לפני שלוש שנים שוחררה מהכלא אתי אלון, עובדת הבנק למסחר שמעלה בכספיו בהיקף של רבע מיליארד שקלים.
זה היה שחרור עצוב. איש לא חיכה לה ביום שיצאה מנווה תרצה. שנה אחרי שנכנסה לכלא, בעלה שלומי התגרש ממנה ונישא שנית, ואילו שני ילדיה ניתקו עימה את הקשר. אביה אביגדור - שהורשע אף הוא בפרשה ונידון לשש שנות מאסר, שוחרר ב־2009 בעקבות אירוע מוחי ונפטר כעבור שנה. אמה רחל, שהייתה הגורם היציב והתומך העיקרי בה במשך כל השנים בכלא - נפטרה ממחלת הסרטן כשבועיים לפני שאלון השתחררה. אלון יצאה לשום כלום.
ביום רביעי השבוע, כשישראל התעוררה עם ירי של טילים - אחיה עופר מקסימוב יצא מהכלא אחרי 17 שנות מאסר בפועל על אותה פרשה, אבל לסרט אחר לגמרי.
גם מקסימוב התגרש מאשתו ואם ילדיו, יפה, כשנכנס לכלא. אולם בפועל - אף שהיא הייתה חופשייה לצאת וגם יצאה עם בני זוג אחרים, הם לא ממש נפרדו. בראיונות שקיימנו איתה בעבר, הכחישה יפה מקסימוב את השמועות על גט פיקטיבי, למרות שאת כל חופשותיו מהכלא ב־13 השנים האחרונות בילה בבית המשפחה שלו, לצידה. "בהתחלה הוא היה הולך לאמו בחולון", סיפרה יפה, "ואז ראיתי שזה לא נוח לילדים, כי הבית שלה קטן והם ישנו איתו על הרצפה עם מזרנים ושמיכות. לטובתם החלטתי שהוא יגיע אליי".
מקסימוב, כך נודע לנו, חזר כעת לגור בביתו בחולון, עם יפה והילדים, והפעם הכוונה היא לתמיד. "אני שמחה על ההחלטה של ועדת השחרורים, אחרי כמעט 18 שנה לראות את אבא שלי בבית", מגיבה נואל מקסימוב־גבי, בתו הבכורה.
איך הולכים להיראות החיים שלכם איתו?
"אנחנו עם הפנים קדימה, וכל רצוננו לחזור לחיינו הפרטיים והאישיים".
לבני הזוג מקסימוב שלוש בנות: נואל (32), קארין (27), אריאל (26), דור (22) ושלושה נכדים, שנולדו בעת שמקסימוב היה בכלא. בני המשפחה מעידים שעם כולם יש לו קשר מעולה. כולם גם חיכו לו בהתרגשות שייצא כבר, כולל אחותו אתי שמתגוררת בבית הוריהם מיום שהשתחררה.
מקסימוב לא צריך לדאוג לפרנסתו. מצד אחד, יפה מנהלת רשת של מרכזי אסתטיקה מצליחה מאוד, בה היא מעסיקה בין השאר גם את ילדיהם. מצד שני, לו כבר יש מקום עבודה מסודר. בשלוש השנים האחרונות מקסימוב עובד במסגרת שיקומו במפעל א. רינגל מתכת בע"מ, הממוקם באזור התעשייה ברמלה, אחד משרשרת מפעלים שיש להם הסכם מיוחד מול השב"ס. מדובר במפעל המתמחה בייצור מוצרי מתכת לענף הבנייה ובעיבוד פח לענפי התעשייה. מקסימוב ימשיך לעבוד שם במסגרת שיקומו גם במהלך השנה הקרובה. כיצד המהמר הכבד שחי חיים ראוותניים, משתלב שם? המנכ"ל אבי רינגל סירב להתראיין לבקשתנו בנושא.
