על פניו, טירוף מערכות אוחז ברבים מבני הקהילה החרדית. מדינה שלמה עוברת למשטר חירום, אבל כמה מאיתנו מפירים חוק במפגיע, עוצמים עיניים מפני המציאות העגומה ומסכנים את כל היתר. אלא שהם לגמרי לא היוצא מן הכלל. כמו מנהיג העדה הליטאית משם, כך יו"ר הכנסת מכאן, שניהם עושים בדיוק אותו דבר. חבלה בחברה הישראלית, המידרדרת אל סף פורענות.
הרב חיים קנייבסקי הוא אחד משני מנהיגי הזרם הליטאי ביהדות החרדית. לא משהו שולי בכלל - הליטאים הם אחד משלושת הזרמים המרכזיים, כ־30% מהקהילה החרדית בישראל, כלומר כ־350 אלף איש מאוכלוסיית המדינה. ביום ראשון פירסם קנייבסקי מכתב פסקני, יחד עם הרב גרשון אדלשטיין - המנהיג השני של הליטאים, וראש ישיבת פוניבז' היוקרתית ("ההרווארד של עולם הישיבות"). בצוותא־חדא, הגר"ח והגרי"ג, שני גדולי ישראל - מי יגיד לא?
השניים החליטו כי על הלימודים במוסדות הזרם הליטאי – תלמודי תורה, ישיבות וכוללים – להמשיך ולהתקיים כסדרם. וככה, על הדרך, לשמור קצת יותר על הניקיון. בכל זאת, יש קורונה, והם לא מנותקים לגמרי, שני צעירים תוססים ברוחם: הגרי"ג בן 96, והינוקא הגר"ח, בן 92 בלבד. וכך נימק הגר"ח, שציטט מהגמרא: "אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן", והוסיף, "והם השמירה הגדולה ביותר שלא יבוא המשחית לחדרי ישראל". הרחיב הגרי"ג: "אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל. צריך לזכור שהכל בהשגחה משמיים, אין מה לפחד. ועלינו להתחזק באמונה שהכל מאיתו יתברך, ולהרבות בתורה, שהיא מגנא ומצלא (מגינה ומצילה), מכל מרעין בישין". לימוד תורה יומיומי יחסל את הווירוס - ולעזאזל מה שאומר לכם העולם בכלל, וממשלת ישראל בפרט? לאדם המודרני, אלה דברים שנשמעים כטירוף הדעת לשמו, וודו־שיט מימי הביניים, מרשם להפצת מחלות והתאבדות המונית. הרב ברלנד עם סוכריות המנטוס־נגד־סרטן שלו נשמע פתרון הגיוני יותר. אך עבור מיעוט משמעותי ביותר - מיעוט שהם אחינו, החיים יחד איתנו – אלה הם דברי אלוהים חיים שאיש לא יעז להפר. ואכן, רבבות חרדים צייתו להגר"ח והגרי"ג והמשיכו ללמוד כרגיל, אולי אפילו ביתר מרץ וכוונה.
הנה לכם שוב הקרב הגדול, שלא נולד היום, ואין אפשרות לגשר עליו, בין אמונה למציאות. התהום העמוקה הפרושה בין היהדות האורתודוקסית ליהדות החילונית, או במקרה הזה, בין "ההרווארד של עולם הישיבות", להרווארד של ממש (או האוניברסיטה העברית, בית החולים הדסה, מכוני המחקר מהטכניון עד נס־ציונה, וכל עולם המדע והמחקר בעולם של 2020). דברי אלוהים חיים, או תרופה מעשה ידי בשר ודם.
הממסד הישראלי נקט (לפי שעה) תגובה חסרת שיניים, המומה. זאת בניגוד גמור לצעדים הקשים, ההולכים ומחמירים, הנאכפים על הרוב הגדול (בידוד בפועל של כל האוכלוסייה כמעט, השלכה כפויה של מאות אלפים לאבטלה וצעידה מחושבת למשבר כלכלי עמוק); כי הוחלט שאין שום ברירה אחרת. אחרי כל אדם שמעז להוציא את קצה חוטמו מהבית מתנהל פה מרדף – אבל מול המונים שמתקבצים יחד, במה שעלול להפוך לחממת גידול הנגיף והפצתו, לא נעשה דבר.
נו, בבני–ברק נפלו טילים?
רק שאיש לא צריך להיות מופתע מהרמת הידיים הממלכתית. עוד בחודש פברואר, כשהחלו מתקבצים הדיווחים מהעולם על החולירע הזאת השיב הרב קנייבסקי לחסידיו המבולבלים, בעלי עסקים שלא ידעו אם להמשיך את שגרת היומיום, במילות הרגעה: "ויתקיים בנו, 'כל המחלה אשר שמתי במצרים, לא אשים עליך. כי אני ה' רופאך'". בר הפלוגתא הגרי"ג אף הוסיף, שלמשל, בימי החופש בישיבות, יש יותר אסונות - והוא תולה זאת בכך שאין בהם לימוד.
