סופו של מנהיג כנופיית הכרם: טוביה אושרי, מי שנחשב לאחד מראשי ארגוני הפשע הראשונים בישראל, ונכלל בין היתר "ברשימת ה־11" המפורסמת, הלך אתמול לעולמו בגיל 82.
אושרי היה חבר בכנופיית כרם התימנים, וריצה שנים רבות מחייו בכלא יחד עם שותפו המיתולוגי, רחמים "גומדי" אהרוני — שהדור הצעיר התוודע למעלליו בעיקר בעקבות המשפט "רחמים לא ידע". בסוף שנות ה־60' ובתחילת שנות ה־70' פעלה כנופיית הכרם גם בעסקים חוקיים וגם בעולם הפשע, מה שהפך אותה לארגון הפשע המאורגן הראשון בישראל. בשנים האחרונות התראיין אושרי בין היתר לתוכנית "עובדה" עם אילנה דיין וסיפר בגילוי לב על חיי הפשע בזמנו. בסך הכל, מתוך 82 שנות חייו העביר אושרי 29 שנים מאחורי סורג ובריח.
בספטמבר 2015 "זכה" אושרי לכתב האישום האחרון שלו. אושרי, אז כבר אוטוטו בן 80, נכנס לבית הקפה "סוס עץ" ברחוב שינקין בתל־אביב. בדיוק באותה השעה ישב במקום עורך הדין מרדכי לנצ'נר, שאושרי שנא במיוחד כיוון שייצג בעבר את גרושתו. בשלב מסוים התרומם אושרי, נגח בפניו של עו"ד לנצ'נר וגרם לו לדמם. בחקירתו טען אושרי כי "לנצ'נר עשה לעברי מבט של התנשאות" ובגלל זה לטענתו "דפק לו ראסיה". כתב האישום האחרון בחייו כלל גם איומים, לאחר שאמר לעורך הדין: "אני אבוא אליך עד למשרד ואפוצץ אותך, אתה מתעסק עם הסנדק".
תקופת "הזוהר" של אושרי בעולם הפשע הייתה בימי כנופיית כרם התימנים בשנות ה־70. הוא וחבריו לכרם היו יעדים של "הצפונית", הלא היא היחידה המרכזית של מחוז תל־אביב. בהתחלה ביצעו חברי הכנופייה מעשי שוד ופריצה ובהמשך פעלו גם בחו"ל, שם רכשו חנויות בגדים וחנויות תכשיטים. אושרי ואהרוני כיכבו במדורי הרכילויות כשהם מארחים ומתחככים בפוליטיקאים, באלופי צה"ל ובצמרת השלטון בישראל. ב־1977 נכלל אושרי ב"רשימת ה־11", מסמך שהדליפו גורמים במשטרה ובו שמות עבריינים שנחשדו כראשי ארגוני הפשיעה באותם הימים.
בהמשך דרכם פעלה הכנופייה בעסקי הברחת סמים וסחיטה באיומים. בעזרת הכסף שהולבן רכשו עסקים חוקיים כדוגמת מפעל הבשר "בר בקר" שבו אירע הרצח הכפול של עמוס אוריון ועזר כהן, כאשר אושרי ירה בהם צרורות עם תת־מקלע עוזי. גופות השניים בותרו לאחר מכן, והתגלו בתחילת שנות ה־80 בחולות אשדוד.
אושרי למד בבית ספר דתי בילדותו, ונחשב לתלמיד טוב. הפעם הראשונה שהסתבך עם החוק הייתה בגיל 13, כאשר גנב כסף בשכונה, וכתוצאה מכך הועבר לגור בקיבוץ. לאחר גיוסו לצה"ל הוצב בחטיבת גולני, והספיק לשרת בקושי שנה לפני שנכנס לכלא בגלל שסירב לצאת לקורס צבאי. הוא ישב שלושה שבועות והשתחרר מהשירות בגלל אי־התאמה.
התקלה הגדולה שהביאה להסתבכות של אושרי התחילה עם גיוס של "חייל" לארגון בשם עמוס אוריון, שעבד בחברת ברינקס בתחילת שנות ה־70. אושרי ושותפו ניצלו את תפקידו של אוריון על מנת לבצע שוד כספות של חברת ברינקס. אלא שהמבצע כשל, ואוריון ירה למוות במאבטח של חברת ברינקס. אוריון נדון למאסר עולם, אולם כעבור 9 שנים השתחרר מהכלא וביקש לנקום בשני הבוסים הגדולים, אושרי וגומדי. לימים יספר אושרי איך הגיעו אוריון ועזר כהן, חטפו אותו לחולות בת ים ונתנו לו לכרות קבר לפני שהם יורים בו למוות. בסופו של דבר הם שיחררו אותו, אך האיומים עליו נמשכו לטענתו. עשרה ימים לאחר מכן הזמין גומדי את אוריון וכהן לעשות סולחה במפעל בר בקר. אושרי סיפר כי שמע צעקות מהמשרד, והבין ששום דבר לא ייסגר בצורה טובה. הוא עלה עם תת־מקלע עוזי שהחביא במפעל וירה בשניים צרורות. לאחר מכן ביקש מסייעניו לקבור את הגופות בחולות אשדוד.
בעקבות הרצח ישב אושרי 20 שנה בכלא, עד שהשתחרר בשנת 2000. מאז המשיך להפעיל בתחילת מועדון קלפים, ואז בסטה בשוק הכרמל וחנות קוסמטיקה. חדי העין יכלו להבחין בו עושה הליכות על הטיילת בתל־אביב. לתקופה הוא ניסה לעזור לאסירים בשיקום, והמשיך לטפח את היחסים עם חבריו הקרובים. לאחר שנודע לו על מות חברו רחמים אהרוני ב־2015, אמר אושרי: "כל השנים עשו לו עוול. הוא היה איש מאוד חולה. עכשיו הפסיק לסבול מכאב. הוא יחסר לי מאוד. הוא היה חבר טוב שלי בכל הימים, עד לרגעיו האחרונים".