מקסימוב גם נשאר עם רכוש. במסגרת החקירה האינטנסיבית שניהלה, המשטרה ניסתה לאתר ולתפוס את נכסיו של מקסימוב שנקנו בכספי המעילה. אבל גורם במערכת אכיפת החוק מגלה לנו השבוע כי לא כל הרכוש שלו אכן נתפס. “תפסנו ראיות בתיק במהלך החקירה, שלפיהן מקסימוב קנה בתקופה ששהה ברומניה בין שתיים לשלוש דירות בבוקרשט הבירה”.
ומדוע הדירות לא נתפסו על ידכם?
“מכיוון שבזמנו לא היה חוק איסור הלבנת הון האוסר על כל שימוש ברכוש הקשור לדבר עבירה, ולכן לא היה אפשר לתפוס את הדירות שלו בחו"ל. למעשה, כל אמצעי התפיסה של חילוט בינלאומי לא היו קיימים". כך שבפועל, מקסימוב החזיק כל השנים את הדירות שנקנו בכספי המעילה בבוקרשט - וימשיך להחזיק בהן גם כעת כשהשתחרר. לא רק דירות - למקסימוב הייתה גם בת זוג רומנייה בשם אנדריאה סטולרו.
× × ×
יריית הפתיחה לפרשת המעילה הבנקאית שזיעזעה את המדינה והביאה לקריסת הבנק למסחר, נורתה באפריל 2002. אתי אלון (51), אז סגנית מנהלת מחלקת השקעות בבנק למסחר בתל־אביב, הגיעה לתחנת המשטרה והתוודתה בבכי על גניבת הכסף מהבנק. היא חשפה בפני החוקרים ההמומים, כיצד במשך חמש שנים — ממארס 97' — גנבה כסף מהבנק ומלקוחותיו. לטענתה, היא עשתה זאת כדי להציל את אחיה עופר, 54, מהמר כבד שהסתבך בחובות ענק לשוק האפור.
מקסימוב ואלון גדלו במשפחה פטריארכלית, חצי בוכרית־חצי פרסייה. עופר הוא הבכור, אתי היא האמצעית ומיכל בת הזקונים היא חוזרת בתשובה שנישאה ואין לה כל קשר לפרשה. כסף מעולם לא היה חסר בבית משפחת מקסימוב. אבא אביגדור היה איש עסקים שניהל כמה חנויות בחולון. אמא רחל הייתה עקרת בית. המשפחה חיה ברמה גבוהה ועופר היה המלך בבית. "אני אמרתי לאתי: 'את תמיד תהיי ממושמעת לעופר'", העיד האב אביגדור במשפטה של בתו. "'מה שהוא רוצה - את תעשי לו'. זה החינוך שהיא קיבלה אצלי בבית".
בעקבות חקירתה של אלון נעצר גם האב אביגדור והורשע עם בתו "כמי שהשתתף בגניבה באופן פעיל" - כפי שנכתב בגזר הדין. עופר עצמו נלכד כחודש אחרי שהתפוצצה הפרשה. מצוד בינלאומי שהתנהל אחריו הסתיים ברומניה עם הסגרתו לישראל ב־17 במאי 2002 .
סנ"צ (בדימוס) עו"ד יאיר רגב, לשעבר ראש מפלג החקירות של היחב"ל (היחידה לחקירת פשעים בינלאומיים) עמד בראש צוות החקירה של הפרשה. הוא גם מי שנסע לחקור את מקסימוב ברומניה, עם מעצרו שם ע"י המשטרה המקומית, ולהסגירו לידי משטרת ישראל. “מקסימוב ממש לא הקסים אותי”, מספר רגב. “מדובר באדם מניפולטיבי, חסר מעצורים, שחי ברמת חיים גבוהה מאוד ונוצצת, והימר בסכומים מטורפים, שרק הלכו וגדלו".
