אסף אמדורסקי מחזיק במאגר גנטי מוזיקלי מיתולוגי שלא תמיד הרגיש איתו נוח, אבל נראה שבשנים האחרונות הוא בהחלט מתרפק עליו. זה היה ניכר במיוחד במופע לציון 20 שנה ליציאת "מנועים שקטים", האלבום השלישי והמשובח ביותר של אמדורסקי. היכל התרבות בת"א היה מלא זו הפעם השנייה ברציפות, קהל צעיר התערבב עם בני 40 ו־50, ואמדורסקי ולהקתו, בבגדים לבנים ובתאורה חללית, פתחו את הערב עם "אהבה...". תאורה מתוחכמת והצליל האלקטרוני של שבעת הנגנים על הבמה הגבירו את התחושה של סצנה מסרט עתידני.
אבל התוכן המוזיקלי הגיע מן העבר — משנות ה־90 ועוד הרבה לפני זה, כשאמדורסקי נתן לקהל במשך קרוב לשעתיים טעימות מכל הפעילות המוזיקלית הענפה שלו, כיוצר, כמעבד ומפיק מוזיקלי וכדי־ג'יי. אחרי פתיחה רגועה יחסית, פצח אמדורסקי ב"15 דקות", שהגביר את הקצב והעלה לבמה את חצוצרן הג'אז אבישי כהן שהפליא בקטעי סולו ארוכים. אחרי "בראשית" ו"התקפת לב" שבהם כהן גם תרם את קולו לשירה, המשיך אמדורסקי במסע הנוסטלגי, כולל התמסרות יוצאת דופן כשהוא יורד מהבמה ושר א־קפלה, יחד עם הקהל, את "יקירתי".
רגע שיא נוסף הגיע כשאחרי עיבוד מקורי שלו ל"שיר ללא שם" העלה את היוצר ("מורי ורבי") שלום חנוך, וסגר עוד מעגל עם המורשת המוזיקלית שלו. יחד הם שרו את "לילות שקטים" הוותיק, את "לילה", ששלום כתב כשהיה בן 16 ושמרגש עד היום, גם כשהיוצר כבר מתקשה לבצע אותו כמו פעם, והשאירו להדרן את "האוהבים את האביב" ששלום שר במסגרת ה"שלושרים" יחד עם אבא בני. בין לבין אמדורסקי שם עליו את כובע הדי־ג'יי כשהקהל כולו עומד על הרגליים והופך את האירוע למסיבת ריקודים, ככל שמאפשרים הרווחים בין הכיסאות של היכל התרבות.
ציון: 4 וחצי כוכבים
