WhatsApp FaceBook send e mail
פרס מיין

חתני פרס ישראל נגד חוק הלאום

הם זכו באות ההוקרה הגבוה ביותר שיש למדינה להעניק • עכשיו הם יוצאים נגד חוק הלאום: 40 חתני וכלות פרס ישראל יגישו הבוקר עתירה לבג"ץ - להוסיף משפט המציין כי ישראל היא "גם מדינתם של כלל המיעוט החיים בה"

יעל פרידסון
06.10.19

סופרים, רקדנים, אמנים, בדרנים ועשרות חוקרים ומדענים פורצי דרך: קבוצה של כ־40 חתני וכלות פרס ישראל יגישו הבוקר עתירה לבית המשפט העליון נגד חוק הלאום. מטרתם: להכניס לתוכו תוספת שתעגן את זכויות המיעוטים במדינה.

 

בין העותרים שורה ארוכה ומכובדת של זוכים: הסופר דויד גרוסמן, השחקן והקומיקאי גברי בנאי, אשת החינוך פרופ' אליס שלוי, הכוריאוגרף אוהד נהרין והציירת מיכל נאמן. במסגרת העתירה, המוגשת באמצעות עו"ד רווית צמח, הם דורשים להוסיף לחוק הלאום תוספת שתעגן את זכויות המיעוטים בישראל. "ללא הכללת קבוצות המיעוט במסגרת הגדרת זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ובמסגרת אותו חוק יסוד - חוק הלאום איננו חוקתי" נכתב בעתירה.

 

חוק הלאום נחקק ביולי 2018 ברוב של 62 חברי כנסת נגד 55 מתנגדים, ושני ח"כים שנמנעו. הוא הפך לאחד הסמלים השנויים ביותר במחלוקת של הכנסת ה־20 ועורר סערה בקרב המגזר הערבי והדרוזי בגלל טענות כי הוא מדיר מיעוטים ואינו שוויוני. נגד החוק הוגשו מספר עתירות התלויות ועומדות — אך העתירה הנוכחית מציעה פתרון ממוקד לטענה של הדרת המיעוטים מלשון החוק. התוספת שהעותרים מציעים היא להוסיף למשפט בתחילת חוק הלאום שמקריא כי "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי" את ציון העובדה כי היא "גם מדינתם של כלל המיעוט החיים בה".

 

עוד מדגישים זוכי הפרס כי לא ניתן לקבוע שמדינת הלאום שייכת רק לעם היהודי בחוק יסוד מבלי להזכיר את זכויות המיעוטים החיים במדינה, ומשווים את החוק לחוקה של קרואטיה, למשל, שבה נכתב במפורשות כי היא מדינת הלאום של העם הקרואטי אך גם מדינתם של היהודים, המוסלמים ושאר מיעוטים המפורטים בחוקה.

 

"ישראל היא מדינת העם היהודי מבחינה לאומית, אולם מבחינה אזרחית ומשפטית צרופה היא גם מדינת אזרחיה הערבים, מדינת אזרחיה הדרוזים, הבדואים והאחרים. יותר משני מיליון אזרחי המדינה אינם 'אורחים' במדינתו הלאומית של העם היהודי: מדינה זו שייכת גם להם, והם שייכים לה" טוענים העותרים. הם מזהירים כי, "על חוק הלאום לשמור על ייחוד העם היהודי במדינתו, אולם גם לקבל במסגרת אותו חוק יסוד גם את האזרח האחר".

 

אחד העותרים, פרופ' דוד הראל ממכון ויצמן, חתן פרס ישראל וסגן נשיאת האקדמיה למדעים, מסר אמש: "עיקרון השוויון בין כל אזרחי המדינה הוא לא רק מקודש כי יש אנשים שמאמינים בו, אלא כי הוא באמת אבן יסוד של הדמוקרטיה. ברגע שחוקקו את החוק בצורה כזאת, הדירו אוטומטית יותר מ־20 אחוז מהאוכלוסייה, וזו כבר לא דמוקרטיה".

 

הפסל דני קרוון, גם בין העותרים, הוסיף: “אני חושב שזו חובתי המוסרית להצטרף לעתירה כזאת. אני מאמין בזכויות אדם בדמוקרטיה ושוויון ואני נגד הפליה. כל דבר וכל מי שילחם בעד שוויון וזכויות אדם אני אתמוך בו, ואני מלא הערכה לאנשים צעירים שקמים ונלחמים על זכויות לא רק שלהם אלא גם של אחרים”.