מקסימוב כאמור נעצר ברומניה. מה הוא עשה שם? נסע להמר כמובן, ולכסות את חובותיו לשוק האפור. בפועל, הוא רק הגדיל אותם יותר. מדוח מודיעיני מאותה תקופה שהגיע לידינו עולה כי ב־2 בפברואר 2002 — שלושה חודשים לפני שנעצר — התקיימה אספת "נושים" של מקסימוב במלון דיוויד קונטיננטל. בפגישה השתתפו חלק מראשי משפחות הפשע, בהם איציק אברג'יל ששימש בתור הבורר, אחיו מאיר אברג'יל, ריקו שירזי וחלק מחברי הכנופיה הירושלמית. בפגישה הוחלט כי החבורה הירושלמית תיקח על מקסימוב חסות, תשגיח עליו ותהיה אחראית על תשלום החובות וחלוקת הכסף לכל הנושים".
רגב: "בדיעבד התברר לנו כי מקסימוב היה נתון לשליטת החבורה הירושלמית, שהחזיקה בו במלון שרתון סיטי טאואר ברמת־גן, ובלילה שבין 3 ל־4 בפברואר הוא הועבר משם על ידיה למלון מצודת דוד בירושלים. הוא היה שם במצור. אסור היה לו לעזוב את שטח המלון עד לפירעון חובותיו, והיה פיקוח מלא על כל שיחות הטלפון שלו. בצר לו, עופר התקשר לאחותו אתי, אמר לה שהוא הגיע להסדר עם חברי הכנופיה הירושלמית, והתחנן בפניה שתעביר לו סכומים נוספים”.
ומה קרה?
“ב־10 באותו חודש אחד מאנשי הכנופיה הסיע את מקסימוב לבנק למסחר. שם נתנה לו אתי צ'קים מחשבונה האישי על סך 10.5 מיליון שקלים כעירבון ליתרת חובותיו. על סמך העירבון טס עופר לרומניה כדי להמר. הוא נשאר שם כמה שבועות וכנראה לא התכוון לחזור”. מה עם החובות שלו לעבריינים? זו כבר הייתה בעיה של אתי והצ'ק האישי שהיא חתומה עליו.
"הוא שמר על זכות השתיקה. לא היה מוכן לשתף פעולה”, נזכר רגב בחקירתו של מקסימוב. “פחד מאוד לדבר על העבריינים ולהסגיר את חלקם. סירב למסור הצהרה ולא רצה לתת דוגמאות של כתב ידו. הוא גם לא רצה להעיד במשפט של אחותו. רק ברגע האחרון התחרט והפתיע את כולם בגרסה שבה הטיל את כל האשמה לגניבה עליה”.
עופר טען כי הוא היה בטוח שכל כספי הגניבה הם “כספים שלקוחות הבנק הסכימו להלוות מרצון לאחותו”, וציין שהוא החזיר לה את כל הכסף שקיבל ממנה, וכי הוא מתפלא על שאין לכך זכר בספרי הבנק. באותה הזדמנות מקסימוב גם הכחיש שקיבל איומים על חייו. “נאלצנו להביא כעדי הזמה את אחותו אתי ואת בעלה דאז שלומי אלון, שאישרו את דבר האיומים עליו. במהלך החקירה אספנו ראיות לכך שכספי המעילה נועדו לא רק כדי להשיב את חובותיו של מקסימוב, אלא גם כדי לממן את אורח חייו הפזרני והראוותני".
השופט המחוזי שלי טימן לא חסך במילים קשות נגד מקסימוב בפסק הדין: "מקסימוב אינו אלא גנב, חסר כל מצפון ושלפן שקרים, אשר ניצל בציניות את אחותו ואת לקוחות הבנק למסחר", הוא פסק והטיל עליו 15 שנות מאסר בפועל. למרות זאת, התובעים עו"ד נורית הרצמן ועו"ד עידו דרואין גמליאל (היום שופט) מפרקליטות מחוז ת"א פלילי, מיהרו לערער על קולת העונש לבית המשפט העליון. השופטים שקיבלו את הערעור החמירו את עונשו של מקסימוב וכתבו בהחלטתם כי הוא שימש "כציר המרכזי של פרשת מעילת הענק בבנק למסחר... הוא היה המניע, והתנהגותו התאפיינה בעורמה, בניצול, בגזילה וברדיפת בצע".
