מכה לחברות ההיי־טק הישראליות ולחלום הרילוקיישן: נשיא ארצות־הברית דונלד טראמפ החליט לאסור זמנית הגירה לארה"ב גם לבעלי אשרות (ויזות) ייעודיות למומחי היי־טק ורפואה. הדבר צפוי לפגוע קשות בעשרות סטארטאפים ישראליים שפעילים בארה"ב או מבקשים לפתוח שם את עסקיהם. עוד ייפגעו חברות בינלאומיות שמחזיקות בארץ מרכזי פיתוח גדולים, ומשגרות מכאן עובדים לתקופות שונות במטות הבית שלהן באמריקה.
על פי ההערכות, הצו הנשיאותי נוגע מיידית למאות יזמים ואנשי תוכנה ישראלים, שתיכננו להוציא בחודשים הקרובים אשרת עבודה כזו ולהעביר את מרכז חייהם לארה"ב. בשביל חברות ישראליות, שלוחה בארה"ב היא מפתח הכרחי לעבודה עם שווקים בחו"ל בכלל. במקרה הטוב, בהיעדר עובדים מהארץ הן ייאלצו לשכור עובדים מקומיים, מה שיפגע בהכרח באופי המיוחד ובתרבות הארגונית של החברה.
על פי הצו, תיאסר כניסת מבקשי האשרות ובני משפחותיהם, כולל מי שהגישו בקשה וטרם קיבלו את האשרה. הצו לא חל על מי שכבר נמצא בארה"ב עם אשרת עבודה, וגם לא על מי שמבקש להאריך או לחדש אשרה קיימת. לפי אומדנים בתעשייה, נכון להיום נמצאים ברילוקיישן בארה"ב עשרות אלפי ישראלים, חלקם שוהים בה כבר יותר מחמש שנים וזכו לאזרחות.
אמזון: "סכנה לתחרות"
טראמפ נימק את האיסור בצורך להגביר את התעסוקה בשוק העבודה האמריקאי אחרי פגיעת הקורונה, אך הוא נתקל בביקורת חריפה מצד בכירי ענף הטכנולוגיה. הענקית אמזון מסרה שהמהלך "מסכן את התחרותיות האמריקאית ואת יכולת ההתאוששות של ארה"ב", ומנכ"ל גוגל, סונדר פיצ'אי, כתב בטוויטר: "אני מאוכזב. נמשיך לעמוד לצד מהגרים ולעבוד כדי להרחיב הזדמנויות לכולם". הצו תקף מיידית ויימשך עד 31 בדצמבר 2020.
בחברות ההיי־טק בארץ הביעו אתמול תקווה שמדובר במהלך הפיך, בעוד שחברות כוח אדם קיוו שהמהלך יעצור "בריחת מוחות" ויותיר בארץ עובדים ברמה גבוהה. לפני משבר הקורונה חסרו בישראל 15,000 עובדי היי־טק.
המהלך ישפיע על מבקשי עבודה בקטגוריות האלה: אשרת L1 שניתנת לעובד שמועסק בישראל במשך שנה לפחות, ומועבר לארה"ב לצורך עבודה באותה חברה. לצורך קבלת האשרה נדרשים ידע ייחודי ומשרה ניהולית. כ־7,000 ישראלים מחזיקים בה.
אשרת H1B שניתנת לעובדים במקצועות ייחודיים (ידע ייחודי ותואר ראשון לפחות או ניסיון תעסוקתי מקביל), וכן אשרת H2B הזמנית, שניתנת לעובדים לא מיומנים לטווח קצר (לא בתחום החקלאות). ההגבלה תחול גם על ויזת J שמיועדת לאנשים המעוניינים לעבוד, לעבור הכשרה או לערוך מחקר בארה"ב בחסות מוסד לימודים או מוסד אחר ללא כוונות רווח.
עשרות אלפי ישראלים נכנסים לארה"ב מדי שנה באשרות עבודה אלה. לדברי עו"ד צבי קן־תור, יו"ר ועדת אשרות העבודה בלשכת המסחר ישראל־ארה"ב, לחלק מהחברות יש פתרון אך יישומו מצריך תכנון מראש. למשל, הגשת בקשה לאשרת E1 שמקדמת סחר בין המדינות או אשרת E2 למשקיעים בארה"ב. כמו כן, הצו מחריג חברות שיוכיחו שמטרת הכניסה לארה"ב קשורה למאבק בנגיף הקורונה, או חשובה להגנה, לאכיפת חוקים, לדיפלומטיה ולביטחון הלאומי של ארה"ב.
פרסום המהלך מגיע לאחר עלייה של מאות אחוזים בדחיית בקשות של חברות אמריקאיות בינלאומיות לאשרת ההייטקיסטים, והקשחת התנאים לקבלת אשרת עבודת מומחים כחלק ממדיניות טראמפ "עובדים אמריקאים תחילה".
