זו נראתה כמו עוד אחת מאותן מסיבות הוליוודיות נוצצות שנערכות במלון מפואר בבוורלי־הילס והאורחים זורמים אליהן מתוך לימוזינות. רק שהפעם הכניסה למסיבת יום ההולדת 40 של הקומיקאית טיפאני האדיש לוותה בשירת "הבה נגילה", ובמקום תיקים מלאי הפתעות ומוצרי יוקרה קיבלו האורחים כיפת סאטן ועליה המילים Black Mitzva (מצווה שחורה). זו אכן לא הייתה מסיבת יום הולדת הוליוודית רגילה, אף אחד לא רוקד "הורה" במסיבת יום הולדת הוליוודית רגילה, ואף אחד לא מחבר את יום הולדתו ה־40 עם בת־מצווה.
אבל אין שום דבר רגיל בטיפאני האדיש, אישה שחורה שצמחה מבית הרוס ושנים של עוני ורעב עד לצמרת הקומדיה האמריקאית. מי שזוכרת לילות בהם הלכה לישון רעבה, ועכשיו היא מיליונרית. היה כמעט צפוי שהאדיש תגיע לעוד טוויסט בחיים שלה, שהם סרט הוליוודי בפני עצמו. לא בטוח שחיבוק היהדות וחגיגת בת־מצווה שחורה זה מה שאפשר היה להמר שיקרה, אבל טיפאני האדיש היא אכן יהודייה, ויש לה אפילו הוכחה: היא קיבלה שרשרת מגן דוד מוזהבת מברברה סטרייסנד, ואם זו לא הכרה רשמית ביהדות שלך, אז מה כן?
המסע של טיפאני האדיש, אחת הקומיקאיות המצליחות בארה"ב, אל היהדות משקף את החוויה של יהודים שחורים רבים, שמגלים את שורשיהם או פשוט מרגישים משיכה רוחנית חזקה. אצל האדיש זה קרה כשהייתה בת 27 ופגשה לראשונה את אביה, יהודי ממוצא אריתראי, שנטש את המשפחה לפני שנולדה. היא גדלה בידיעה שאביה יהודי, אבל רק אחרי הפגישה וביקור באריתריאה החלה ללמוד ולחקור וביצעה בדיקת די־אן־איי שאישרה כי אבותיה אכן היו יהודים. השלב הבא היה שיעורי עברית ולימודי תורה, ומסיבת הבת־מצווה שלה הייתה רגע היציאה לאור כיהודייה. "זה היה אחד הימים המאושרים בחיי", אמרה לאנשים שבאו לחגוג איתה.
מה שקרה להאדיש הוא תזכורת לכך שרוב חברי הקהילה השחורה בארה"ב, שמהווה 14 אחוז מהאוכלוסייה, לא יודעים מהיכן באו. "אבות אבותינו נחטפו והגיעו לכאן כעבדים, והמורשת שלנו הופשטה מאיתנו", אמרה האדיש לאתר "וריאטי". "היכולת לעשות את בדיקת ה־די־אן־איי שלי ולגלות מי אני באמת הייתה אחת המתנות הגדולות שקיבלתי. חשוב לי מאוד לחלוק את זה עם העולם, כדי שכולנו נוכל להתחיל לחפור ולגלות מי אנחנו, וסוף־סוף לקבל קצת כבוד וגאווה עצמית. אני חושבת שככה גם נוכל להבין שכולנו אותו הדבר. אנחנו לא כל כך שונים".
החיבור של האדיש ליהדות מגיע ברגע שבו הוא נחוץ במיוחד, ליהודי ארה"ב בכלל וליהודים שחורים בפרט. היחסים בין השחורים לקהילה היהודית בארה"ב הפכו טעונים בשנים האחרונות. רק בשבוע שעבר נרצחו יהודים במרכול הכשר בניו־ג'רזי על ידי שחורים שהשתייכו לכת "העברים השחורים בני ישראל". יתרה מכך, החיבוק של טיפאני האדיש צריך לגרום שמחה גדולה לכלל הקהילה היהודית. אין דבר קשה יותר מאשר להיות אישה שחורה בארה"ב. להיות יהודי היום זה גם לא קל. להיות שניהם ביחד, זו כבר חתיכת עבודה.
במסיבת בת־המצווה של האדיש נכחו סלבריטאים כמו שרה סילברמן, קווין נילון ובילי קריסטל, איתו היא מצלמת עכשיו סרט. את הטקס ניהלה הרבנית הרפורמית סוזן סילברמן, אחותה של שרה, שהגיעה במיוחד מירושלים. "טיפאני רוצה להיות מחוברת ליהדות ולמסורת בכל מה שהיא עושה. אפשר לראות עליה את ההקלה והשמחה והכוח שזה נותן לה", אמרה סילברמן לאתר היהודי "פורוורד". סילברמן סיפרה כי האדיש בחרה למקד את הדרשה שלה בסיפור סולם יעקב, שעבורה הוא אנלוגיה לעלייה מילדות קשה מאוד, מנטישת ההורים ושנים של עוני, עד לשלב בו היא נמצאת היום. "היא מיקמה את עצמה בסיפור בצורה כל כך משמעותית", אמרה הרבנית סילברמן, "אי אפשר היה שלא להתרגש".
