דורון מדלי מצא את החברים הכי טובים שלו בצופים, והוא לא שוכח גם את תחושת השליחות בכתיבת מילים דווקא בשבט
דורון מדלי, חניך ומדריך בשבט נווה מגן ברמת־השרון
הצופים זה החיים. שבט נווה מגן, רמת־השרון אימפריה. מי שלא מבין כמה הצופים חשובים – נא לעוף לנו מהעיניים בזה הרגע ולא להפריע לנו לגדל דור של אזרחים טובים יותר. אלה שאנחנו כל כך זקוקים להם שיביאו את התיקון לעיוות המשוגע שנוצר פה עקב הזנחה ארוכת שנים של האזרחים את הדמוקרטיה. על דמוקרטיה למדתי בצופים, למשל. הצופים היא תנועה נוער א־מפלגתית. ממשלת ישראל היא א־אזרחית. מיליוני ילדים ונוער ישראלים מחזקים את הביטחון העצמי והרשת החברתית שלהם, מתחנכים על ערכי עם ישראל ואהבת הארץ, בצופים. מאה שנה ומיליוני אזרחים למופת. מאה שנה מוחקים ברגע? החברים הכי טובים שלי עד היום הם מהצופים. הזמן נגמר וצריך לעבור למעשים. צופיפניקים, הקשבה אליי. עמידה חופשית, הקשב! חניכים, מדריכים, רשג"דים, צפי"לים, שכב"גניקים, ראשי שבטים, ראשי הנהגה – ברוכים הבאים למדינת ישראל. מדינת העמותות. מה שהמדינה לא עושה, עושים האזרחים. בואו נרים תרומה ענקית ונחזיק אתכם בחיים. בואו נרים את ההדסטארט הגדול בהיסטוריה של ישראל. אנחנו נחזיק את הצופים בכסף. ישראלים יכולים לעשות הכל! את זה למדתי בצופים, למשל. גם את תחושת השליחות שבכתיבת מילים אלה רכשתי בצופים. אתם העתיד והעתיד מתחיל עכשיו. כאן זה בית, כאן זה לב, ואותך אני לא עוזב! צופים אימפריה, תנו כפיים בבקשה.
הסדנאות, מחנה הקיץ בכפר החורש וגם ההתאהבות הראשונה במדריך: יעל גולדמן פפר חוזרת לימי התנועה
יעל גולדמן פפר, חניכה בנוער העובד והלומד, קן קריית־אונו
בילדותי, תנועות הצופים והנוער העובד והלומד היו כל מה שעניין אותי. בכיתה ב' השתרכתי אחרי אחותי לצופים והייתי יושבת במחסן עם אלדד לחכות לה שהפעולה תסתיים. הסדנאות, טקס האש, מחנה קיץ בכפר החורש, וההליכה לשם בימי שישי – היו כל מה שחיכינו לו. בהמשך חציתי את הקווים לנוער העובד. חולצה כחולה, קן קריית־אונו, אייל המדריך שהייתי מאוהבת בו. כל מה שלמדתי על מנהיגות נשית, על התאהבות, על החיים, על ערכים, על חברות, על אחווה, על חמלה, הצחוקים עם החברות שלי (קבוצת זוהר לנצח) – הכל קרה בתנועה. אני לא יכולה לחשוב על עצמי ללא החוויות האלה, ולקחת את ההוויי הזה מהנוער זו פשוט חלמאות. אני מכירה כמה ילדים שהתנועה אשכרה הצילה אותם. זה לא הגיוני להגיד להם ללכת הביתה, מפני שלא תמיד הבית זה המקום הבטוח. אל תיתנו לתנועות הנוער להיסגר. זה העבר, ההווה והעתיד של כולנו.
תום יער נזכרת בבדיחות שאספה מהתקופה שלה בתנועה, שהייתה נקודת האור בגיל ההתבגרות שלה
תום יער, חניכה ומדריכה בצופי נווה־מגן ברמת־השרון
אם אין יותר צופים אז וואלה אני לא עושה ילדים. אין לי כוח לילד דוש, מנגן בקלידים, שלא ילך לצופים, שלא יבין מה זה הומור, מה זאת חברות אמיתית, מה זה צוות וקבוצה וכיף וערכים. בחיים לא היה לי כיף כמו שהיה לי כיף בצופים, כולל בתאילנד. ושם היה כיף ממש. חשוב לי שתדעו שאם לא הייתי בצופים, לא הייתי תום שאתם מכירים. הצופים עיצבו את ההומור ואת האופי שלי, והיום החברות שלי מתחלקות למי שהייתה בצופים ולמי שלא (ובינינו, מי שלא הייתה הרבה פחות מצחיקה).
אני בת 33 ועדיין פעם בכמה זמן נזכרת בערגה בתקופה הארוכה מדי שהייתי בצופים. כל זיכרונות הילדות הטובים שלי משם (לא מהתיכון, לא מלנסוע בקו 24 כדי לקנות מכנסיים מתרחבים מציפי סיקסטיז, לא מלא־ללכת לרוק עצמאות, לא מהבגרויות שאין לי, לא מהבית המעצבן שלי, ולא מחוסר הוודאות שחייתי בו. לא לא לא! הצופים היו נקודת האור בגיל ההתבגרות שלי). הממשלה המקורקסת ממשיכה להפיל אסונות בזה אחר זה, ביושבם עם התחת הענק והמדושן שלהם על הכסף של כולנו. אז הכל קורס כמו בדומינו ראלי ועכשיו גם לצופים ותנועות הנוער הם הגיעו. זה מפוצץ ת'דעת.