שניהם, ומאות אלפי חסידיהם, צודקים לשיטתם. הרבה לפני הקורונה. יש להם הרבה תקדימים: בימי מלחמת המפרץ, חוזרים ומזכירים ליטאים, הורה הרב קנייבסקי לתלמידיו לצאת מהחדר האטום וללמוד כרגיל. "והנה! על בני־ברק לא נפל אפילו טיל אחד!" אבל זה הרבה יותר עמוק וממושך: כל הקהילה החרדית (למעט חריגים) איתנה בסירובה לשרת בצה"ל, מתוך שכנוע פנימי כי לימוד תורה חשוב לא פחות - ואף יותר - להגנתנו. מלחמת העצמאות, מבצע קדש, ששת הימים, יום כיפור, לבנון על כל גרסאותיה, האינתיפאדות והטרור: הנה, הם למדו והתפללו, והמדינה ניצלה. הצדק איתם!
לכל בר דעת ברור שהמדינה תעשה כל מה שהיא יכולה כדי להגן גם על החרדים, כולם, מפני נגיף הקורונה. מדינת ישראל, שרבים מהם כה מתעבים, (עדיין) לא מפקירה את תושביה למוות אכזרי. גם הטענה "שיסתדרו עם מה שבישלו", לא יכולה להתקבל. כי כאלה אנחנו, רחמנים ורכרוכיים, מצילים את החרדים מפני עצמם, ולא מהיום (שירות בצבא, נשיאה בעול הכספי ועוד), וגם כי הפעם מדובר בעליית מדרגה, בסיכון ישיר של האוכלוסייה הלא־אורתודוקסית על ידי מי שמפר את הוראות החירום בראש חוצות.
אלא שקנייבסקי ושות' הם לא החריג. החברה הישראלית מושתתת ביומיום על הרבה אמונות, שקרים והפרות חוק סיטוניות – עד שאלה הפכו לנורמה מקובלת. כך הם "חובת" השירות בצבא, או מפעל ההתנחלויות, שנולד ומתקיים תוך מעשי מרמה כלפי "הפריץ"־הממסד שמחזיר בקריצת עין, או ההזנחה המכוונת של הג'ונגל הפלילי האלים ברחוב הערבי, או הגזענות הממוסדת, העומדת בניגוד גמור לאני מאמין ולחוקי המדינה, או האפליה בתקצוב, או הריסוק הממושך של מערכת הרווחה והבריאות, תוך פיזור סיסמאות שקריות להמונים שהחיים רומסים אותם. האדמה המקולקלת והמורעלת שעליה אנחנו דורכים, היא הכחשת מציאות בוטה, תוך דריסת החוק.
ועל כל זה מגיע עכשיו נגיף הקורונה, כמו באריזת שי לפורעי החוק. משבר בריאות עולמי שמוליד אי־ודאות מוחלטת ודוחף את הדמוקרטיה השברירית לעבר אנרכיה לשמה. ההיסטריה הקולקטיבית היא הזדמנות פז לרסק את מה שעוד נשמר, איכשהו, בציפורניים. בעצם, לא היה צריך יותר ממשב רוח קל. הרי מערכת הבחירות האחרונה עמדה על ניסיונו של ראש ממשלה שלא לתת את הדין על פשעיו־לכאורה, למחוק את האלף־בית של הדמוקרטיה, ואת מה שהעניק משה רבנו לעולם כולו: השוויון של כל אדם בפני החוק.
"המלחמה בנגיף הקורונה" הופכת לנגד עינינו לתירוץ מושלם והסלמת המלחמה בחוק. הביטויים האחרונים הם שר המשפטים בכבודו, ח"כ אוחנה, ויו"ר הכנסת, לא פחות, ח"כ אדלשטיין. למי שמאמין בניצחון הכחשת המציאות וצפצוף על החוק - הנגיף הוא אכן מתנה משמיים. כמו שאמר אדלשטיין, השני, ולא ידע כמה הוא צודק: "אין פורענות באה לעולם, אלא בשביל ישראל". מדוע לא תבוא קורונה פעמיים בשבוע?
הנגיף הקטלני, אינשאללה, יחלוף מתישהו. פרי מאמץ של הרבה אנשים חכמים ברחבי תבל, והתגייסות נחושה של האזרח הקטן. אבל המחלה הממארת, המתפשטת במרקם החברה הישראלית, המאיימת לפרק אותה לגורמים, תישאר איתנו עוד הרבה־הרבה זמן.
