אפטר סגר, אפטר קורונה, שבועות בפתח, ריח של טרום קיץ, שיבולים קצורות ומלח ים. כל אלה הם בהחלט סיבות טובות להתנפל על מדפי הגבינות לקראת חגיגות האירוח שנגזלו מאיתנו בפסח, וללא ספק יהפכו להיות טעונות בטעמים ובגעגוע בסוף השבוע הארוך של שבועות.
או, אז בדיוק בשביל זה אני כאן: כדי להציב בפניכם תמרור עצור רגע לפני שאתם יוצאים לקניות, מזמינים מהמרכול או דוהרים למסע בין מחלבות. שבו, מזגו לעצמכם מים קרים עם כמה ענפי תבלין, הפעילו בריזה מכל סוג וחשבו כמה גבינות ומאילו סוגים תרצו להגיש אל שולחן החג.
צריכים עזרה בחישוב הכמויות? בבקשה, חישבתי עבורכם לפי אינדקס הבולמוס הישראלי, אבל באופן הלא־מתלהם הנדרש באווירת סוף קורונה.
1. קודם כל חשבו את מספר האורחים.
2. עכשיו קחו בחשבון שכל סועד יצרוך בערך 150 גרם של גבינה. כי פה זה לא ארמון בקינגהאם, כן?
3. שלבו בין שלוש מבין משפחות הגבינות הבאות
גבינות קשות
בולגרית, פטה, פרמיג'אנו וגראנה איטלקיות, פרמזן ישראלית, גאודה הולנדית, קשקבל עיראקית.
גבינות כחולות
רוקפור, גליל, דניש בלו, גורגונזולה.
גבינות "פורחות" (עם קליפת עובש)
קממבר, ברי, סנט מור, כיכרות של גבינות צאן מקומיות.
גבינות מוצקות
מנצ'גו, צ'דר, טל העמק, גאודה.
גבינות חצי רכות
חלומי, כיכרות של גבינות צאן מקומיות. צפתית.
שימו לב: בשווקים מלבלבים השנה סוגים חדשים או משודרגים של גבינות מנצ'גו, גאודה עיזים וצ'דר מיושנת. יהיה לכם קשה לבחור.
הגשה
מפזרים את הגבינות על מגש רחב ויפה או על קרש עץ מחוטב וגדול.
מפזרים על וליד הגבינות וגם יוצרים תלוליות מפלחי תפוזי דם, תפוזי שמוטי, משמשים טריים או מיובשים, שסק קלוף ומגולען, מנגו מיובש, טוסטים קטנים עם מרמלדות הדרים וחמאה. בוזקים על הכל אבקת פיסטוקים טחונים.
בקטנה, אבל מה זה שווה:
הנה מה שראיתי ואף טרפתי בכנס בחירת השף המבטיח החדש בוונציה לפני ארבע שנים:
האיטלקים ערמו מגשי גבינות עצומים ומגוונים. ביניהם הניחו קונפיטורות משמש והדרים, תפוזים ומשמשים מיובשים, לדר מופלא מפירות כתומים, כולל אפרסקים ומרמלדות של לימונים ותפוזים. הפירות הכתומים והצהובים זרו בכל זה מתיקות חמצמצה שמצידה דרשה אפרול ותפוזים, ולא לשכוח קוקטיילים מרירים כתומים של אפרול בקוונטרו.