"האישיות של מקסימוב, היא נרקיסיסטית לחלוטין", מסכם לנו גורם אכיפה המצוי בנבכי התיק. "הייתה סיטואציה במשפט של אתי אלון שהוא היה צריך לבוא ולהעיד להגנתה, אבל ברגע האחרון הוא דפק להם ברז ולא הסכים. הוא לא היה מוכן לנקוף אצבע עבורה. לעומת זאת, כשהיא העידה נגדו מטעם התביעה, אתי לא הייתה מוכנה בשום אופן להגיד: 'הוא ידע שאני גונבת בשבילו', ורק על זה ביקשנו להכריז עליה כעל עדה עוינת. למרות כל מה שהוא עשה לה, היא עדיין ניסתה לגונן עליו.
מה שהיה מדהים אצלו, זה שלאורך כל המשפט, עופר תמיד חייך ונראה מבסוט מעצמו. הוא לא נראה מיוסר לרגע. למרות שהוא היה נתון במעצר, תמיד הגיע לדיונים כשהוא מגולח, עם פן בשיער ולבוש מוקפד, כאילו שזה לא נוגע לו".
להערכתך, אתי אלון אכן הייתה הקורבן שלו?
"זה לא לגמרי מדויק. מדובר בבחורה אינטליגנטית. הנראטיב שלה היה להציג את עצמה כאומללה. בפועל, אתי מימנה באמצעות כספי המעילה את כרטיסי האשראי של כל בני המשפחה בסכומים של עשרות אלפי שקלים, כמו כן מינויים לסלולריים ולעיתונים, ואף נסיעות לחו"ל. כל המשפחה שם חיה באופן כללי ברמה מאוד גבוהה באותה תקופה. אז נכון שמקסימוב היה מניפולטור ועשה עליה המון מניפולציות רגשיות, אבל מצד שני, היא גם לא הייתה תמימה".
אלון נידונה ל־17 שנות מאסר ולקנס של חמישה מיליון שקלים - והשתחררה כעבור 14.5 שנים. אביה אביגדור נידון לשש שנות מאסר ולקנס של מיליון שקלים. עופר נידון ל־17 שנות מאסר ולקנס של שלושה מיליון שקלים, אבל הדי המעילה המשיכו להדהד בציבור, גם אחרי שכל גיבורי הפרשה נכלאו מאחורי סורג ובריח.
× × ×
מקסימוב, שהורשע בגין עבירות של מרמה ועושק, זיוף מסמכים והפצתם, גניבה ואי־תשלום קנס - החל לרצות את עונשו באוגוסט 2003 בבית הסוהר איילון ברמלה. ההתחלה בתור אסיר מכור להימורים לא הייתה קלה. מעיון בתסקיר של שירות המבחן שהגיע לידינו עולה כי במהלך השנים 2004־2005 המשיך מקסימוב להמר גם מתוך כותלי בית הכלא. לדברי סוהר לשעבר שעבד באותה תקופה בכלא איילון, מדובר היה בהימורי ספורט כמו לוטו, טוטו וכו' - כך עד שהוא נתפס על ידי הסוהרים.
מכלא איילון הועבר מקסימוב לבית הסוהר רימונים בשרון, שם הוא הוחזק בפועל עד לשנת 2007. התחנה הבאה שלו הייתה בית המעצר ניצן ברמלה.