לפני הפריצה הגדולה שלה כקומיקאית עבדה האדיש במשך 11 שנים כ"מפיקת אנרגיה" עבור חברת הפקת אירועים. היא נכחה במאות מסיבות בר ובת־מצווה, והתפרנסה מעידוד אורחים לקום מהשולחנות וללכת לרקוד. את מסיבת בת־המצווה שלה הפיקה אותה חברה בה עבדה האדיש, כי, כך אמרה, אחרי שמצליחים לטפס בסולם יעקב, צריך להושיט יד למי שנמצא מאחור ולעזור לו לטפס איתך.
שרה סילברמן סיפרה כי האירוע כולו היה כמעט הזוי עבורה. "אני כל כך אוהבת את טיפאני, ולא יכולתי להאמין שאחותי עושה לה בת־מצווה. זה כל כך מצחיק. אני גדלתי כאתאיסטית ומעולם לא הייתה לי בת־מצווה. אנחנו משפחה יהודית מניו־המפשייר, ולא הייתה לנו חוויה כמו של יהודים בניו־יורק או לוס־אנג'לס של ללכת לבר־מצוות. אני לא הכרתי את עם ישראל עד שעברתי לניו־יורק. לראות את המסע של טיפאני מחבר אותי אליה בדרכים שלא יכולתי לדמיין".
אחרי טקס בת־המצווה, בו לבשה שמלה לבנה רקומה, החזיקה בספר תורה והתעטפה בטלית יפהפייה, עברה האדיש לשמלה שחורה קצרה ועמוקת מחשוף. בת־המצווה המאופקת הפכה למסיבת יום הולדת סוערת. קהל מעורב, לבן ושחור, יהודי ולא יהודי, חובשי כיפה וחילוניים לגמרי, הניף אותה על כיסא בריקוד הורה, והאדיש צעקה שוב ושוב בחיוך רחב: "וולקם טו מיי בלאק מצווה, בייבי!".
היום, כשהיא נמצאת כמעט בכל מקום, קל לשכוח שעד לפני שנתיים מעט מאוד אנשים הכירו את טיפאני האדיש. הפריצה שלה הייתה בקומדיה ההיסטרית Girls Trip, ומאז היא לא מפסיקה לעבוד. קומיקאית צבעונית, רעשנית ואותנטית, עם שפה, איך נאמר, עשירה. הספיישל הנוכחי שלה בנטפליקס, העונה לשם הראוי Black Mitzva, הוא אולי לא חלומה של כל אמא יהודייה, אבל הוא לגמרי הגשמת חלום שבמשך הרבה שנים האדיש אפילו לא העזה לחלום.
היא נולדה באזור המצוקה הקשה של דרום מרכז לוס־אנג'לס, ואחרי שאביה האריתריאי עזב את המשפחה אמה התחתנה שוב. ב־1988 חיבל אביה החורג בבלמי המכונית של האם, מה שהוביל לתאונה בה ספגה נזק מוחי קשה. מאוחר יותר סיפר האב החורג כי רצה לפגוע גם בטיפאני ובאחיה, אבל הם לא היו במכונית באותו יום. הנזק המוחי שינה לגמרי את אמה של טיפאני, שהפכה אלימה כלפי הילדים. האדיש, אז בת 9, החלה לטפל באחיה הקטנים. כשהייתה בת 12 עברו האדיש והאחים במספר בתי אומנה, עד שנחתו בסוף בבית סבתם. האדיש הבינה כבר בגיל צעיר שהיא יכולה להצחיק אנשים, אבל לקח לה 15 שנה והרבה מאוד תלאות להתחיל לקבל הזדמנויות.
"עבור הרבה יהודים שחורים, כולל אני, השנה האחרונה הייתה קשה בלשון המעטה", כתבה הקולנוענית רבקה פירס, באתר הרוחני Alma. "ב־2019 היו הפגנות מאסיביות של ישראלים יוצאי אתיופיה, שסגרו ערים מרכזיות כמו תל־אביב וחיפה במחאה על אלימות שוטרים. בארה"ב היו ניסיונות להציב קהילות שחורות ויהודיות זו נגד זו בכל מיני סוגיות פוליטיות. אבל תמונות בת־המצווה המשמחות של טיפאני האדיש הן תזכורת לכך שהחיים כיהודי שחור אינם רק סבל ואפליה — הם גם גאווה ותחושת קהילה. לראות את טיפאני קוראת מהתורה בבת־המצווה שלה פירושו לראות את האהבה שלי ללמידה יהודית משתקפת בי. לשמוע אותה מדברת על הזהות שלה, שחורה ויהודית, בספיישל בנטפליקס, מאפשר לי לצחוק יחד עם מישהו שמדבר על החוויה שלי. יש משהו משחרר באופן שבו יהדותה זוכה לכבוד פומבי".
האדיש יודעת שגזענות באה בכל מיני צורות, ויודעת שהעולם היהודי לא תמיד מתלהב מיהודים שמגיעים בצבעים ורקעים שלא מתאימים לסטריאוטיפ. אבל בכל הראיונות שהעניקה בשבועות האחרונים היא נראתה מאושרת ובאמת שמחה להיות חלק מהקהילה היהודית, גם אם אין שום סיכוי שהיא תתחיל לפתח רגשות אשמה.
