אחת האמירות המיוחסות למכונן המהפכה האיסלאמית באיראן, איתוללה חומייני, היא תשובתו לעיתונאי, ששאל אותו ערב המהפכה בנוגע לתוכניותיו הכלכליות. "כלכלה היא לחמורים", השיב חומייני. כאשר נשאל זמן קצר לאחר המהפכה על תלונות אזרחים בנוגע לאינפלציה המאמירה, טען מנהיג איראן, כי המהפכה לא התרחשה על מנת להוזיל את מחירי המלונים. אין משמעות הדבר כי מנהיג איראן לא התעניין בכלכלה, אך הוא מעולם לא התווה דרך מעשית לניהולה, וסבר כי התשובות לכל השאלות הכלכליות מצויות באיסלאם.
מאז הודיע נשיא ארצות־הברית, דונלד טראמפ, לפני שנתיים על פרישתו מהסכם הגרעין וחידוש הסנקציות הכלכליות נגד איראן, הביעו כמה פרשנים ופוליטיקאים אופטימיות בנוגע לאפשרות כי החרפת המשבר הכלכלי תאלץ את איראן לשוב לשולחן המשא ומתן ולהיכנע לדרישות הממשל האמריקאי. "הפטיש היחיד שיש זה הכלכלי. בעזרתו, יש סיכוי טוב שאיראן תרד על ברכיה. איראן כעת חלשה, נחלשת ובהיסטריה", ציין גורם ישראלי בכיר באוגוסט 2018. אלא שהתנהלות איראן בעשורים האחרונים מלמדת אחרת. מצוקותיהם הכלכליות והחברתיות של אזרחי איראן אינן נעלמות מעיני המשטר, אך גם כאשר נאלצה ההנהגה האיראנית לקבל הכרעות אסטרטגיות ולשנות את מדיניותה, היה השיקול הכלכלי רק אחד השיקולים בהחלטתה, ולאו דווקא המרכזי שבהם.
ביולי 1988 נאלצה איראן להסכים להפסקת אש במלחמתה הממושכת עם עיראק. הייתה זו החלטה בעלת חשיבות היסטורית, שהיוותה תפנית אסטרטגית מעמדתו הקודמת של מנהיג איראן, שדבק בהמשך המלחמה עד להבסתה של עיראק. בנאום ברדיו טהרן תיאר ח'ומייני את הסכמתו להפסקת האש כ"שתיית כוס התרעלה". באיגרת לבכירי המשטר הוא פירט את השיקולים שהניעו אותו להסכים להפסקת האש. עיקר הדגש באיגרת הושם על מצבה הצבאי הקשה של איראן בשל המפלות שנחלה בשדה הקרב ועל חולשתה הצבאית, כפי שהובהרה לו על ידי בכירי הצבא ומשמרות המהפכה. אלה הודו במפורש כי אין לאיראן סיכוי להשגת ניצחון בשנים הקרובות. המצב הכלכלי הקשה ובעיות המורל של הציבור האיראני מוזכרים אף הם באיגרת, אך לא ניכר כי הם שהיוו את הסיבות המרכזיות להחלטה.
בשנת 2012 שוב נאלצה הנהגת איראן לבצע תפנית אסטרטגית במדיניותה והחליטה לשוב לשולחן המשא ומתן הגרעיני, ראשית בערוץ שיחות חשאיות עם נציגי ארצות־הברית ומשנת 2013 במסגרת משא ומתן מואץ עם מדינות המערב, שהוביל ביולי 2015 להסכם הגרעין ההיסטורי. אין ספק שהסנקציות הכלכליות מילאו תפקיד משמעותי בהחלטת איראן, אך לא ניתן להסביר את התפנית במדיניות איראן אך ורק בשיקולים כלכליים אלא גם בהתפתחויות במערכת הפוליטית באיראן, בראשן בחירתו של חסן רוחאני כנשיא בקיץ 2013; בהתקדמות המשמעותית בתוכנית הגרעין, שאיפשרה לטהרן להקפיאה זמנית מבלי לוותר על האופציה הגרעינית הצבאית; ובהסכמת ממשל הנשיא אובמה להכיר לראשונה בזכותה של איראן להעשיר אורניום בתחומה.
יתר על כן, חרף אילוצים כלכליים כבדים, ממשיכה איראן לדבוק ביעדים האסטרטגיים המרכזיים שלה, בראשם קידום תוכנית הגרעין, פיתוח טילים ארוכי טווח והרחבת השפעתה האזורית. לתפיסת מנהיג איראן חמנאי, יכולת סף גרעינית צבאית וטילים ארוכי טווח מהווים "תעודת ביטוח" הכרחית להמשך שרידות המשטר. חמנאי ער למצוקות הכלכליות בארצו, אך דבק בעמדתו כי הפתרון למשבר נעוץ ב"כלכלת התנגדות", שעיקרה הפחתת התלות האיראנית בגורמים זרים והתבססות על ייצור עצמי. זאת ועוד, הוא סבור ששובן של חברות זרות לשווקים באיראן אף עלול להרחיב את חשיפת החברה האיראנית להשפעות מערביות וכן לסכן את האינטרסים הכלכליים של משמרות המהפכה, שמעורבותם בכלכלה האיראנית גברה בעקבות הסנקציות ויציאת החברות הזרות מאיראן.
בסיכומו של דבר, ניתן לייחל לתפנית אסטרטגית נוספת במדיניות המשטר האיראני, אך מי שמקווה כי המשבר הכלכלי לבדו יאלץ את מנהיג איראן "לשתות שוב מכוס התרעלה", עלול לגלות שמדובר בתקוות שווא. √
ד"ר רז צימט הוא מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