באותה התקופה ומאחר שמקסימוב כבר סיים לרצות רבע מתקופת מאסרו, הוא החל לצאת הביתה לחופשות. זה קרה בתדירות של אחת לחודש, בפרקי זמן שגדלו מ־24 שעות ליומיים ואף לשלושה ימי חופשה - הכל ביחס ישיר להתנהגותו בכלא ולחוות הדעת שהגישו עליו אנשי הסגל. כך יצא שבפועל, במשך 13 שנה ועד ליום שחרורו, ספרנו שמקסימוב יצא ל־250 חופשות בסה"כ. ולא בכדי. במהלך שהותו בבית המעצר ניצן, מתברר שמקסימוב היה תומך באסירים טעוני פיקוח, וגם שימש במשך תקופה כאסיר עבודה — אסיר שמסתובב מחוץ לתא ומסייע בעבודות שונות בכלא: במטבח, בגינון, בניקיון וכן במתקנים סמוכים - מה שהצביע על רמת האמון הגבוהה שרחש לו אז הסגל.
במשך תקופת מאסרו היה מקסימוב בקשר טיפולי רצוף עם עובד סוציאלי. מחוות דעת של גורמים שהיו איתו בקשר טיפולי עולה כי מקסימוב לקח את עצמו בידיים. הוא תיפקד באופן חיובי, נחשב לאסיר טוב והשתתף בפעילויות חינוך שונות בכלא. במשך השנים לא היו לו בקשות מיוחדות. הוא השתדל לשמור על פרופיל נמוך וגם לא הגיש עתירות אסיר כגון תלונה על יחס לא הוגן כלפיו או במחאה על תנאי מאסרו.
מבית המעצר ניצן הועבר מקסימוב בשנת 2014 לתחנה האחרונה לפני שחרורו: אגף השיקום בבית הסוהר מעשיהו - שנחשב לגולת הכותרת של השב"ס. אם הגעת לשם – אתה ראוי לאמון, עובד, חוזר, יוצא לחופשות. שיחקת אותה.
מתסקיר שנכתב עליו באותה תקופה עולה כי מקסימוב שיתף פעולה עם גורמי הטיפול באגף. בשלוש השנים הראשונות שם הוא עבר טיפול קבוצתי בין כותלי הכלא, ואילו בשלוש השנים האחרונות עד לשחרורו, הוא עבר טיפול פרטני הכולל עבודה במפעל מחוץ לכלא וחזרה ללינה בו. בפרק הזמן הזה, מקסימוב כבר היה בקשר עם גורמי הרשות לשיקום האסיר. הוא גם חנך אסירים חדשים באגף והתכונן ליום שחרורו המיוחל.
עם מקסימוב ישבו באגף השיקום במעשיהו, בין היתר, גם שני אסירים ידועים לשמצה: צבי גור - רוצחו של הילד אורון ירדן ז"ל, וירון ברכה - שנהג בהשפעת סמים ואלכוהול והביא למותם של חמישה עובדי אגד ואחיו התאום. שני האסירים הללו עלו עם מקסימוב לוועדת השחרורים שליד השב"ס, אולם בקשתם לקיצור העונש נדחתה.
מבחינה זוגית, מקסימוב שהתגרש כאמור עם כניסתו לכלא - אבל ממשיך לחיות בפועל עם גרושתו - לא היה שם לבד. במסגרת ההתייחדות שמגיעה לכל אסיר שעברה חצי שנה מאז מעצרו או מחופשתו האחרונה (ובתנאי שגילה התנהגות טובה בכלא) - מתברר שסטולרו, בת זוגו הרומנייה של מקסימוב, הייתה נוהגת לטוס מרומניה לישראל במיוחד, לצורך התייחדות איתו. זאת לאחר שהיא הציגה בפני שלטונות השב”ס תצהיר בשבועה, המאושר ע”י נוטריון, על כך שהיא נחשבת “הידועה בציבור” שלו. ואז באה הבקשה הראשונה לקיצור מאסרו.
