנחיה בשלום, בלי שסעים ובלי שנאה".
גם כפיר דמרי, שהיה בין מייסדי עמותת SpaceIL, מסתכל על פרויקט בראשית בגאווה גדולה. "המסע לא התחיל על כַּן השיגור", הוא אומר, "הוא התחיל בהודעה בפייסבוק ועבר דרך מאות אנשים יקרים שבלעדיהם הוא לא היה מגיע להשלמה. יצאנו להרפתקה מלאת ריגוש. זה היה מסע של התנסויות, אתגרים, חשיבה מחוץ לקופסה והמון למידה. למזלנו פגשנו אינספור אנשים טובים באמצע הדרך, והם שהפכו את הבלתי אפשרי לאפשרי בהחלט".
