בסולם ה"כמה שהיינו צריכים את זה", 'להרוג את איב' מקבלת 007 מתוך 01. אחת הסדרות הכי כיפיות ומטרידות בו זמנית חוזרת לעונה שלישית של משחק החתול והעכבר של וילאנל (ג'ודי קומר האדירה) ואיב (סנדרה או המעולה), האחת היא הפסיכופטית הכי כובשת בתולדות הטלוויזיה והשנייה היא זאת שצריכה להתמודד עם הצרה הזאת. בהצלחה לשני הצדדים. (עונה 3 עלתה השבוע)
כש'לא בטוחה' עלתה, היה קל לתאר אותה כגרסה השחורה של 'בנות'. רגע לפני העונה הרביעית, ברור שההשוואה הזאת מיותרת, כמעט מעליבה. לא רק ש'לא בטוחה' של איסה ריי היא סדרה פי מאה טובה יותר, פי אלף יותר מעוררת הזדהות ופי מיליון פחות מרגיזה, אם יש אישה אחת בטלוויזיה שהייתן רוצות להיות חברות שלה ולצאת איתה לדרינק, זו ריי. כמה טוב שחזרת. (עונה 4 עלתה השבוע)
'השורד המיועד' היא סדרה יעילה ואפקטיבית, כלומר הכי פרויקט של קיפר סאת'רלנד: כאן הוא מגלם פוליטיקאי זוטר ואפור, שבנסיבות חריגות למדי - פיגוע שמחסל את כל הצמרת הפוליטית כולל הנשיא - מוצא את עצמו בתפקיד האדם הכי חזק בעולם. או כמו שקוראים לזה בעידן הקורונה: אסקפיזם.
החוטאים הייתה אמורה להיות סדרת מתח בת עונה אחת, שעוסקת בסיפור רצח שבלבו תעלומה: מה גורם לאישה צעירה (ג'סיקה בייל) לרצוח גבר לעיני כולם? לאור ההצלחה של העונה החליטה נטפליקס להפיק עונה נוספת, שבמרכזה תעלומת רצח אחרת - מה גורם לילד להרעיל למוות זוג? התשובות ניתנות בבינג' חסר מעצורים וחסר מנוחה.
למה כן פוליטיקה עכשיו? קודם כל כי זה תמיד קצת יותר נחמד כשזה קורה באמריקה. אבל גם כי כשוויל פארל וזאק גליפיאנקיס מגלמים מתמודדים יריבים על מקום בקונגרס בסאטירה הזויה זה אולי לא מופרך יותר מהמציאות, אבל בטח מצחיק יותר. סרט קורע מהבמאי של אוסטין פאוורס ג'יי רואץ' שעף קצת מתחת לרדאר.
אחד הסרטים הישראלים הכי טובים, וגם הכי נשכחים, המתרחש בלב-לבה של מלחמת ההתשה, עם גילה אלמגור כאלמנה צעירה ויהורם גאון החתיך. ונוסף על הכל, הוא גם מצליח לקלוע בול לתחושת המחנק שלנו בימים אלה. בכל זאת, אומרים שזו מלחמה ואנחנו מצדיעים. סרט ענק שלא מבייש אף דרמת מלחמת וייטנאם אמריקאית, ואפילו היה מועמד לפרס 'דקל הזהב' בפסטיבל קאן כהוכחה.
עבור תושבי העיר האנגלית סנדרלנד, קבוצת הכדורגל המקומית היא כל מה שיש להם. אלא שקצת כמו העיר עצמה, פעם מעצמה תעשייתית, גם המועדון רחוק מימיו היפים. הסדרה עוקבת מקרוב אחרי הקבוצה עם ירידתה לליגה השנייה. מהמנג'ר דרך השחקנים, ממוכרי הכרטיסים ועד המנויים הוותיקים, זהו סיפור נוגע ללב על כישלון, מסירות, וספורט. לא רק לחובבי כדורגל.
עכשיו כולנו חכמים ויודעים שהיינו צריכים להקשיב לביל גייטס, שהזהיר שוב ושוב מפני תרחיש האימים של מגפה עולמית. ובגלל שהעדפנו להתלהב מהחיים הכה־נוחים וטכנולוגיים שלנו, אין לנו אלא להקדיש את הזמן בסגר לטובת הסדרה התיעודית, שמנסה להבין את דמותו של אחד מגאוני ועשירי הדור. מי יודע, אולי הפעם נלמד משהו.
ריאליטי בישול יש הרבה, אבל ריאליטי בישול שבו המתחרים הם גרועים באופן גורף - זה כבר פחות נפוץ. אבל זה גם מה שכל כך כיף ב'הצלחתי!'. כל פרק, שלושה אופים חובבים עם הרבה כוונות טובות ומעט מאוד כישרון מנסים לשחזר יצירות אפייה מפוארות שהן הרבה מעל לרמה שלהם. המנצח הוא זה שפישל הכי פחות, והתוצאות פשוט קורעות מצחוק. תבלו.
