בכירים במערך החוץ הישראלי נערכים לפרסום קרוב של החלטת שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג באשר לפתיחת חקירה בחשד לפשעי מלחמה של ישראל וחמאס בשטחים.
בדצמבר האחרון קבעה התובעת פאטו בנסודה כי יש בסיס לחקירה, ומאז מתנהל הליך בבית הדין לבחינת מידת והיקף סמכות השיפוט שלו במזרח ירושלים, יהודה ושומרון ורצועת עזה.
בדרג המדיני מעריכים כי ישראל תקבל התרעה קצרה בת יום או יומיים לפני הפסיקה. בית הדין צפוי לצאת בסוף השבוע הקרוב לפגרה, כך שאם לא תינתן פסיקה עד יום שישי - ההחלטה תידחה בעוד מספר חודשים.
ההערכה הרווחת בירושלים היא שבית הדין יאמץ את עמדת התובעת ויאפשר פתיחת חקירה. מדובר באותם שופטים אשר פסקו ב־2018 כי יש לבחון מחדש את ההחלטה שלא לפתוח בחקירה בפרשת משט המרמרה ואשר הורו בצעד תקדימי להקים מערך מידע ופנייה עבור קורבנות בפלסטין. "מדובר בהרכב אשר גישתו לישראל אינה אוהדת, בלשון המעטה", אמרה אל"מ במיל' פנינה שרביט־ברוך, לשעבר ראש מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית.
אם בית הדין יקבע שלבנסודה יש סמכות לפתוח בחקירה על פשעי מלחמה - גורמים ישראליים בכירים כמו ראש הממשלה, שרים, רמטכ"לים לשעבר, אלופי פיקוד וגם ראשי מועצות ויישובים ביהודה ושומרון עלולים למצוא עצמם עומדים בפני הליכים פליליים בינלאומיים.
בית הדין איפשר למדינת ישראל להעביר את עמדתה בנושא עד ה־24 ביוני, אך ירושלים החרימה את ההליך כולו. בכירים בישראל אומרים כי הסוגיה תלווה אותנו הרבה זמן ותגרום לכאב ראש גדול, אולם "מדינת ישראל לא חסרת אונים ויש לנו מה לעשות בנושא הזה".