× × ×
מרגע שהדבר התאפשר מבחינה חוקית, נלחם מקסימוב בכל כוחו כדי לקצר את עונשו. עו"ד רועי לביא, מי שהיה פרקליטו של מקסימוב בכלא במשך חמש שנים, ייצג אותו מול שתי ועדות השחרורים הראשונות שהתקיימו ב־2012 וב־2017. "הבקשה הראשונה שלנו נדחתה משום שחברי הוועדה נפלו לדעתי לגישה של המדינה, שמעשיו של מקסימוב הם חמורים, שהפרשה עדיין מסיבה נזקים, וכי הכספים שנלקחו הזינו את עולם הפשיעה והשוק האפור ושינו את מפת עולם הפשע", אומר עו"ד לביא.
ואיך הגיבו לבקשה השנייה?
“הפעם הם טענו שמקסימוב לא שילם את הקנס בגובה שלושה מיליון שקלים שהוטל עליו, ולכן הופעלה נגדו ללא כל התרעה חלופת המאסר. טענתי שנפלו פגמים בהחלטה הזאת והמדינה עירערה לבית המשפט העליון”.
ומה קרה?
“התברר שצדקתי והם נאלצו להגיע איתנו לפשרה".
המזל שיחק כאן לצידו של המהמר מקסימוב שחוץ מתקופת מאסרו אמור היה לשלם קנס של שלושה מיליון שקלים. מקסימוב סירב לשלם, אולי כי לא היה לו את הכסף. אבל אז התברר שהמפרקים שמונו לבנק למסחר מטעם המדינה העדיפו לטובת התהליך להכריז על מקסימוב כעל פושט רגל, ובכך עזרו לו. לפי גורם במערכת המשפט, העובדה הזו התבררה לתובעים במהלך תקופת מאסרו.
ואיך זה השפיע על הבקשה?
“יש פסק דין שלפיו אי־אפשר להפעיל את 'פקודת המאסר תמורת קנס' - בתקופה שאסיר מוכרז פושט רגל. לכן בית המשפט העליון הציע לנו פשרה, שלפיה הקנס יוקטן למיליון וחצי שקלים וחלופת המאסר תקוצר בהתאם - לשנה וחצי”. אבל מקסימוב בחר שלא לשלם גם את הסכום הזה ולכן המאסר חיכה לו.
עו"ד לביא: "מקסימוב לא היה רגוע. הוא החליט לערער על ההחלטה שלא לשחרר אותו, בעוד שאני הסתייגתי מכך. סברתי שמבחינה משפטית־אסטרטגית, זה ימנע ממנו להשתחרר יותר מוקדם, מכיוון שלפי החוק, רק אחרי חצי שנה הוא יכול לעלות שוב בפני הוועדה ולהראות שינוי בנסיבות. עופר סירב ופה נפרדו דרכינו. הוא הגיש ערעור והפסיד".
מאחר שאין בכלא תוכנית גמילה מהימורים, לפני כשנתיים החליט מקסימוב להשתתף בתוכנית גמילה כזו באופן פרטי, בזמן החופשות שלו מהכלא. כך הוא הגיע, בהמלצת עו"ד לביא, למרכז "התחלה חדשה" בתל־אביב, בהנהלת הפסיכולוג הקליני ד"ר נמרוד שני – והקרימינולוגית השיקומית דנה קייזר.
"אנחנו מרכז לטיפול ואבחון אוכלוסיות עוברי חוק", מסבירה קייזר ומוסיפה: "במקביל מתקיים אצלנו טיפול פרטני וקבוצתי בין היתר בעבירות מין, אלימות, רכוש, התמכרויות, עבירות מרמה וצווארון לבן".
ואיך מקסימוב השתלב אצלכם?