נלי תגר קטפה קני סוף בארבע לפנות בוקר במסגרת טיול של הצופים, הרבה לפני שקטפה את פרס האקדמיה לשחקנית הכי טובה
נלי תגר, חניכה ומדריכה בצופי רמת חן ברמת־גן
זאת אני, במחנה הגדול הראשון שלי. סיימתי שנה ראשונה בצופי רמת חן ואני עכשיו עולה לכיתה ה'. הצופים והשבט הפכו להיות מרכז חיי. נשארתי כל השנים. לא החמצתי אף טיול, אף מסע, ופגשתי את החברות והחברים הכי טובים שלי לכל החיים. הפכתי למדריכה, למדריכת קורס המדריכים. ולמדתי ולימדתי על אהבת הארץ, סולידריות, התגייסות, מאמץ, אחריות. כוחה של הקבוצה וכל אותם הערכים שמלווים אותי מאז ועד היום. קטפתי קני סוף בארבע לפנות בוקר, קדחתי, הדרכתי חניכות בכיתה ה' כשהייתי רק בת 14. ביימתי את הפסטיבל בו זכינו (פעמיים!), וכל הזיכרונות הכי מאושרים, הכי מדהימים, הכי טהורים ומופלאים, טמונים באותן תשע השנים היפות של חיי. אל תיתנו להם לסגור את תנועות הנוער. לא ניתן. העופר (סמל הצופים, ל"א) אינו מתייאש - העופר עוזר ומועיל.
אליאנה תדהר לא שוכחת את הלילה הראשון שעשתה מחוץ לבית במסגרת טיול של תנועת הצופים
אליאנה תדהר, בוגרת שבט דיזנגוף תל־אביב
הצופים זה הדבר הכי טוב שקרה לי בילדות. עד היום האישיות שלי מושפעת מאוד מהצופים. בזכותם הפכתי מילדה מפונקת לילדה עצמאית. למדתי שם על החיים הרבה יותר ממה שלימדו אותי בבית הספר, דברים שכביכול מלמדים שם ואמורים ללמד. למדתי על חברות בעיקר. למדתי דברים על המקצוע שלי כשחקנית דרך הצופים. ערכים של משמעת, עזרה הדדית ומחשבה חברתית סביבתית. לא ייתכן שחוסכים במקומות המעניקים חינוך לילדים. זה דור ההמשך שלנו' ותנועות הנוער הן בדיוק המקום לעזור לילדים להבין מי הם, להכין אותם יותר לחיים ולעזור להם במצבים חברתיים.
החוויה שהכי זכורה לי משם היא כשהייתי ילדה מפונקת בכיתה ז' ובדיוק עמדנו לצאת לטיול "יום ירוק". היה לי ברור שאני לא יוצאת לטיול, אבל המדריכה ישבה לי על הראש והכריחה אותי לארוז ולבוא לשבט, מקסימום אבא שלי יבוא לקחת אותי. הגענו לטיול בשעות היום, היה ממש כיף ומצחיק, ואז הגיע הלילה וכבר התכוננתי להתקשר אליו. ואז המדריכה שלי רוני אמרה לי שנעשה הסכם: כל שעה עגולה היא תבוא אליי ותבדוק לשלומי. היא באמת באה כל שעה, אבל כל פעם היה לי כיף בפעילות עד שפשוט נרדמתי.
המדריכה הזו שברה לי את המחסום ובזכותה מאז ביליתי שבועות מחוץ לבית.
הרבה הרפתקאות עבר עילי בוטנר בשנות החניכות שלו בנוער העובד והלומד, והוא לעולם לא ישכח איך התאהב בשירים עבריים דווקא בתנועה
עילי בוטנר, חניך בנוער העובד והלומד של קן עין כרמל
זאת הייתה התקופה הכי יפה בחיי. המחנות, הטיולים, הפעולות, השירים העבריים, קורס מד"צים, שמורים אצלי עמוק בלב ועם המון געגוע. הרגעים בקורס מד"צים בנוער העובד, שהתקיימו בכפר החורש, היו רגעים שמלווים אותי עד היום – למרות שעברו הרבה שנים. רגעים מרגשים, מעצבים, מלאי השראה ובעיקר – מלמדים. המצב הקיים מעציב אותי מאוד. הילדים שלי בכיתה ג' והשנה הם התחילו ללכת לצופים להתנסויות כי הם יכולים להתחיל שם רק בכיתה ד'. כל פעם שהם חזרו מפעולות, הם הגיעו הביתה בחיוך גדול ובאושר, מלאי הרפתקאות. אמרתי להם שלא משנה מה יש ביוטיוב והדברים ששאר הילדים מתעסקים בהם ביום־יום – תנועות הנוער ימלאו אותם וייצרו להם חוויות בלתי נשכחות. אני פונה לכל מי שאחראי – תשמרו על המקום הזה. אני מקווה שמי שיושב למעלה יתעשת כי תנועות הנוער זה דבר סופר־חשוב בכל היבט שרק אפשר לחשוב עליו.
