מֶמְשֶׁלֶת יִשְׂרָאֵל יוֹצֵאת בְּמִבְצַע,
קְנֵה תִּיק אֶחָד – הַשֵּׁנִי הוּא מֻמְצָא!
צִבּוּר יָקָר, וְנִבְחָרָיו עוֹד יוֹתֵר –
כָּזֶה לֹא הָיָה עוֹד לָכֶם מִינִיסְטֶר!
יֵשׁ אֶחָד עַל הַפְּנִים וּשְׁנַיִם עַל הַחוּץ
וְאַחַת עַל הַתִּיק לְעִנְיְנֵי מֵהָאֶצְבַּע מָצוּץ.
וְיֵשׁ אֶת הַסְּגָן לְעִנְיְנֵי חִזּוּק שׁוּם־דָּבָר
וּסְגָנוֹ שֶׁאַחְרַאי לִתְפִיחַת תִּיק סְגָן הַשַּׂר.
וְהַהוּא שֶׁנִּדְבַּק לַכִּסֵּא וּמִמֶּנּוּ לֹא סָר
וְהַשָּׂר לְתֵאוּמֵי הַהַכֹּל יְסֻדַּר.
יֵשׁ תִּיק אֵיכוּת הַסְּבִיבָה וְתִיק סְבִיבָה אֵיכוּתִית,
שָׂר כָּל יְרוּשָׁלַיִם וְשַׂר רַק לַמִּזְרָחִית.
יֵשׁ אֶת שַׂר הֶחָלָל וְאֵת שָׂר הַגָּלַקְסְיָה,
קוֹנְסוּל יַפַּן וְקוֹנְסוּל כָּל אַסְיָה
יֵשׁ שַׁגְרִיר וּמַנְכָּ"ל וְיוֹעֵץ שֶׁמֶּצַּלֶּם
וּלְמִמּוּן בַּל נִדְאַג הֲרֵי שוּלְמָן יְשַׁלֵּם.
כִּי חָשׁוּב שֶׁנִּזְכֹּר זוֹ שְׁעָת חֵרוּם גַּם הַיּוֹם,
וְנִדְרָשׁ מָעוֹן חֲלוּפִי לִמְמַלֵּא הַמָּקוֹם.
כִּי הֵיכָן יִתְבַּצֵּר מִפְּנֵי הַפְגָּנוֹת?
מִפְּנֵי רוֹפְאִים, אֲחָיוֹת וַחֲנוּיּוֹת שֶׁקּוֹרְסוֹת?
יִזְכֹּר עַם יִשְׂרָאֵל וְיִתְבָּרֵךְ בְּכִיסָיו,
כִּי מֵהֵם הַמָּמוֹן לְכִסְּאוֹת־צְבִי נִבְחָרָיו.
וּבֵעֵת כֹּה קָשָׁה שֶׁל מֶמְשֶׁלֶת שַׂרִים
שֶׁבָּהּ נִגְזָר לְהַאֲכִיל ל"ו סוֹרְרִים,
בְּתֵאָבוֹן לָכֶם חַ"כִּים, אַל תּוֹתִירוּ פֵּרוּר
עוֹד יַגִּיעַ חֶשְׁבּוֹן בְּסּוֹף הַסִּפּוּר,
מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד יִתְיַצֵּב קוֹל הָעַם
וְיַזְכִּיר שֶׁאֶזְרָחוּת הִיא מִקְצוֹעַ שֶׁלֹּא תָּם לְעוֹלָם.
יהונתן טוקר הוא מרצה לחברה ישראלית
