עד גיל 41 ניסים הררי, בעל חברה לאיטום גגות ואב לשתי בנות, היה בריא. לפתע החל לסבול מכאבים חדים בחזה, בעיות בנשימה, ירידה במשקל ועייפות. לאט־לאט מצבו הלך והידרדר, עד שהתקשה ללכת מרחק של כמה עשרות מטרים.
במצבו הבריאותי המידרדר ניסו לטפל שלושה רופאי משפחה ושני קרדיולוגים מטעם קופת חולים כללית, אך כל אלה כשלו באבחון הבעיה. הם ננעלו על ההנחה שהררי לוקה בליבו, ועל אף שבדיקות רבות לא גילו בעיה לבבית, המשיכו באותו כיוון ולבסוף נצמדו לאבחנה של דלקת קרום הלב.
עשרה חודשים אחרי תחילת ההידרדרות נשלח הררי לראשונה לבדיקת MRI של בית החזה בבית החולים בילינסון, שם התגלה גידול סרטני בגודל 14 ס"מ שאובחן מאוחר יותר כסרטן לימפומה מסוג הודג'קין. הגידול היה צמוד ללב, חדר לחדר הימני של הלב ולחץ על עורק הריאה. הררי החל מיד בטיפולים קשים, אך נפטר שנה וחצי לאחר שהחל להרגיש רע לראשונה.
פרטים אלו נטענים בתביעה שהגישו באחרונה אשתו ובנותיו של הררי לבית המשפט המחוזי בתל־אביב על סך מיליוני שקלים, נגד מכון מור וקופת חולים כללית. בתביעה נטען כי כבר בבדיקת הסי־טי. הראשונה היה ניתן לראות את התחלת הגידול. האיחור באבחון, נטען, חרץ את גורלו של הררי לטיפול הרבה יותר אגרסיבי ומסוכן שגרם למותו. לפי התביעה, במהלך הטיפול בבית החולים בילינסון, הררי טופל בתרופה כימותרפית שגרמה נזק כבד לריאותיו, שהביא להידרדרות במצבו עד למותו. לפי התביעה, הרופאים לא שקלו את הפסקתה ומתן תרופה אחרת.
פרקליטת המשפחה עו"ד אתי זיו נעזרה בביסוס התביעה בשלוש חוות דעת שעלותן כוסתה על ידי חברת "השקעות משפטיות" והן הוגשו לבית המשפט.
הראשונה נכתבה על ידי מומחה בכיר לרפואת משפחה, פרופ' יאיר יודפת, שכתב כי "טיפול הרופאים היה רשלני באופן חמור. במקום לקבור את בדיקת הסי־טי בתיק הרפואי, היה צריך להפנות את הררי ל־MRI מיד. לולא הרשלנות הזאת ניתן היה לאבחן את הסרטן בשלבים מוקדמים ולשפר את אפשרות הטיפול".
מומחה אחר לפענוח צילומים רפואיים, קבע כי "הפענוח של הסי־טי היה שגוי. באותו מועד ניתן היה לראות תהליך תופס מקום ובלוטה מוגדלת". המומחה השלישי, ד"ר אברהם קורנברג, בעבר מנהל המכון ההמטולוגי באסף הרופא, הוסיף כי הפענוח השגוי גרם לאיחור באבחון ולהקטנת הסיכוי לריפוי.
מנכ"לית מכון מור ודוברת קופת חולים כללית מסרו כי "כתב התביעה טרם התקבל ולכשיגיע תינתן תגובה במסגרת ההליך המשפטי".
דוברת המרכז הרפואי רבין (בילינסון) מסרה: "בית החולים משתתף בצערה העמוק של המשפחה. הטיפול שניתן היה מותאם למחלת החולה ולחומרתה".