“עופר עבר את כל הטיפול שמציע השב"ס, אבל כשהוא הגיע לדיונים הראשונים בפני ועדת השחרורים והתבקש להמשיך בטיפולים, השב"ס הודה שאין לו יותר מה להציע לו ואין להם מענים מתקדמים למצבו. מאחר שמדובר בתיק עם פרופיל תקשורתי גבוה היה ברור שהשחרור שלו הולך להיות קשה. פנה אלינו עו"ד לביא וביקש שנאפשר לו להגיע בזמן החופשות לטיפול פרטני בנושא התמכרות להימורים. וכך היה. עופר הגיע אלינו כל חופשה ל־22 מפגשים. מדובר בשיחות ארוכות של קרוב לשעתיים בכל מפגש. זה טיפול נפשי רגשי שמועבר ע"י עובד סוציאלי ותיק, שבמהלכו הוא מלמד אותו תכנון ופיתוח טכניקות להתמודדות עם ההתמכרות".
לא ברור אם הטיפולים עזרו להתמכרות, אבל בטוח שהם עזרו לתדמית מול ועדת השחרורים.
בדיון שהתקיים בשבוע שעבר מול ועדת השחרורים שליד השב"ס, מקסימוב שהיה מיוצג הפעם ע"י עורכת הדין רינת פרידמן, היה סקפטי. "גם אם יחליטו לשחרר אותי, הפרקליטות בטח תגיש על זה ערעור", אמר למקורביו, וטעה. "הוועדה סבורה כי האסיר הוכיח שהוא ראוי בעת הזו לשחרור מוקדם על תנאי, וכי מסוכנותו לשלום הציבור פחתה, באורח המאפשר את שחרורו המוקדם", נכתב בהחלטה לשחרורו.
עו"ד פרידמן, ששמרה עד אז על אופטימיות זהירה, הייתה מרוצה. גם גורמים בפרקליטות שביקשו בהתחלה עיכוב ביצוע היו מרוצים מההחלטה. "לא עירערנו, כיוון שהסיכוי של העתירה להתקבל היה נמוך", מסבירים לנו שם. "מקסימוב עבר שיקום מלא בכלא. מבחינתנו הוא ריצה את מלוא העונש שהושת עליו בגין ההליך הפלילי: 17 שנה. יתרת המאסר שנותרה לו לריצוי - 11 חודשים — היא בשל חלופת הקנס בלבד".
כל עוד הייתה אלון אסירה משוחררת ברישיון, נאסר על אתי אלון ליצור קשר ישיר או עקיף עם אחיה, וגם לא לקבל ממנו כספים. כעת מקסימוב יוכל סוף־סוף לשוחח וגם להיפגש עימה ללא כל חשש.
שלומי אלון שהתנתק ממשפחת מקסימוב מאז שהתגרש מאתי, לא מתרגש מכל הסיפור. "זה מיותר שאני אגיב על זה בכלל", הוא אומר.
בכל זאת, מדובר בגיסך לשעבר, הדוד של ילדיך, שסוף־סוף משתחרר.
“אני כבר נמצא מזמן בעולם אחר. אין לי שום דבר להגיד לו, כלום. אני לא נמצא בקשר איתם, לא עם יפה והמשפחה, וגם לא עם אתי. עם אף אחד מהם”.
ומה אתה עושה היום?
"אני עובד בחנות שלי ויש לי משפחה חדשה וטובה והכל. הפרק הזה מאחוריי".
האם גם ההתמכרות להימורים שסיבכה את כל המשפחה נמצאת מאחורי המשוחרר הטרי מקסימוב? "אני לא מתקרב להימורים ולא אתקרב", הבטיח השבוע מקסימוב למקורביו. "מההיכרות שלי איתו, אני בטוח שעופר לא יחזור להמר. 17 שנה שהוא לא בקטע, ואין שום ראיה לזה", טוען עו"ד לביא. "האם הוא נגמל? זאת שאלה טובה", אומר גורם במערכת אכיפת החוק. "היינו רוצים להאמין שאולי הוא סוף־סוף למד את הלקח".
